המשקיעים חוזרים לקרנות, אבל לא למניות בישראל

חודש מאי היה חודש טוב יחסית לתעשיית קרנות הנאמנות. למרות תנודתיות בשווקים, התעשייה סיימה את החודש עם גיוסים של כ-8.8 מיליארד שקל. זה סכום משמעותי, אבל הרכב הגיוסים חשוב יותר מהמספר הכולל. המשקיעים אומנם חזרו להזרים כסף, אבל הם עושים זאת בזהירות: הרבה כסף הולך לקרנות כספיות ולאג"ח, ובקרנות הסל רואים העדפה ברורה למניות בחו"ל על פני מניות בישראל.

לכתבה מהבוקר - זרקור על קרן: קרן "הזדמנויות" של מגדל הפכה למלכודת: סימד היא רק ההפסד האחרון

הקרנות הכספיות היו שוב המגייסות הגדולות של החודש, עם גיוס של כ-3.9 מיליארד שקל. מתוכם, כ-1.2 מיליארד שקל זרמו לקרנות הכספיות הדולריות. זה לא מפתיע. כאשר הדולר נמוך יחסית, חלק מהמשקיעים רואים בכך הזדמנות להגדיל חשיפה למטבע, אבל בלי לקחת סיכון מנייתי. במילים אחרות, לא מעט כסף מחפש חניה נוחה, נזילה וסולידית יחסית, ועדיין עם אפשרות ליהנות מתיקון בדולר.

 היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על כ-834.9 מיליארד שקל שמתפלגים כך: תעשייה אקטיבית: כ-459.6 מיליארד שקל, מהם כ-262.8 מיליארד  בקרנות מסורתיות, וכ-196.8 מיליארד ₪ בקרנות כספיות. תעשייה פסיבית: כ-375.3 מיליארד שקל, מהם כ-230.2 מיליארד שקל בקרנות סל, וכ-145.1 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

הכסף הגדול עדיין הולך לאג"ח

לפי סקירת מיטב גם הקרנות המסורתיות גייסו סכום גבוה, כ-3.4 מיליארד שקל. כאן המגמה ממשיכה את החודשים האחרונים: הציבור והמוסדיים מעדיפים אג"ח. קטגוריית אג"ח כללי גייסה כ-1.6 מיליארד שקל, ואג"ח מדינה גייסה כ-800 מיליון שקל. זה משקף שוק שבו המשקיעים עדיין לא רצים בכל הכוח למניות, אלא מחפשים תשואה דרך חוב, בעיקר על רקע ריבית שעדיין מספקת אלטרנטיבה.

צריך לזכור שקרנות אג"ח נהנות בתקופה כזאת משילוב מעניין: מצד אחד, עדיין יש תשואות לפדיון שלא היו כאן במשך שנים. מצד שני, אם הריבית תרד בהמשך, חלק מהאפיקים האלה עשויים ליהנות גם מרווחי הון. זה מסביר למה הכסף זורם לשם, למרות שלא מדובר באפיק חסר סיכון.

החלק המעניין יותר נמצא בקרנות הפסיביות, שגייסו במאי כ-1.5 מיליארד שקל. בקרנות המחקות, שמשמשות יותר את הציבור הרחב, מניות בישראל דווקא גייסו כ-630 מיליון שקל. גם קטגוריית חברות והמרה גייסה כ-545 מיליון שקל, ומניות בחו"ל הוסיפו כ-330 מיליון שקל.

אבל בקרנות הסל, שבהן משתמשים יותר גופים מוסדיים ושחקנים מקצועיים, התמונה שונה. מניות בחו"ל היו הקטגוריה המגייסת ביותר עם כ-370 מיליון שקל, בעוד מניות בישראל היו הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיונות של כ-380 מיליון שקל. זו לא תנועה מקרית. היא ממשיכה מגמה שבה חלק מהכסף המקצועי מעדיף חשיפה גלובלית, בעיקר לארה"ב, על פני חשיפה לשוק המקומי.

• דירוג קרנות הגידור בנאמנות: מי בראש ומי בתחתית?
• גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה

הפער בין הקרנות המחקות לקרנות הסל מעניין. הציבור הרחב עדיין מוכן לקנות מניות בישראל דרך מוצרים מחקים, אולי אחרי העליות האחרונות בבורסה המקומית ואולי מתוך רצון להיחשף לשוק שנתפס כזול יותר. עם זאת, בקרנות הסל נמשכת זהירות כלפי ישראל. לכאורה, זה משדר שהמוסדיים פחות ממהרים להגדיל חשיפה מקומית דרך המכשירים הסחירים.

מי גייסו הכי הרבה?

ברמת בתי ההשקעות, שלושת הגופים הבולטים בגיוסים במאי היו הראל פיננסים, ילין לפידות ומיטב. הראל גייסה כ-1.4 מיליארד שקל, ילין לפידות כ-1.15 מיליארד שקל ומיטב כ-1.1 מיליארד שקל. אצל הראל הגיוסים היו רחבים יחסית וכללו את כל סוגי הקרנות, כאשר הסכום הגדול ביותר זרם לקרנות הפסיביות. אצל ילין לפידות עיקר הכסף הגיע לקרנות הכספיות, שגייסו לבדן כ-900 מיליון שקל.

גם קסם, שבשליטת הפניקס, חזרה לגייס אחרי תקופה של פדיונות, עם גיוס של כ-500 מיליון שקל, בעיקר לקרנות הפסיביות. בקרנות המסורתיות בלטו סיגמא, מיטב ומור, עם גיוסים של כ-621 מיליון שקל, כ-600 מיליון שקל וכ-591 מיליון שקל בהתאמה.

קרנות נאמנות - דברים שצריך לדעת; יתרונות וחסרונות

קרן נאמנות מאפשרת למשקיעים להיחשף לשוק ההון בצורה מפוזרת ומנוהלת, גם בסכומים קטנים יחסית. אבל לצד הנוחות יש דמי ניהול, סיכוני שוק, תלות במנהל הקרן ולעיתים גם תחושת ביטחון שלא תמיד תואמת את הסיכון האמיתי.

קרנות נאמנות הן מהמוצרים הפופולריים ביותר בשוק ההון הישראלי. הסיבה ברורה: הן מאפשרות למשקיע לקבל חשיפה לשורה רחבה של נכסים, בלי לבחור לבד מניות, אג"ח, מק"מים או נכסים בחו"ל. במקום לנהל תיק השקעות עצמאי, המשקיע קונה יחידות בקרן, ומנהל הקרן משקיע את הכסף בהתאם למדיניות שנקבעה מראש.

• קרנות הנאמנות של מגדל הפחיתו את השווי של סימד - השפעה של 0.4% על הקרן המרכזית
• קרנות 80/20: הקרן היקרה שמאכזבת מול הקרן הזולה שמנצחת את הקטגוריה

זה מוצר נוח, נגיש ופשוט יחסית להבנה. אפשר לקנות ולמכור קרנות דרך הבנק או בית ההשקעות, לעיתים בסכומים נמוכים, ולקבל חשיפה לאפיקים מגוונים: קרנות כספיות, אג"ח מדינה, אג"ח קונצרני, מניות בישראל, מניות בחו"ל, מדדים, מטבעות וקרנות משולבות. עבור משקיע שלא רוצה לבחור ניירות ערך בעצמו, קרן נאמנות יכולה להיות פתרון נכון.

היתרונות: פיזור, ניהול ונגישות

היתרון הראשון של קרנות נאמנות הוא פיזור. קרן אחת יכולה להחזיק עשרות ולעיתים מאות ניירות ערך. הפיזור מקטין את הסיכון שהשקעה בודדת תפגע בצורה חדה בתיק, אם כי הוא כמובן לא מבטל את סיכון השוק. אם כל שוק המניות יורד, גם קרן מנייתית מפוזרת תרד.

היתרון השני הוא ניהול מקצועי. בקרן אקטיבית, מנהל הקרן בוחר את ההשקעות, משנה חשיפות, מגיב לשוק ומנסה לייצר תשואה עודפת. בקרנות מחקות וקרנות סל, הקרן פשוט עוקבת אחרי מדד מסוים, כמו תל אביב 125, נאסד"ק או S&P 500. שם היתרון הוא בעיקר פשטות, שקיפות ודמי ניהול נמוכים יותר בדרך כלל.

יתרון נוסף הוא נזילות. ברוב קרנות הנאמנות אפשר למכור את היחידות ולקבל את הכסף בתוך זמן קצר יחסית, בהתאם לסוג הקרן ולימי המסחר. בקרנות כספיות, למשל, הנזילות היא חלק מרכזי מהאטרקטיביות של המוצר, ולכן הן הפכו בשנים האחרונות לתחליף נוח לפיקדון עבור חלק גדול מהציבור.

החסרונות: דמי ניהול וסיכון שלא תמיד רואים

החיסרון הראשון הוא דמי הניהול. בקרנות מסוימות הם נמוכים מאוד, בעיקר בקרנות כספיות ופסיביות, אבל בקרנות אקטיביות הם יכולים להיות משמעותיים ולשחוק תשואה לאורך זמן. כאשר התשואה הצפויה אינה גבוהה במיוחד, גם פער של כמה עשיריות אחוז בדמי הניהול יכול להשפיע.

החיסרון השני הוא שהשם של הקרן לא תמיד מספר את כל הסיפור. קרן אג"ח יכולה להישמע סולידית, אבל בפועל להחזיק אג"ח בדירוג נמוך, אג"ח לא מדורגות, אג"ח של חברות נדל"ן ממונפות או חברות שהתאגדו בחו"ל וגייסו חוב בישראל. כלומר, לא מספיק לראות שהקרן היא “אג"ח”. צריך לבדוק מה יש בתוכה.

גם קרן ללא מניות אינה בהכרח קרן חסרת סיכון. היא יכולה להפסיד בגלל עליית ריבית, ירידה במחירי אג"ח, אירוע אשראי בחברה מסוימת, פדיונות גדולים או חשיפה למטבע. זה אחד הדברים שהמשקיעים לעיתים מפספסים: הסיכון לא תמיד מגיע ממניות. לפעמים הוא מגיע מחוב.

מה חשוב לבדוק לפני שקונים קרן?

לפני רכישת קרן נאמנות כדאי לבדוק כמה דברים בסיסיים: מדיניות ההשקעה, דמי הניהול, גודל הקרן, תשואות לאורך זמן, תנודתיות, דירוגי האג"ח, מח"מ, חשיפה למניות, חשיפה למט"ח והרכב ההחזקות המרכזיות. בקרנות אקטיביות חשוב לבדוק גם את עקביות הביצועים, ולא רק שנה אחת טובה. בנוסף, צריך להבין למי הקרן מתאימה. קרן כספית יכולה להתאים לחניה קצרה של כסף. קרן אג"ח יכולה להתאים למי שמוכן לקחת סיכון בינוני. קרן מנייתית מתאימה יותר לטווח ארוך ולמי שמסוגל לספוג ירידות. אין קרן אחת שמתאימה לכולם.