מאסר על תנאי בלבד לאדריכל שהורשע באסון חניון הברזל

האדריכל חנוך צחר בן ה-91, שהורשע בגרימת מוות ברשלנות בשל קריסת חניון הברזל בספטמבר 2016, ירצה רק שישה חודשי מאסר על תנאי וזאת בשל מצבו הרפואי. כך קבע סגן נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, אור ממון. הוא גם חייב את צחר לפצות את משפחות ששת ההרוגים ב-200,000 שקל כל אחת.

חניון הברזל בשכונת רמת החייל בתל אביב אמור היה להכיל 540 מקומות חניה בשטח של 17,000 שקל בארבע קומות תת-קרקעיות. הוא נבנה בידי אפריקה-ישראל נכסים וחברת-הבת דניה סיבוס. האסון התרחש כאשר החניון היה בסוף הבנייה, נהרגו בו שישה פועלים זרים ונפצעו 23. צחר, אשר תכנן את החניון, היה הנאשם המרכזי והורשע לאחר שממון קבע, כי היה אחראי לשורה של כשלי תכנון.

התוכניות נעשו בניגוד לתקנים

לדברי ממון, "האחראי לכשל זה הוא הנאשם שלא רק שלא תכנן תקרת המבנה בהתאם לכוחות התכן לחדירה (מחושבים במצב גבולי של הרס) לפי התקן המחייב, הוא אף לא ביצע בדיקות חישובי חדירה לתקרה במהלך התכנון, בדיקות שניתן היה לבצען בקלות יחסית, ואם היו מבוצעות - הכשל היה מתגלה וסביר שנמנע... המבנה שתוכנן ובהמשך הוקם לפי תוכניות הנאשם ענה להגדרה של 'מבנה מסוכן'.

"הנאשם תכנן תוכניות המבנה בניגוד לתקנים ישראליים מחייבים, ובדיקות לאיתור הכשלים ניתן היה לבצע בקלות יחסית. בנוסף פירטתי בהכרעת הדין כי התנהלות הנאשם בתיק לימדה על תהליכי עבודה לקויים - הקמת מבנה ללא תיק חישובים מסודר שכולל חישובי חדירה וחישובים הכרחיים נוספים, ביצוע חישובים חלקיים, ביצוע חישובים ב'ראש' ללא תיעוד כתוב וכדומה – לאור כל אלה קבעתי כי התנהלות הנאשם מלמדת על רשלנות ברף חומרה גבוה".

• שנה וחצי לתוך חרבות ברזל: מחסור ב-71,000 עובדים זרים
• הסכם קומבינציה ליסודות איתנים ברחובות להקמת דירות ומסחר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הצדדים הסכימו, כי לנוכח מצבו הרפואי של צחר - אין מקום לגזור עליו מאסר בפועל. "המאשימה שיקללה מצבו של הנאשם, וזאת מבלי ש'קיבלה' דבר עבור עמדתה המקלה, שהרי לא מדובר בהסדר טיעון, אלא מדובר בעמדה עונשית עקרונית של המאשימה, כמייצגת האינטרס הציבורי הכללי בנסיבות תיק זה", מסביר ממון. "גם הפסיקה הקיימת בישראל הכירה במקרים שבהם מצבו הרפואי של נאשם הוביל להקלה משמעותית ואף לחריגה ממתחם העונש הראוי". 

ממון קיבל את עמדת המדינה גם לגבי הפיצוי בו יחויב צחר, באומרו שיש להטיל עליו סכום גבוה במיוחד לנוכח חלקו המרכזי באסון. זאת, למרות שההגנה טענה שהוא נאלץ לסגור את משרדו, מצוי בחוסר כל ונעזר בילדיו. לעומת זאת, הוא התחשב במצבו הכלכלי של צחר וקנס אותו ב-25,000 שקל בלבד.

המחוקק צריך לתת את דעתו לסכנה

ממון אומר, כי הליך זה "ממחיש ביתר שאת את הסיכון המשמעותי הנשקף לחיי אדם בתחומי הבנייה. בעולם המודרני קשה להעלות על הדעת תחום נוסף שבו חייהם של רבים כל כך תלויים במעשיו או במחדליו של אדם אחד בלבד; תחום תכנון המבנים הוא בדיוק תחום כזה. הדין הקיים בישראל כיום קובע כי תוכניות בנייה למבנה נחתמות בידי מהנדס בעל כשירות המתאימה. התוכניות אמנם מוגשות, ועל בסיסן ניתן היתר בנייה, ואולם בפועל אין בנמצא גוף שמכוח החוק מבקר את התוכניות, בודק את תקינותן, או מוודא כי אינן לוקות בשגגה או ברשלנות.

• הכללית תשלם 1.5 מיליון שקל בשל איחור בגילוי סרטן ערמונית
• שותפים למגרש בטבריה, יריבים בביהמ"ש: מי צודק?
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה

"בהמשך לכך, ולאחר שניתן היתר הבנייה, מוקם בניין העשוי לאכלס, בכל רגע נתון, אלפי בני אדם, לפי גודלו; להכיל עשרות ואף מאות מקומות חניה; ובמקרים אחרים אף לשאת מעליו תשתיות תחבורה, ובהן רכבת קלה היכולה להסיע מאות נוסעים, אם לא למעלה מכך - כפי שתוכנן בעניינו של חניון הברזל. הסיכון הגלום במצב דברים זה ברור ומוחשי. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח העובדה שפעמים רבות, ההבנה כי מבנה מסוים תוכנן שלא כראוי מתגלה רק בשעת משבר, או תחת עומסים חריגים - אף אם צפויים - כגון בעת רעידת אדמה.

"בישראל ניתנו כבר המלצות שונות שנועדו להתמודד עם סיכון זה. כך למשל, ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור, שהוקמה בשנת 2001 ובראשה עמד כבוד השופט (בדימוס) ורדי זיילר ז"ל, הציעה המלצות אשר אילו יושמו במלואן, סביר כי היה בהן כדי למנוע את האסון שאירע בחניון הברזל. ההליך הפלילי בוחן את הדברים בדיעבד - לאחר שהאסון כבר התרחש - ומעמיד לדין את מי שהתרשלו ותכננו מבנים שלא כראוי. ואולם נדמה כי יפה שעה אחת קודם: ראוי שהמחוקק ייתן דעתו לסכנה של ממש זו, ויפעל למניעת האסון הבא עוד בטרם יתרחש". את המדינה ייצגו עוה"ד אור גוטמן ואריאל גטניו, ואת צחר - עו"ד ינון סרטל.