גדי אליקם סלע נדלן
צילום: יחצ
דוחות

סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד

עליה של כ-31% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד; ה-FFO הריאלי הסתכם בכ-50.1 מיליון שקל; הרווח הנקי לרבעון הסתכם בכ-45 מיליון שקל זאת בהשוואה לכ-38 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; החברה רוכשת נכס במושבה הגרמנית בחיפה בתמורה ל-76 מיליון שקל
חיים בן הקון |

קרן הריט סלע נדלן 0.08%  מדווחת על תוצאות הפעילות לרבעון הראשון 2025: ההכנסה התפעולית (NOI) הסתכמה ב-88 מיליון שקל, לעומת 81.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. עליה של 8%. הרווח מפעולות של החברה (FFO) הסתכם ב-62 מיליון שקל, לעומת 60.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנוסף, הכריזה החברה על דיבידנד של 14.25 אגורות למניה.

לשנה הקרובה צופה החברה תחזית NOI בטווח של 345–350 מיליון שקל; תחזית FFO בטווח של 238–242 מיליון שקל ודיבידנד מינימלי שנתי של 128 מיליון שקל (כ-57 אג' למניה). תשואת הדיבידנד על פי התחזית הצפויה לעמוד על 7% ביחס לשווי השוק הנוכחי, וזאת  בתוספת צמיחה של לא יותר מ-3% ברווח הנקי התפעולי.


ה-FFO נטו של החברה מהרבעון הראשון של 2024 עד הרבעון הראשון של השנה מסתכם ב-236 מיליון שקל. שווי השוק של סלע נדל״ן עומד על כ-1.9 מיליארד שקל, מה שמבטא מכפיל תפעולי (מכפיל FFO) של 8.3. 


סלע קפיטל מחזיקה ב-45 נכסים מניבים בשטח כולל של כ-547 אלף מ"ר, עם פריסה גיאוגרפית ותחומית: משרדים, שטחי מסחר, לוגיסטיקה, תעשייה, מלונאות, מוסדות סיעודיים ודיור להשכרה. נכסי החברה מושכרים לכ-555 שוכרים. שווי נדל"ן להשקעה עמד בסוף הרבעון על כ-5.84 מיליארד שקל. 


 שמואל סלבין, יו"ר הדירקטוריון: "זהו רבעון שיא בתולדות סלע – רבעון שממחיש את החוסן של הפורטפוליו שלנו ואת עוצמתה של האסטרטגיה ארוכת הטווח שאנו מיישמים. גם בתקופה של אי-ודאות כלכלית וביטחונית, סלע ממשיכה לצמוח, לשפר תזרים ולהגדיל רווחים. עם כניסתו של בית מאני לתפוסה מלאה – אנו צופים קפיצת מדרגה נוספת ברווחים. סלע מוכיחה פעם נוספת שהיא מייצרת ערך לבעלי מניותיה, מתוך אחריות, צניעות ומקצוענות."

 
גדי אליקם, מנכ"ל סלע נדל"ן: "ברבעון הזה בא לידי ביטוי הפוטנציאל האדיר של הפורטפוליו שלנו – מגוון, מפוזר, איכותי, ומנוהל בשמרנות חכמה. העלייה ב-NOI, ההתאוששות בתחום המסחר, ושיעור התפוסה הגבוה, כולם יחד ממחישים את הביקוש הגובר לנכסים איכותיים במיקומים חזקים. תחזית החברה לשנת 2025, שעוד אינה כוללת את מלוא התרומה של בית מאני, משקפת את ביטחוננו בדרך בה אנו הולכים. אנו ממשיכים לפעול ליצירת ערך לבעלי המניות תוך שמירה על מדיניות דיבידנד סדירה ופיתוח יציב של הנכסים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.