המשקיעים חוזרים לקרנות, אבל לא למניות בישראל

חודש מאי היה חודש טוב יחסית לתעשיית קרנות הנאמנות. למרות תנודתיות בשווקים, התעשייה סיימה את החודש עם גיוסים של כ-8.8 מיליארד שקל. זה סכום משמעותי, אבל הרכב הגיוסים חשוב יותר מהמספר הכולל. המשקיעים אומנם חזרו להזרים כסף, אבל הם עושים זאת בזהירות: הרבה כסף הולך לקרנות כספיות ולאג"ח, ובקרנות הסל רואים העדפה ברורה למניות בחו"ל על פני מניות בישראל.

לכתבה מהבוקר - זרקור על קרן: קרן "הזדמנויות" של מגדל הפכה למלכודת: סימד היא רק ההפסד האחרון

הקרנות הכספיות היו שוב המגייסות הגדולות של החודש, עם גיוס של כ-3.9 מיליארד שקל. מתוכם, כ-1.2 מיליארד שקל זרמו לקרנות הכספיות הדולריות. זה לא מפתיע. כאשר הדולר נמוך יחסית, חלק מהמשקיעים רואים בכך הזדמנות להגדיל חשיפה למטבע, אבל בלי לקחת סיכון מנייתי. במילים אחרות, לא מעט כסף מחפש חניה נוחה, נזילה וסולידית יחסית, ועדיין עם אפשרות ליהנות מתיקון בדולר.

 היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על כ-834.9 מיליארד שקל שמתפלגים כך: תעשייה אקטיבית: כ-459.6 מיליארד שקל, מהם כ-262.8 מיליארד  בקרנות מסורתיות, וכ-196.8 מיליארד ₪ בקרנות כספיות. תעשייה פסיבית: כ-375.3 מיליארד שקל, מהם כ-230.2 מיליארד שקל בקרנות סל, וכ-145.1 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

הכסף הגדול עדיין הולך לאג"ח

לפי סקירת מיטב גם הקרנות המסורתיות גייסו סכום גבוה, כ-3.4 מיליארד שקל. כאן המגמה ממשיכה את החודשים האחרונים: הציבור והמוסדיים מעדיפים אג"ח. קטגוריית אג"ח כללי גייסה כ-1.6 מיליארד שקל, ואג"ח מדינה גייסה כ-800 מיליון שקל. זה משקף שוק שבו המשקיעים עדיין לא רצים בכל הכוח למניות, אלא מחפשים תשואה דרך חוב, בעיקר על רקע ריבית שעדיין מספקת אלטרנטיבה.

צריך לזכור שקרנות אג"ח נהנות בתקופה כזאת משילוב מעניין: מצד אחד, עדיין יש תשואות לפדיון שלא היו כאן במשך שנים. מצד שני, אם הריבית תרד בהמשך, חלק מהאפיקים האלה עשויים ליהנות גם מרווחי הון. זה מסביר למה הכסף זורם לשם, למרות שלא מדובר באפיק חסר סיכון.

החלק המעניין יותר נמצא בקרנות הפסיביות, שגייסו במאי כ-1.5 מיליארד שקל. בקרנות המחקות, שמשמשות יותר את הציבור הרחב, מניות בישראל דווקא גייסו כ-630 מיליון שקל. גם קטגוריית חברות והמרה גייסה כ-545 מיליון שקל, ומניות בחו"ל הוסיפו כ-330 מיליון שקל.

אבל בקרנות הסל, שבהן משתמשים יותר גופים מוסדיים ושחקנים מקצועיים, התמונה שונה. מניות בחו"ל היו הקטגוריה המגייסת ביותר עם כ-370 מיליון שקל, בעוד מניות בישראל היו הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיונות של כ-380 מיליון שקל. זו לא תנועה מקרית. היא ממשיכה מגמה שבה חלק מהכסף המקצועי מעדיף חשיפה גלובלית, בעיקר לארה"ב, על פני חשיפה לשוק המקומי.

• זרקור על קרן: הקרן שמכה את השוק, ומציגה את האבסורד של עולם ההשקעות הירוקות
• לרכוב על הגל: כך תפסה קרן המומנטום של מיטב את הטרנדים החמים בבורסה

הפער בין הקרנות המחקות לקרנות הסל מעניין. הציבור הרחב עדיין מוכן לקנות מניות בישראל דרך מוצרים מחקים, אולי אחרי העליות האחרונות בבורסה המקומית ואולי מתוך רצון להיחשף לשוק שנתפס כזול יותר. עם זאת, בקרנות הסל נמשכת זהירות כלפי ישראל. לכאורה, זה משדר שהמוסדיים פחות ממהרים להגדיל חשיפה מקומית דרך המכשירים הסחירים.

מי גייסו הכי הרבה?

ברמת בתי ההשקעות, שלושת הגופים הבולטים בגיוסים במאי היו הראל פיננסים, ילין לפידות ומיטב. הראל גייסה כ-1.4 מיליארד שקל, ילין לפידות כ-1.15 מיליארד שקל ומיטב כ-1.1 מיליארד שקל. אצל הראל הגיוסים היו רחבים יחסית וכללו את כל סוגי הקרנות, כאשר הסכום הגדול ביותר זרם לקרנות הפסיביות. אצל ילין לפידות עיקר הכסף הגיע לקרנות הכספיות, שגייסו לבדן כ-900 מיליון שקל.

גם קסם, שבשליטת הפניקס, חזרה לגייס אחרי תקופה של פדיונות, עם גיוס של כ-500 מיליון שקל, בעיקר לקרנות הפסיביות. בקרנות המסורתיות בלטו סיגמא, מיטב ומור, עם גיוסים של כ-621 מיליון שקל, כ-600 מיליון שקל וכ-591 מיליון שקל בהתאמה.