שנת 2026 מסתמנת כשנת הפריצה של סוללות האגירה בעולם

העלייה בביקוש לחשמל בעולם, לצד תנודתיות במחירי האנרגיה, דוחפת שינוי עמוק באופן שבו מערכות חשמל מתוכננות ומופעלות. אחד הביטויים הבולטים לכך הוא הגידול המהיר בפרויקטים של אגירת אנרגיה, שמתחילים לתפוס מקום מרכזי יותר בתשתיות.

בשנים האחרונות נתפסו סוללות כטכנולוגיה משלימה לייצור חשמל, בעיקר לצד אנרגיה סולארית ורוח. כעת, הן הופכות לרכיב עצמאי בעל חשיבות מערכתית, שמאפשר גמישות תפעולית שלא הייתה זמינה בעבר. המעבר הזה מתרחש על רקע שינוי בתנאי השוק. עלויות הסוללות ירדו בצורה חדה - כ־75% בתוך פחות מעשור - והן צפויות להמשיך לרדת גם בשנים הקרובות. במקביל, הביקוש לחשמל גדל, בין היתר בגלל התרחבות מרכזי נתונים ושימושים חדשים באנרגיה.

לצד זאת, אירועים גיאופוליטיים, ובהם המלחמה במזרח התיכון, מוסיפים לחץ על שוק האנרגיה ומחדדים את הצורך בהפחתת תלות בדלקים פוסיליים. העלייה במחירי הדלקים יוצרת תמריץ כלכלי נוסף לאימוץ פתרונות אגירה.

השינוי הזה כבר מתבטא בהחלטות השקעה 

פרויקטים שתוכננו בעבר על בסיס גז טבעי מוחלפים בפתרונות שמשלבים אנרגיה מתחדשת עם אגירה, בעיקר באזורים שבהם תנודתיות המחירים גבוהה. גם היקפי הפרויקטים משתנים. אם בעבר מדובר היה במתקנים קטנים יחסית, כיום מוקמים מערכים בהיקפים של גיגה־ואט־שעה, המסוגלים להשפיע בפועל על יציבות הרשת.

• ג'נריישן קפיטל תובעת מאלקטרה 273 מיליון שקל על תחנת כוח מעלה גלבוע
• שמיר אנרגיה מודיעה על כניסה ראשונה לשוק האירופי וחותמת עם BLEnergy מקבוצת בליליוס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסין, לדוגמה, חוברו לאחרונה מספר מתקנים בהיקף כולל של יותר מ־7 גיגה־ואט־שעה. פרויקטים כאלה מאפשרים לספק חשמל בהיקפים משמעותיים לפרקי זמן קצרים, בדומה לתחנות כוח מסורתיות. מגמה דומה ניכרת גם במדינות אחרות. באירופה נעשה שימוש הולך וגובר בתשתיות ישנות - כמו אתרי כרייה ותחנות פחם - לטובת הקמת מתקני אגירה.

באוסטרליה, אחד השווקים המתקדמים בתחום, כבר נרשמים מקרים שבהם סוללות מספקות יותר חשמל מהרשת בשעות עומס מאשר תחנות גז. מדובר בשינוי תפעולי שמשפיע על האופן שבו מנוהלת מערכת החשמל.

המשמעות של התפתחות זו אינה רק כלכלית, אלא גם אסטרטגית. אגירה מאפשרת להתמודד עם ירידה בהיצע של מקורות אנרגיה מסורתיים ולצמצם סיכונים של מחסור.

סין במרכז העניינים

סין הפכה לשחקן מרכזי בתחום, לאחר שהשקעות בשרשרת האספקה של רכבים חשמליים הובילו לעודף ייצור של סוללות. עודף זה תורם לירידת מחירים ומאיץ את השימוש בטכנולוגיה ברחבי העולם.

• חברה הקשורה לילדיו של טראמפ מבקשת עוד 400 מיליון דולר מהממשל
• איביי דחתה את הצעת הרכישה של גיימסטופ: "לא אמינה ולא אטרקטיבית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלמנתו של בעלי אונליפאנס קיבלה את השליטה באימפריה שבנה

התהליך מזכיר את ההתפתחות בשוק הסולארי, שבו ירידת מחירים הובילה לאימוץ רחב. עם זאת, בניגוד לטכנולוגיות אחרות, מחירי הסוללות ממשיכים לרדת גם כאשר עלויות בתחומים אחרים דווקא עולות. הביקוש לאגירה מגיע גם ממקורות חדשים. בארה״ב, למשל, מרכזי נתונים מתקשים להסתמך על תשתיות קיימות, ופונים לפתרונות מבוססי סוללות כדי להתמודד עם עומסים והפסקות חשמל.

במקביל, מתפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לאגור אנרגיה לפרקי זמן ארוכים יותר - לא רק שעות, אלא ימים. פתרונות כאלה עשויים להחליף חלק מהתפקידים שמילאו בעבר תחנות כוח.

 באירופה, האתגר המרכזי הוא עודף ייצור בשעות מסוימות, בעיקר מאנרגיה מתחדשת. אגירה מאפשרת לנצל עודפים אלה ולהפחית את הצורך בהשבתת ייצור. לפי התחזיות, קיבולת האגירה באירופה צפויה לגדול משמעותית עד סוף העשור, מה שמצביע על שינוי מבני בשוק האנרגיה.

עם זאת, הענף עדיין מתמודד עם חסמים. תלות בייצור בסין, עיכובים ברגולציה ואתגרי חיבור לרשת ממשיכים להשפיע על קצב הפריסה. למרות זאת, הכיוון ברור: ככל שהביקוש לחשמל ממשיך לעלות והמעבר לאנרגיות מתחדשות מתרחב, תפקידן של הסוללות צפוי להמשיך ולהתחזק - עד להפיכתן לרכיב מרכזי במערכות האנרגיה.