הודו על מפת התעופה העולמית: נמל התעופה בנוידה נחנך - וישנה את כללי המשחק

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי חנך בסוף השבוע את השלב הראשון של נמל התעופה הבינלאומי נוידה בג'וואר (Noida International Airport) - מהלך שמסמן אבן דרך משמעותית בפיתוח התשתיות של מדינת אוטר פרדש ובמערך התעופה ההודי כולו. המהלך מגיע על רקע התחזקותה המהירה של הודו על מפת התעופה העולמית, עם ביקושים גוברים לטיסות פנים ובינלאומיות, התרחבות חברות התעופה המקומיות והשקעות עתק בתשתיות. 

מרכז תחבורה משולב עם מטען ענק וקיבולת של מיליוני נוסעים

בשנים האחרונות הפכה הודו לאחד משוקי התעופה הצומחים בעולם, והיא שואפת להתחרות במוקדי ענק אזוריים כמו דובאי, דוחה וסינגפור כמרכזי קישוריות גלובליים בין אסיה, אירופה ואמריקה. השלב הראשון של הפרויקט הוקם בהשקעה של כ-11,200 קרור רופי (כ-1.3 מיליארד דולר), והוא מתוכנן כמרכז תחבורתי משולב הכולל חיבורי כביש, רכבת, מטרו ותחבורה אזורית. בנוסף, כולל המתחם גם מתקן מטען מתקדם עם קיבולת התחלתית של למעלה מ-250 אלף טון בשנה, עם אפשרות להרחבה עד לכ-1.8 מיליון טון בהמשך. בשלב הראשוני, שדה התעופה צפוי לשרת כ-12 מיליון נוסעים בשנה, עם יכולת להתרחב בהמשך עד לכ-70 מיליון נוסעים – נתון שימצב אותו כאחד מנמלי התעופה הגדולים באסיה. מדובר בפרויקט שמפותח במודל שותפות ציבורית-פרטית (PPP), כאשר קבוצת Zurich Airport International מובילה את הפיתוח והניהול – עדות לעניין הבינלאומי הגובר בשוק ההודי. 

רה"מ מודי הגיע לסיור בטרמינל החדש והדגיש את חשיבות הפרויקט כחלק מהחזון לחיזוק הקישוריות והצמיחה הכלכלית באזור. במהלך הסיור הודה מודי גם לחקלאים שהעבירו את אדמותיהם לטובת הפרויקט, וציין כי פיתוח התשתיות יתרום להרחבת תעשיית עיבוד המזון באזור ולגישה של תוצרת חקלאית לשווקים בינלאומיים. בנוסף, ציין כי שילוב אתנול שמופק מקנה סוכר סייע להודו להפחית את התלות בנפט ולחסוך מט"ח בהיקף של כ-1.5 לאק קרור רופי. (מדובר בכ-18.3 מיליארד דולר חסכון במט"ח).

לוחות זמנים חדשים והתחלת טיסות

הפרויקט ידע לא מעט דחיות לאורך הדרך: תחילה תוכנן להיפתח כבר בספטמבר 2024, לאחר מכן נדחה לאמצע 2025, ולבסוף נחנך רק במרץ 2026. נקודת מפנה משמעותית נרשמה מוקדם יותר החודש, כאשר השדה קיבל רישיון תפעול (Aerodrome Licence) מרשות התעופה האזרחית של הודו (DGCA) - אישור הכרחי להפעלת טיסות.

עם קבלת הרישיון, לוחות הזמנים להפעלה הפכו ברורים יותר: טיסות פנים ופעילות מטען צפויות להתחיל בתוך כ-45 ימים, כלומר בין אמצע אפריל למאי 2026. לעומת זאת, טיסות בינלאומיות צפויות להיפתח בשלב מאוחר יותר, סביב ספטמבר 2026. היעדים הראשונים צפויים להיות ערים מרכזיות כמו מומבאי, בנגלור ו-היידראבאד, ובהמשך גם קווים ל-דובאי, סינגפור ויעדים באירופה. בשלב הראשון צפוי השדה להתמקד בקישוריות פנים-הודית, כאשר יעדים מרכזיים כמו מומבאי, בנגלור והיידראבאד צפויים להיות בין הראשונים. לצד זאת, תוכניות מוקדמות כללו גם קווים בינלאומיים ליעדים כמו ציריך, סינגפור ודובאי - אך אלו עדיין ממתינים לאישור סופי.

מעבר להיבט התעופתי, הפרויקט נתפס כמנוע צמיחה אזורי משמעותי. סביב שדה התעופה מתוכננים אזורי תעשייה, לוגיסטיקה ומסחר, שצפויים לייצר עשרות אלפי מקומות עבודה ולמשוך השקעות זרות. עבור הודו, מדובר בצעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה ככוח מרכזי בתעופה העולמית – ואף כחלופה עתידית למוקדי המעבר הגדולים במפרץ.