מכירות כפויות של מניות זיכרון בקוריאה. אילוסטרציה: דפדפן ג׳מיני פרו
מכירות כפויות של מניות זיכרון בקוריאה. אילוסטרציה: דפדפן ג׳מיני פרו

מה מפיל את הייניקס, מיקרון ושאר מניות הזיכרון? ההסבר נמצא בקוריאה

הוראות מכירה אוטומטיות לקרנות ממונפות לצד רגולציה שעומדת להגביל את השימוש בקרנות אלה, יוצרות פחד ואי-ודאות שלוחצים על הני"ע של החברות, מה שגורם לרשויות בקוריאה להגדיל את דרישות הביטחונות, ומכניס את כל השוק לסחרור. אבל כשהמצב יירגע ויתאזן, נגלה מי נשאר עם ביצי הזהב ביד ומי מכר אותן בבהלה



עופר הבר | (5)

דמיינו שאתם מחזיקים בידכם ביצת זהב טהור. החברה שמאחורי הביצה הזו מדווחת על תוצאות שיא, טכנולוגיית ה-AI שלה משנה את העולם, והיא מוכרת מוצרים שכולם צריכים. על פי כל היגיון כלכלי בסיסי, ערכה אמור לעלות. אבל אז, באופן כמעט בלתי נתפס, אתם רואים אנשים סביבכם משליכים את ביצי הזהב האלו לרחוב בבהלה, מוכרים אותן במחיר הפסד, ובורחים כל עוד נפשם בם.

זהו לא תסריט דמיוני. זו המציאות שאנחנו חווים בשוק המניות הנוכחי בימים אלו. זוהי סיטואציה פרדוקסלית שבה הערך הכלכלי הפונדמנטלי של החברות נותר מצוין, אך המחיר שלהן בבורסה צולל. איך ייתכן שאנחנו חיים בעולם שבו חברות טכנולוגיה ענקיות מפרסמות דוחות נפלאים, אך המניות שלהן מתנהגות כמו מניות כושלות? התשובה נמצאת בחדר המכונות של השוק - במקום שבו הנדסה פיננסית פוגשת פסיכולוגיה של המונים.

האמת הכואבת: זה לא החברה, זה המינוף

הטעות הקריטית של משקיעים רבים כיום היא ההנחה שמחיר המניה משקף את ביצועי החברה בזמן אמת. זה נכון בשוק יעיל ותקין, אך השוק הנוכחי מונע על ידי מכניקה אחרת לגמרי. מה שאנחנו רואים כרגע הוא אירוע קלאסי של "דה-מינוף" (Deleveraging).

חלק גדול מהמשקיעים - בעיקר הצעירים שבהם, שנכנסו לשוק המניות בקוריאה ויפן בחיפוש אחר תשואה מהירה - בחרו בדרך הקלה והמסוכנת: רכישת קרנות ממונפות (פי 2 או פי 3) שהונפקו בקוריאה והיו להיט בקרב המשקיעים הצעירים.

אלו כלים פיננסיים שנועדו להגדיל רווחים כשהשוק עולה, אך כשהשוק יורד, הם הופכים למלכודת מוות. כאשר השוק יורד, אותם משקיעים מגיעים לנקודת הקצה שבה הם חורגים ממסגרת האשראי שלהם. הברוקר לא שואל לדעתם על ה-AI או על הביצועים של החברה; הוא פשוט מוציא הוראת מכירה אוטומטית. אלו הם ה-Margin Calls.

התוצאה היא לולאת משוב אכזרית: המחיר יורד בגלל מכירה כפויה, הירידה הזו פוגעת בביטחונות של משקיע אחר, שגם הוא נאלץ למכור, וחוזר חלילה. המניה יורדת לא כי החברה פחות טובה, אלא כי המשקיעים שמחזיקים אותה נאלצים להיפטר ממנה בכל מחיר. בשפת הרחוב הפיננסי: אנחנו רואים "ידיים חלשות" נשטפות החוצה מהשוק, והן לוקחות איתן את ביצי הזהב של המשקיעים החזקים.

השעון המתקתק של אוגוסט

כאילו המצב לא מספיק טעון, השוק מתמודד עם גורם נוסף: הרגולציה. הידיעה כי החל מאוגוסט הקרוב יוטלו בקוריאה הגבלות חדשות על השימוש בקרנות ממונפות יוצרת פחד ואי-ודאות. השוק, שתמיד מביט קדימה, מנסה לתמחר את העתיד: האם כשייכנסו ההגבלות, יוסר מהשוק כוח קנייה משמעותי? האם המסיבה של ה"כסף הקל" נגמרת? הפחד הזה מניע מכירות מוקדמות, ומגביר את הלחץ על ניירות הערך של הייניקס, סמסונג אלקטרוניקס, קיאוקסיה, מיקרון ועוד.

בגלל הנזק המערכתי, הממשל הקוריאני הכריז על הגבלות מחמירות, כולל עצירת הנפקות של מכשירים ממונפים חדשים על מניות בודדות והעלאת דרישות על הביטחונות למשקיעים.

מה עושים עכשיו? המבחן האמיתי של המשקיע

כעת המשקיעים בדילמה. המשקיע הממונף: חייב למכור. הוא לא יכול לנצח את השוק. לעומתו, משקיע הערך (Value Investor) מבין שהסיכון הגדול ביותר הוא לא הירידה הזמנית בתיק, אלא הפסד ה-Upside כשהשוק יתקן.

כאן מגיעה נקודת ההכרעה. למשקיע עומדות כרגע שתי ברירות בלבד: הראשונה היא למכור הכל, להצטרף לבהלה, ולחכות בחוץ עד שהדרמה תסתיים. הברירה השנייה היא להפגין קור רוח, להבין שהסערה הזו היא טכנית ולא מהותית, ולהמתין שהאבק ישקע.

ההיסטוריה מלמדת שאירועי דה-מינוף הם תמיד מהירים, אלימים, ומייצרים הזדמנויות נדירות. השוק מתנהג כרגע כמו מכונת חיסול של מינופים, אך בסופו של יום, הוא תמיד חוזר להיות מכונת שקילה. הוא יחזור להעריך חברות לפי הרווחים שלהן, לפי הצמיחה שלהן, ולפי היכולת שלהן לייצר ערך, ולא לפי כמה ממונף התיק של המשקיע שיושב בצד השני של המסך.

אז מה הלקח? כשאתם מסתכלים על המסך ורואים אדום, תשאלו את עצמכם: "האם החברה שאני מחזיק השתנתה ב-10% רק כי המחיר ירד ב-10%?". אם התשובה היא לא, כנראה שאתם צופים במכניקה של השוק, לא בכלכלה שלו. הדרמה תסתיים בסוף, כפי שכל הדרמות מסתיימות. השאלה היא מי יישאר עם ביצי הזהב ביד כשהאורות יידלקו מחדש, ומי מכר אותן לרחוב בבהלה.

ולאלו שמתפלאים מדוע מניית הייניקס בקוריאה ותעודת ה-ADR שלה בארה״ב נסחרות בפער מחירים של כ-50%, הרי זה כי כדי לבצע ארביטראז', יש למכור בארה״ב את התעודה היקרה ולקנות את התעודה בקוריאה, אך כרגע זהו תהליך מתיש מול הרשויות ועלול לקחת חודשים עד שבכלל יסכימו להמיר מניות קוריאניות נוספות ולהנפיק ADR's לצרכי ארביטראז' מול ארה״ב. לכן, לעת עתה הפערים יישמרו לטובת המניות בארה״ב והתעודות בגרמניה HY9H והמניות בקוריאה SK.000660 ייסחרו במחיר נמוך יותר בפער ענק התעודות ה-ADR בארה״ב SKHY (שאגב נסחרות כעשירית מניה בקוריאה).






הוספת תגובה
5 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ניתוח מעניין! (ל"ת)
    עומר 20/07/2026 01:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סוחר ממולח 19/07/2026 18:42
    הגב לתגובה זו
    סקטור שעלה בצורה קיצונית תוך זמן קצר הוא בועתי! וכשיש בועה עושים שורט שמאזן את הסקטור למקום הטבעי שלו. זה שחברה רווחית עם צבר הזמנות רחב לא אומר שהיא צריכה לעלות 500% בכמה חודשים ולהישאר שם לנצח. כרגע נראה ששורט עדיף על לונג בטווח הקצר עד שהשוק יירגע. אין באמור ייעוץ להשקעה.
  • 2.
    שי 19/07/2026 18:24
    הגב לתגובה זו
    תעודת לונג ממונפת או תעודת שורט ממונפת אין בעית בטחונותולכו את התזה שלך לא נכונה מה שכן אם לקוח קונה בכח קנייה פי 6 והשוק תופס כיוון חד נגדואז ניתנת הוראה אוטמטית קצצ לפני שולחים התראה
  • עופר הבר 19/07/2026 19:54
    הגב לתגובה זו
    בקוריאה צעירים רבים לווים כספים בחשבונם ונכנסים למינוס כאשר מול כסף זה הם קונים תעודות ממונפות. כאשר ערך התעודות יורד וקיים חשש כי המשקיע לא יוכל להחזיר את אשר לווה גוף ההשקעה מוכר אוטומטית או לאחר אזהרה את התעודות כדי להנזיל את הכספים ולכסות את המינוסהלוואותמארגין בחשבון.
  • 1.
    אנונימי 19/07/2026 16:00
    הגב לתגובה זו
    הן מתממשות כי עלו מאות אחוזים