איך שכחה אל על את הנוסעים שלה בחו"ל בזמן מלחמה; והיתרונות של ישראייר וארקיע
אל על היא היחידה שלא נרתמה להשבת הנוסעים דרך מדינות שכנות - מה הסיבה? מנגד, היא מחזירה בהדרגה את כל הישראלים מחו"ל בתי תוספת תשלום; מהם השגיאות שעשתה אל על במלחמה והאם זה ישפיע עליה בעתיד?
אל על המלחמה האחרונה תפסה את אל על בהפתעה. חברת התעופה, שבשנתיים האחרונות רשמה רווחים פנומנליים, הפכה משותקת. החברה, שבעבר הייתה סמל ליצירתיות מחשבתית, קפאה. החלל לא נותר ריק, ואת מקומה תפסו חברות התעופה הקטנות ישראייר וארקיע.
בשלב זה מוקדם להעריך מה מידת ההשפעה על אל על מהתנהלותה בשבוע האחרון ומה מידת הנזק שנגרם לה. ניתן לומר שמצופה מחברות תעופה, ובוודאי מחברות ישראליות, לפעול בזריזות ברגעי משבר לטובת ציבור הלקוחות.
טיסות החילוץ שבוששו לבוא
שדה התעופה נתב"ג היה סגור במשך ארבעה ימים. ביום חמישי הוא נפתח במתווה שמאפשר החזרה של אלפים בודדים בכל יום. חברות התעופה הישראליות ארקיע, ישראייר וטוס התעשתו מהר, הרבה לפני פתיחתו החלקית של נתב"ג, והפכו את טאבה לנמל הבית החלופי. עשרות טיסות חילוץ הגיעו מרחבי אירופה לטאבה במטרה לאפשר לישראלים לשוב למולדתם. באל על הסבירו שמבחינה ביטחונית בחרו שלא להשתמש בטאבה, אבל הכיצד ייתכן שיש דין אחד לחברות ארקיע וישראייר ודין אחר לאל על. אל על היתה צריכה לאפשר זאת לנוסעים, והם היו בוחרים אם לטוס דרך טאבה או לא.
לזכותה של אל על צריך להגיד שהיא מנסה להחזיר ישראלים מ-22 יעדים. זה עולה הון והיא לא דורשת הוספת עלות. ועדיין, היה אפשר לפתוח-לאפשר לישראלים בחו"ל יותר אפשרויות.
- רשויות ארה"ב עצרו את העלייה למטוס ברגע האחרון - הנוסעת תבעה והפסידה
- כאוס תעופתי - ארקיע משיבה ישראלים שנתקעו בעולם, כמה זה עולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משרד התחבורה העמיד לרשות הנוסעים תחבורה ציבורית ללא תשלום עד מרכז הארץ. הפתרון היצירתי שחרר פקק של עשרות אלפי נוסעים שהיו חייבים לשוב ארצה. הייתה ציפייה שאל על, שמרבית הלקוחות התקועים בחו"ל הם לקוחותיה, תיקח חלק בפרויקט. אלא שהחברה הודיעה שלא תפעיל טיסות לטאבה בשל אי קבלת אישור מגופי הביטחון בישראל.
כמו בכל ההודעות שפרסמה בשבוע האחרון, אל על הודיעה שהיא מחויבת להשיב את כלל לקוחותיה לישראל ללא כל תוספת תשלום, מלמעלה מ־20 יעדים שונים ברחבי העולם. אלא שבפועל רבים מלקוחות אל על רכשו כרטיסים בארקיע ובישראייר, שסיפקו פתרון מהיר.
אפילו וויז אייר, שנכתב לגביה שלא תעמוד לצידנו ברגעי חירום, תגברה באופן מיידי את הטיסות לשארם א־שייח והוסיפה 40 טיסות עבור הלקוחות הישראלים, במטרה להשיבם במהירות ארצה. אל על קפאה, ועשרות אלפי ישראלים יושבים וממתינים ברחבי העולם עם הוצאות משמעותיות, עד שיגיעו טיסות אל על. ייקח לפחות שבוע עד שיגיעו למרביתם במתווה נתב"ג החלקי.
- כמה עולה לחזור הביתה? מבצע החילוץ התחיל היום ויימשך כשבוע
- וויזאייר חותכת תחזית הרווח בעקבות המלחמה והתייקרות הדלק; חברות התעופה האחרות בדרך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
נוסעים של אל על תקועים בחו"ל - ישראייר וארקיע מצליחות להחזיר נוסעים הביתה
אל על יצאה גם במסע פרסום מקומם, יש אומרים תמוה, שלפיו היא דואגת לנוסעים. ארקיע מצידה השיקה קמפיין חדש תחת המסר: "אנחנו לא מדברים - טסים", שמשקף את פעילותה האמיתית בימים האחרונים להשבת ישראלים הביתה דרך שלושה שדות תעופה: עקבה, טאבה ונתב"ג.
ארקיע וישראייר הקימו שתיהן חמ"ל מיוחד סביב השעון שמרכז את כלל הפעילות, כולל תכנון וניהול הטיסות, תיאום מול הרשויות, תיאום מול שדות תעופה במדינות שכנות, טיפול בנוסעים ובהזמנות והפעלת שותפים וחברות תעופה זרות.
ישראייר הצליחה ביום שישי להפעיל שתי טיסות מיוחדות להשבת 310 מנוסעיה ששהו בדובאי, יעד שהפך במלחמה למסובך במיוחד. הטיסות המריאו מנמל התעופה בשארג’ה, המרוחק כ־50 דקות נסיעה מדובאי, ונחתו בנמל התעופה בעקבה שבירדן. משם הועברו הנוסעים לישראל באמצעות הסעות מסודרות.
ישראייר פעלה כמצופה מחברת תעופה, בדרך יצירתית כדי להשיבם לישראל במהירות, בעוד נוסעי אל על יושבים וממתינים למטוסים שלא מגיעים.
בעידן של שקיפות, ובעיקר של מבחן במעשים, דרכי הפעולה הן שממצבות את החברה ברגעי משבר. אל על, שבעבר הסלוגן שלה היה "הכי בבית בעולם", הפכה לדבר הכי רחוק מהבית. יש כיום מעל 60,000 לקוחות אל על שתקועים עדיין בחו"ל כבר שבוע, כאשר טיסות החברה בוששות להגיע אליהם.
לוי הלוי - מנכ"ל אל על
לוי הלוי מונה רק לפני קצת יותר מחודש לנהל את אל על. לא היו לו 100 ימי חסד, גם לא 50. המלחמה תפסה את אל על בהפתעה מוחלטת. הלוי הוא היחיד בעשור האחרון, למעט תקופה קצרה של שנה ושלושה חודשים שבה כיהן אביגל שורק, שלא מגיע מתחום התעופה.
הוא נחשב מנכ"ל מצוין שהביא את כאל לשיאים והפך אותה לחברת כרטיסי האשראי הרווחית בישראל. בעלי החברה תלו בו תקוות רבות, ולשם כך הציעו לו תנאי העסקה גבוהים של עד 8 מיליון שקל בשנה, למרות התנגדות של מרבית בתי ההשקעות הפרטיים כמו מור, אלטשולר שחם, ילין לפידות ואחרים.
הלוי גם זכה לתנאי העסקה משופרים בהרבה מאלה של דינה בן טל, אותה החליף באל על ושעל שמה רשומה ההצלחה הגדולה של החברה בשנים האחרונות. אלא שניהול חברת תעופה דורש הרבה מעבר לכך. לא במקרה מרבית מנכ"לי חברות התעופה בעולם הם כאלה שכיהנו בתפקידים בכירים בענף. מול הלוי עומדים שני אנשי תעופה ותיקים, שפועלים בשוק התעופה עשרות שנים: אורי סירקיס בישראייר ועוז ברלוביץ בארקיע.
בעוד שאל על בהנהלתו נותרה קפואה, האחרים עשו כל מאמץ להשיב את לקוחותיהם ארצה. הלוי לא יזכור לטובה את ימיו הראשונים בתפקיד. יש לקוות שיתעשת, ילמד את התחום ובעיקר יסיק מסקנות מהכישלון של הימים האחרונים.
טיסות בשבת ומחירי הטיסות קדימה
ביום חמישי האחרון נפתחו השמיים באופן חלקי ומדוד. אלא שכבר יום וחצי לאחר מכן אל על הפסיקה מרצונה את פעילותה. החברה אינה טסה בשגרה בשבת. אלא שדווקא מחברה שעשרות אלפי לקוחותיה שוהים בחו"ל ונגררים להוצאות כבדות, הייתה ציפייה שתפעל בכל דרך על מנת להשיב את לקוחותיה ארצה.
אל על קיוותה בסתר ליבה שהמדינה תפעיל את מניית הזהב שלה ותורה לה להחזיר את הישראלים ארצה. אלא שהמדינה לא עשתה זאת, ולקוחות אל על נשארו תקועים בחו"ל. גורמים בענף התעופה ציינו שלא הופתעו מההחלטה של אל על שלא לטוס בשבת, אבל הופתעו מאוד מחוסר המעש של החברה. קיימות דרכים רבות, באמצעות שימוש במטוסים זרים, להשיב ארצה את הנוסעים. אל על לא עשתה זאת, ואלפי לקוחותיה שיכלו לשוב ארצה נותרו מאונס בחו"ל.
לקוחות מספרים שקיבלו שיבוצים לטיסות אל על ליום שישי הקרוב - 10 עד 12 יום ממועד הטיסה המקורי שלהם. רבים נשברו, חתכו הפסד ורכשו כרטיסים בחברות התעופה האחרות, בעיקר ישראייר וארקיע.
מחירים
אל על הייתה הוגנת והחליטה שכל לקוחותיה ישובו לארץ ללא תוספת תשלום. אלא שמבט בלוח הטיסות לטיסות שיוצאות מהארץ קדימה מגלה תמונה שונה לגמרי. מרבית חברות התעופה הזרות הודיעו שהן לא חוזרות ארצה עד 28 עד 30 במרץ. אל על שוב נשארת היחידה ביעדי טיסה רבים, מה שהביא שוב לעלייה חדה במחירי הטיסות.
טיסות אל על למינכן, מדריד, ציריך, לונדון ויעדים אחרים באירופה נמכרות במחירים של 1250 עד 1600 דולר לכרטיסי טיסה הלוך ושוב לטיסות שיוצאות בשבוע של 22 במרץ. שוב אל על נגררת לפיאסקו, ממנו יצאה חבולה רק לפני כמה חודשים בקנסות גבוהים ובהתערבות של רשות התחרות. היה מצופה מחברה שרק כעת סיימה לשלם קנסות גבוהים לשנות מדרכיה, אבל צריך גם לזכור שמדובר בחברה שמטרתה למקסם את הרווחים. זה עבד בשנתיים האחרונות וזה יכול להימשך גם לתוך 2026, אך לא צפוי שזה יתקרב למספרים של שנים קודמות.
מסתמן שהשנה של אל על לא תהיה טובה כמו שנים קודמות. המלחמה, לצד החזרה של חברות התעופה הזרות וביחד עם העלייה החדה במחירי הדלק, הופכת את השנה של אל על למאתגרת במיוחד.
לפני השנתיים של המלחמה, שבהן אל על הציגה רווחי שיא של כחצי מיליארד דולר בשנה, רווחי החברה נעו סביב 100 מיליון דולר בשנה. אל על לא נמצאת במצב של לפני המלחמה, היא חזקה, נזילה וגם שוק התעופה נראה אחרת כשאל על ממוצבת בו היטב. קשה בשלב זה להעריך את מועד סיום המלחמה ואת היקף הביקושים, אבל ניתן להעריך שרווחי החברה השנה אומנם לא יחזרו לכיוון ה-100 מיליון דולר, אבל ירדו משמעותית מרמת ה-400-500 מיליון דולר.
ולסיום, יש לקוות שבימים הקרובים יוכלו עשרות אלפי לקוחות החברה לשוב ארצה. אל על חייבת לעשות בדק בית כללי בהיערכות שלה לרגעי משבר. לא ניתן להשאיר לקוחות תקופה כה ממושכת בחו"ל ללא פתרונות, במיוחד בעולם תחרותי שבו חברות תעופה ישראליות אחרות הצליחו להפוך אבן על אבן על מנת להשיב את הלקוחות ארצה.
