נדחתה תביעה ב-190 מיליון שקל של מוסדות גריאטריים נגד המדינה

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גרשון גונטובניק, דחה תביעה בסך 190 מיליון שקל שהגישו 26 מוסדות גריאטריים נגד המדינה. המוסדות טענו, כי התשלום שקיבלו מהמדינה בשנים 2012-2008 היה נמוך מדי, אך גונטובניק קבע שלא הוכיחו שנגרם להם נזק ואת שיעורו.

המדינה פרסמה בשנת 2008 מכרז לאשפוז חולים סיעודיים ותשושי נפש, במסגרתו קבעה תעריף של 251 שקל ליום אשפוז (כל הסכומים הם לפני מע"מ). שורה של מוסדות עתרו נגד המכרז, בטענה שהתעריף צריך להיות 318 שקל כדי שירוויחו; הם הסתמכו על חוות דעת של הממונה לשעבר על התקציבים, דוד בועז. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את העתירה וביטל את המכרז, בקובעו שהתנאים בו אינם מאפשרים קיום בכבוד של המאושפזים.

המדינה העלתה מ-251 ל-309 שקל ליום

בשנת 2012 פרסמה המדינה מכרז חדש, בו קבעה תעריף של 309 שקל ליום. בתקופת הביניים היא המשיכה לשלם למוסדות לפי התעריף הנמוך יותר, ומכאן התביעה. המוסדות טענו, כי הם זכאים לפיצוי בדמות הפער שבין התעריפים בשני המכרזים, שהרי נקבע שהתעריף הראשון היה נמוך מדי והמדינה עצמה העלתה אותו. התביעה הסתמכה במידה רבה על חוות דעתו של בועז, לפיה התעריף המינימלי ב-2008 אמור היה להיות 299 שקל, וב-2012 צריך היה להגיע לפחות ל-325 שקל.

גונטובניק אומר, כי הצלחתם של המוסדות במישור המינהלי (בעתירה נגד המכרז) אינו מתורגמת באופן מיידי להצלחה במישור האזרחי (תביעת הפיצוי). היה עליהן "להצביע על ההוצאות שנשאו בהן בפועל, ועל היות התמורה שקיבלו בלתי נאותה בעליל. והנזק יכול היה לבוא לידי ביטוי בשלילת רווח סביר בגין פעילותן החשובה...  אלא שלצעידה בדרך המלך נלווה מחיר. על הצועדים בה היה לחשוף את מלוא הנתונים הכלכליים שלהם, וכזאת לא רצו התובעות לעשות. אולי לא רצו להציג נתונים אלה למדינה. אולי לא רצו להציגן למתחרותיהן. כך או כך אלה, ברובם, נותרו בעלטה, ובאופן מכוון".

• הכללית תשלם 1.5 מיליון שקל בשל איחור בגילוי סרטן ערמונית
• מחקר חדש: שינה לא מספקת מקצרת חיים יותר מתזונה גרועה או חוסר פעילות גופנית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקום זאת, בחרו כאמור המוסדות להתבסס על הפער שבתעריפים בין שני המכרזים - אך אין די בו, קובע גונטובניק. " זאת משום שאין לתובעות זכות קנויה לקבל את תעריפי מכרז 2008 או את תעריפי מכרז 2012. תעריפים אלה הם תוצר של שיקול דעתה של המדינה. מדובר בשיקול דעת מורכב הבא לתת מענה לצורכי ענף שלם. מכאן שקשה מאוד היא המלאכה המוטלת על המבקשים לפסול שיקול דעת זה במשפט הציבורי.

"והקשה במשפט הציבורי מקרין גם על המשפט הפרטי. כדי להצליח בטיעון על התובעות להראות כי תעריפי שנת 2008 היו בלתי מתקבלים על הדעת. כי הם בלתי סבירים בעליל. וכדי להראות זאת יש להצביע על ההוצאות בפועל, ועל חוסר היכולת להפיק רווח סביר בהינתן הוראות המכרז. הנתונים הרלוונטיים היו בידי התובעות, אך הן ביקשו להימנע מלעשות בהם שימוש".

חוות הדעת של דוד בועז מעוררת קשיים

המוסדות ביקשו להישען על פסק הדין שביטל את מכרז 2008 ועל חוות דעתו של בועז. אולם, לא ניתן להישען על פסק הדין משום שערעורה של המדינה עליו נמחק תוך שטענות הצדדים שמורות להם, ואילו חוות דעתו של בועז מעוררת קשיים. " לא ניתן היה להימנע מניתוח הוצאות פרטני, וכך במיוחד כאשר התברר שמצבם של כמה מהמוסדות, שנתוניהם נחשפו בעקבות ההליכים המקדמיים, דווקא השתפר בעקבות מכרז 2008.  החלטת התובעות שלא לחשוף את נתוני האמת עומדת אפוא בעוכריהן, גם אם תביעתן הוגשה על רקע סימני שאלה מוצדקים ביחס לאופן גיבוש תעריפי מכרז 2008. היא מובילה לדחיית התביעה".

• החשוד העיקרי בפרשת הפנסיות: עדי קוכמן, שהורשע בעבירות דומות
• אושרה תוכנית השיקום לחברת המסוקים שהייתה בבעלות משה ינאי
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• עובד עירייה התנדב לעזור לקשיש, ויירש את כל רכושו

גונטובניק מנתח באריכות את סוגיית הטלת אחריות נזיקית על המדינה ומסכם: "לא בכל מקרה שבו יימצא פגם בפעילות הרשות במישור המשפט הציבורי יוביל הדבר - באופן אוטומטי וכעניין של מה בכך - לביסוסה של אחריות נזיקית שתוטל עליה...  המגמה העדכנית בפסיקתו של בית המשפט העליון, מבקשת לנהוג בזהירות בייחוס אחריות בנזיקין למדינה, שעה שהיא מממשת שיקול דעת שלטוני רחב ומורכב" - ומכרז השירותים הגריאטריים הוא כזה.

גונטובניק מוסיף: "התובעות יכולות להישמע בטענה כי חובה על המדינה לקבוע מימון נאות שיאפשר למאושפזים לקבל את הנדרש לקיום מינימלי בכבוד. ושלשם כך עליה לקחת בחשבון את ההוצאות הנדרשות לספק האמור, בתוספת רווח סביר. וסטייה מהאמור עלולה להוביל להפסדים ולנזק בר פיצוי.  מכאן שעל מנת להצליח בדרכן, על התובעות להראות כי התעריפים שנקבעו במכרז 2008 הם בלתי סבירים בעליל, ובמידה כזו שמצדיקה התערבות שיפוטית בהתאם לכללי המשפט  הציבורי. כי הם לא נותנים מענה לצורכי המוסדות כמו גם לצורכי המאושפזים. 

מבקשות מביהמ"ש לכפות על המדינה סדרי עדיפויות

"יחד עם זאת התובעות אינן יכולות להישמע בטענה כי מגיע להן תעריף גבוה יותר. זאת משום שאז הן תבקשנה למעשה מבית המשפט לכפות על המדינה סדרי עדיפויות שהיא לא רוצה לקדם, וללא בסיס בדין". כדי לבסס תביעה בעילה של רשלנות, היה על המוסדות להציג את נתוני ההוצאות שלהם ולהוכיח שתעריפי המדינה אינם מאפשרים מתן שירותים נאותים בתוספת רווח סביר - אך מאחר שבחרו כאמור שלא להציג נתונים אלו, דין התביעה להידחות.

לגבי חוות הדעת של בועז אומר גונטובניק, כי היא הייתה מבוססת על נתונים של כתריסר בלבד מבין המוסדות, והללו עלולים היו להיות מוטים. בועז השתמש גם בנתונים סטטיסטיים לשנים קודמות, אך הללו באו רק כדי לבדוק את נתוני המוסדות עצמם. כך למשל, למרות שכוח האדם הוא רכיב ההוצאות העיקרי - בועז התבסס על חמישה תלושי שכר בלבד.

המוסדות חויבו בתשלום הוצאות בסך 300,000 שקל (בדומה לסכום ששילמה המדינה למומחים מטעמה), תוך שגונטובניק מעיר: "אלמלא הייתי סבור שהתובעות העלו טענות הראויות להישמע, סכום ההוצאות היה גבוה בהרבה". את המוסדות ייצג עו"ד יצחק לוי, ואת המדינה - עוה"ד עמי עבר-הדני ומיטל בסלי-דובדבני.