שוק הנפט מזנק, אך הכלכלה העולמית עמידה יותר מבעבר

העלייה החדה במחירי הנפט בעקבות העימות הצבאי בין ארה״ב לאיראן מטלטלת את השווקים הפיננסיים ומעוררת מחדש את הדיון סביב השפעת אנרגיה יקרה על הצמיחה העולמית. במהלך המסחר האחרון חצתה חבית נפט את רף 100 הדולרים לזמן קצר, לראשונה מזה כמעט ארבע שנים, כאשר המשקיעים מנסים להעריך כיצד עלייה חדה במחירי האנרגיה תשפיע על האינפלציה, רווחי החברות והמדיניות המוניטרית.

התגובה הראשונית בוול סטריט הייתה שלילית

מדדי המניות המרכזיים בארה״ב רשמו ירידות כאשר המשקיעים עדכנו מחדש את תחזיות הצמיחה והאינפלציה. העלייה במחירי האנרגיה נתפסת כאיום כפול: מצד אחד היא מעלה את עלויות הייצור של חברות רבות, ומצד שני היא עלולה לפגוע בכוח הקנייה של הצרכנים, מה שמוביל ללחץ על רווחי החברות. למרות התנודתיות בשוקי ההון, חלק מהאנליסטים סבורים כי הכלכלה האמריקאית נמצאת כיום במצב יציב יותר בהשוואה למשבר האנרגיה האחרון בשנת 2022. אז זינקו מחירי הנפט בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה והובילו לטלטלה רחבה בשווקים הפיננסיים, אך התנאים המאקרו־כלכליים כיום שונים במידה משמעותית.

בתחילת 2022 האינפלציה בארה״ב כבר הייתה ברמה גבוהה מאוד לאחר מגפת הקורונה וההרחבות הפיסקליות הנרחבות. מדד המחירים לצרכן עמד אז על כ־8.5% והמשיך לעלות עד לשיא של כ־9.1% במהלך הקיץ, כאשר מחירי האנרגיה והסחורות זינקו במקביל לשיבושי אספקה גלובליים. מחירי הנפט באותה תקופה אף הגיעו לרמות גבוהות יותר מהמצב הנוכחי. בתחילת מרץ 2022 חצה מחיר חבית WTI את רף 130 הדולרים, נתון שהגביר עוד יותר את הלחץ האינפלציוני על הכלכלה האמריקאית והוביל את הבנק המרכזי להתחיל במחזור העלאות ריבית אגרסיבי.

לעומת זאת, הזינוק הנוכחי במחירי הנפט מתרחש כאשר האינפלציה בארה״ב נמוכה בהרבה. לפי הנתונים האחרונים, האינפלציה השנתית עמדה בינואר על כ־2.4% בלבד. רמה זו קרובה בהרבה ליעד של הפדרל ריזרב, ולכן חלק מהכלכלנים מעריכים כי ההשפעה המאקרו־כלכלית של עליית מחירי הנפט תהיה מתונה יותר.

• המספר היומי - 3.32 דולר לגלון דלק, עלייה של 11% בשבוע. זה יעצור את המלחמה?
• שר האנרגיה של קטאר מזהיר: מחיר הנפט עשוי להגיע ל-150 דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שוק העבודה

מצב שוק העבודה בארה״ב אינו חזק כפי שהיה לפני מספר שנים. בחודש האחרון נרשמה ירידה של כ־92 אלף משרות, והנתונים מצביעים על כך שמאז אפריל אשתקד לא נרשמה כמעט צמיחה נטו במספר המועסקים במשק האמריקאי. היחלשות בשוק העבודה יכולה להשפיע גם על האופן שבו עליות מחירים מתגלגלות לכלכלה. כאשר שוק העבודה מתקרר והביקוש לעובדים מתמתן, יכולת העובדים לדרוש העלאות שכר קטנה יותר - דבר שעשוי למתן את המעגל שבו עליות מחירים מובילות לעליות שכר ולהמשך אינפלציה.

לפי חלק מהכלכלנים, מצב זה עשוי להשפיע גם על מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי עשוי לבחור להתעלם מההשפעה הזמנית של מחירי האנרגיה על האינפלציה, במיוחד אם הוא יעריך שהעלייה נובעת מגורם גיאופוליטי זמני ולא משינוי מבני בכלכלה. בתרחיש כזה, הפד עשוי להעניק משקל גדול יותר להתקררות בשוק העבודה. אם הנתונים ימשיכו להצביע על חולשה בתעסוקה ובגיוס עובדים, הדבר עשוי להצדיק הפחתות ריבית במהלך השנה.

חלק מהתחזיות בשוק אף מצביעות על אפשרות לשלוש הורדות ריבית של רבע נקודת אחוז כל אחת במהלך השנה הקרובה. צעד כזה נועד לתמוך בפעילות הכלכלית ולהקל על חברות וצרכנים בתקופה של עלויות אנרגיה גבוהות.

• בניו של טראמפ משקיעים בחברת רחפנים ביטחונית בדרך לבורסה
• ואסט דאטה גייסה מיליארד דולר לפי שווי של 30 מיליארד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרופה של 1,000 דולר בחודש תרד לדולרים בודדים - ההשפעה של...

נקודת פתיחה חזקה יחסית

מבחינת החברות עצמן, הזינוק במחירי האנרגיה מייצר אי־ודאות תפעולית. חברות עתירות אנרגיה - כגון תעשייה כבדה, תחבורה ולוגיסטיקה - צפויות להתמודד עם עלויות גבוהות יותר, בעוד שחברות הפונות לצרכנים חוששות מירידה בהוצאות משקי הבית. ההשפעה על הצרכנים עשויה להיות משמעותית, כאשר לפי הערכות כלכלנים, העלייה במחירי הנפט עשויה להפחית כ־0.8 נקודת אחוז מההכנסה הריאלית לאחר מס של משקי הבית בארה״ב, שכן יותר מההכנסה מופנה להוצאות על דלק ואנרגיה.

עם זאת, נקודת הפתיחה של החברות כיום חזקה יחסית. רווחי החברות במדד S&P 500 גבוהים בהרבה מאשר בתחילת העשור, בין היתר הודות לצמיחה בסקטור הטכנולוגיה ולפריחת תחום הבינה המלאכותית. לפי נתונים עדכניים, החברות במדד הפיקו כ־630 מיליארד דולר ברווחים ברבעון האחרון של 2025. התחזיות מצביעות על כך שהרווחים צפויים להמשיך לצמוח בקצב שנתי של כ־14% בשנת 2025 וכ־16% בשנת 2026.

גם תגובת השוק עצמה נראית עד כה מתונה יחסית. למרות הכותרות סביב המלחמה והזינוק במחירי הנפט, מדד S&P 500 ירד בכ־4% בלבד מהשיא ההיסטורי שלו, שעמד על מעט מעל 7,000 נקודות. חלק מהאסטרטגים בשוק מתארים את הירידות האחרונות כתיקון רגיל בשוק מניות. לדבריהם, המשקיעים עדיין מעריכים כי העימות במזרח התיכון יסתיים בתוך זמן מוגבל וכי הזינוק במחירי הנפט אינו משקף בהכרח מצב חדש ומתמשך בשוק האנרגיה.

במקביל לניתוח שוקי ההון, כלכלני אנרגיה מצביעים על שינוי מבני בשוק הנפט העולמי. לטענתם, מערכת האנרגיה הגלובלית כיום מגוונת ועמידה יותר מאשר בעבר ולכן מסוגלת להתמודד טוב יותר עם זעזועים בהיצע. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא השינוי במעמדה של ארה״ב בשוק האנרגיה העולמי. בתוך פחות משני עשורים הפכה המדינה מיבואנית הנפט הגדולה בעולם ליצרנית הנפט הגדולה ביותר וליצואנית מובילה של גז טבעי נוזלי.

בנוסף לכך, למדינות רבות קיימים מאגרי נפט אסטרטגיים במסגרת סוכנות האנרגיה הבינלאומית. מאגרים אלה יכולים להשתחרר לשוק במקרה של מחסור חריף וכך לרכך זעזועים באספקת האנרגיה. גם מדינות המפרץ ניסו בשנים האחרונות לצמצם את תלותן במעבר הנפט דרך מצר הורמוז - אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים בשוק האנרגיה. צעדים אלו נועדו להקטין את הסיכון לשיבושים במקרה של עימותים אזוריים. עם זאת, ככל שהעימות יתארך, כך גובר הסיכון לשיבושים רחבים יותר באספקת האנרגיה העולמית ולהמשך תנודתיות בשוקי הסחורות וההון.