מכללת קיי (צילום: אירפאן שאהיד, ויקיפדיה)
מכללת קיי (צילום: אירפאן שאהיד, ויקיפדיה)

מרצה שפוטרה בשל התבטאויותיה ב-7 באוקטובר תקבל 210,000 שקל

בית הדין קיבל חלקית את תביעתה של ורדה סעדה נגד מכללת קיי לחינוך. קובע שהפיטורים נעשו שלא כדין ותוך הפרת חופש הביטוי והחופש האקדמי, אך גם מותח ביקורת על סעדה

איתמר לוין | (1)

מכללת קיי לחינוך תפצה ב-210,000 שקל את ד"ר ורדה סעדה, אותה פיטרה באוקטובר 2023 בשל התבטאויותיה ברשתות החברתיות בנוגע למלחמת חרבות ברזל. סעדה תבעה מיליון שקל, ושופטת בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, אביגיל בורוביץ, מותחת ביקורת הן על חוסר הרגישות והפזיזות של סעדה והן על פגמים משמעותיים בהתנהלותה של המכללה.

סעדה הועסקה במכללה 28 שנים, פעילה בארגוני שלום ובעת פיטוריה הייתה בת 60. המכללה נימקה את פיטוריה בשורה של פרסומים ברשתות, ובהם: "עזה לא תהיה ככה, לא תשתטח אפילו אם כל מטוסי העולם ינסו לשטח אותה", התייחסות ל"פשעי מלחמה כלפיכם" [תושבי עזה], וכינוי צה"ל וחייליו "צבא הטרור הישראלי" ו"רוצחים". היא גם שיתפה ב-7 באוקטובר סרטון ובו התעללות קשה של עזתים בגופתו של חייל צה"ל.

דוגמא להתדרדרות השיח, בוטות וקיצוניות

בורוביץ אומרת: "למרבה הצער, התביעה מהווה דוגמא להתדרדרות השיח בחברה הישראלית ולחוסר הסובלנות, הבוטות והקיצוניות המאפיינים אותו. נדמה שאם הצדדים היו מרחיבים מעט את נקודת המבט ומנסים, ולו לרגע, לגלות מעט יותר הבנה וסובלנות לעמדותיו של הצד שכנגד, ייתכן שהליך זה לא היה בא לעולם".

היא מוסיפה: "היה מקום לגילוי של יתר רגישות מצדה של התובעת להשלכות שעלולות להיות למצער לחלק מפרסומיה. בצד זאת, אף היה מקום ליתר הבנה ורגישות תרבותית מצדה של המכללה לדעותיה של התובעת, שאף אם אינן משקפות את הלך הרוח הציבורי ואף אם מקוממות בחלקן, מהוות דעות לגיטימיות החוסות בצלו של חופש הביטוי בכלל, וחופש הביטוי באקדמיה בפרט".

לדברי בורוביץ, למרות פרסומיה של סעדה - "על הדברים להיבחן בראי חופש הביטוי, במיוחד בזמן מלחמה, ובראי החופש האקדמי הנתון לתובעת להביע את עמדותיה. לחופש האקדמי יש ליתן מעמד בכורה ועל כל פגיעה בו להיעשות בזהירות רבה, תוך שקילת חלופות פוגעניות פחות. זאת, במיוחד עת עסקינן בסיום העסקה, המהווה את הסנקציה הקשה ביותר והינה בבחינת מוצא אחרון".

המכללה עקפה את מנגנון האתיקה

בורוביץ קובעת, כי השעייתה של סעדה נעשתה ללא כל מקור נורמטיבי ומבלי שהיא הופנתה לעבירות המיוחסות לה, ולכן היא נגועה בפגמים יסודיים ואינה יכולה לעמוד. גם במכתב הזימון לשימוע נפלו פגמים יסודיים, שפגעו בזכות הטיעון שלה: הוא לא הפנה לתלונה עליה התבסס, לא ציטט את הפרסומים הנדונים (אלא מפנה להודעה על השעיה) ואינו מפנה להוראת הנוהל, התקנון או ההסכם עליהם עברה סעדה.

גם השימוע היה פגום, קובעת בורוביץ: "הקמתה של ועדת משמעת 'אד הוק' מבלי שקוים דיון מסודר ורציני בדירקטוריון המכללה, מבלי לשתף את ועד הסגל האקדמי (שאין חולק על כך שביקש לקחת חלק בהליך) ומבלי שהתובעת הייתה מודעת לכך, מהווה 'שינוי של כללי המשחק תוך כדי המשחק', באופן המותיר את הרושם כי המכללה ביקשה למעשה לעקוף את תקנון האתיקה ולהפוך את פיטוריה של התובעת לעובדה מוגמרת, במהירות וללא התנגדויות". 

קיראו עוד ב"משפט"

לגבי החלטת הפיטורים אומרת בורוביץ, כי דווקא בעת מלחמה - "שומה עלינו לכבד ולהכיל מגוון דעות ולאפשר שיח פתוח ואף ביקורתי. הדברים אמורים במיוחד עת עסקינן בעולם האקדמי, שכן, כאמור, לחופש הביטוי האקדמי ניתן מעמד מיוחד ונפרד. חופש הביטוי האקדמי נועד להבטיח לכולנו את חופש הדעה והמצפון המהווים אבן יסוד באקדמיה ומאפשרים את קיומה, שכן חילופי דעות וחשיבה חופשית הם המאפשרים קיומו של מחקר אקדמי חדשני, ביקורתי ומקדם".  עוד היא אומרת, כי המכללה התעלמה מגילה של סעדה ומן הוותק שלה.

המרצה קשובה רק לדעתה-שלה

במקביל, בורוביץ מותחת ביקורת גם על סעדה בנוגע לסרטון הלינץ', שכן היא "לא לקחה אחריות על התנהלותה ברשתות החברתיות, שבחלקה עולה כדי הפצת מידע שגוי ואף כוזב, ולא הביעה צער עליה. התובעת אף לא דאגה להסיר את הפרסומים הבעייתיים בזמן אמת, וזאת גם לאחר שידעה ששגתה... היא לא גילתה שיקול דעת ואחריות כמצופה ממי שעוסקת רבות בנושאים מעין אלה".

בורוביץ מוסיפה: "אף במעמד השימוע, התובעת לא הביעה כל צער או אמפטיה בהקשר לאירועי 7 באוקטובר ולא ניכר כי היא קשובה לדעות אחרות מלבד דעתה-שלה. ודוק: פרסומיה של התובעת חוסים בצילו של חופש הביטוי. אלא שאין משמעות הדבר שהתובעת פטורה מגילויי רגישות לטלטלה הקשה, לכאב ולאבל הכבד שהיכו את החברה הישראלית ב-7 באוקטובר 2023".     

ההחלטה על הפיטורים התקבלה שלא כדין, קובעת בורוביץ: היא "אינה נשענת על מקור נורמטיבי כלשהו; כי החלטת הפיטורים מנוגדת לחופש הביטוי בכלל ולחופש הביטוי האקדמי בפרט; כי לא ניתן בה משקל מספיק לטענותיה של התובעת, לרבות למכתבים שהיא שיגרה למכללה לתמיכה בעמדתה; וכי לא הייתה בה כל התחשבות בוותק הרב של התובעת במכללה ובגילה של התובעת".

1. בורוביץ אומרת: "פיטורים הם הצעד מרחיק הלכת ביותר בו מעסיק יכול לנקוט. הפעולות שביצעה המכללה, עליהם עמדנו בהרחבה לעיל, מעידים כי היא בחרה מראש ובאופן נחרץ לנקוט באופן מיידי בצעד הקיצוני ביותר, במקום בו מדובר בצעד המהווה את המוצא האחרון דווקא... בצד כל אלה, מצאנו לנכון גם ליתן משקל להתנהלותה של התובעת, שלא גילתה את הרגישות המתבקשת ולא נטלה אחריות על מעשיה".       


באיזון בין כל אלו, נקבע כאמור פיצוי של 210,000 שקל, ועוד הוצאות בסך 20,000 שקל. נציגות הציבור יפה פחימה ואהובית זלץ הסכימו עם בורוביץ. את סעדה ייצגה עו"ד ענת איתן, ואת המכללה - עוה"ד חן אביטן ויעקב פלדמן.

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תומר 19/04/2026 14:52
    הגב לתגובה זו
    להפיץ סרטון כזה ולא להתחרט זה אומר שזה מה שהיא חושבת שנכון מה חופש הביטוי בזה מי יתבע את בתי המשפט בארץ שאומרים שיש מקום לדעות כאלה