הכנסת בוחרת היום את מבקר המדינה: מיכאל ראבילו או יוסף אלרון

מליאת הכנסת תבחר היום בהצבעה חשאית את מבקר המדינה העשירי. המועמדים הם עו"ד מיכאל ראבילו ושופט בית המשפט העליון בדימוס, יוסף אלרון. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והקואליציה תומכים בראבילו - מעורכי דינו האישיים של נתניהו - ואילו האופוזיציה הציעה את אלרון, שהיה במקור מועמדם של חברי כנסת מהקואליציה.

אם ראבילו יהיה מבקר המדינה, נתניהו יקבל חסינות בנוגע למלחמה

המבקר מכהן שבע שנים, ולמעשה לא ניתן להדיחו, שכן לצורך כך נדרשים 90 חברי כנסת ועילה של "התנהגות שאינה הולמת את מעמדו". המבקר החדש יחליף בחודש הבא יחליף את מתניהו אנגלמן, המבקר הראשון שלא היה משפטן (אלא רואה חשבון) והראשון מאז 1987 שלא היה שופט בדימוס. חמישה מבקרים ברציפות היו שופטים בדימוס - ארבעה מהם של בית המשפט העליון, ואחד של בית המשפט המחוזי.

ראבילו: זוכה להערכה על בקיאותו

ראבילו, יליד 1968, הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, בה היה עוזר מחקר בדיני חוזים, דיני ראיות ומשפט חוקתי. הוא סיים את לימודיו בשנת 1993 והתמחה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מנחם אֵלון. לאחר שקיבל את רשיונו, הצטרף ראבילו למשרדם של דוד שמרון (בן-דודו של נתניהו) ויצחק מולכו, וכיום הוא שותף במשרד. ראבילו עוסק בליטיגציה מורכבת, דיני מכרזים, פרויקטים גדולים בתחום הנדל"ן וחדלות פרעון (כולל של חברות הבנייה קרתא וחפציבה).

משרד שמרון עוסק בעניינים אישיים רבים של נתניהו, וראבילו עצמו ייצג ומייצג אותו בשורה של הליכים משפטיים מרכזיים. כיום הוא מייצג את נתניהו בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר, לאחר שבעבר ייצג אותו בעתירות נגד מינויו של אריה דרעי לשר בממשלה הנוכחית ובעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו בשל משפטו. ראבילו גם ניהל את המו"מ מטעם הליכוד על צירופו של גדעון סער לממשלה הנוכחית. ראבילו זוכה להערכה מקצועית על בקיאותו, הידע המשפטי שלו ונועם הליכותיו.

אלרון: ידוע ביושרתו המקצועית

 אלרון, יליד 1955, היה שופט בית המשפט העליון בשנים 2025-2017, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה בשנים 2017-2003 (בארבע השנים האחרונות היה נשיא בית המשפט) ושופט בית משפט השלום בחיפה בשנים 2003-1994. אלרון למד משפטים באוניברסיטת בקינגהאם באנגליה, התמחה בשני משרדי עורכי דין בחיפה ובהמשך קיבל תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. בשנים 2018-2014 היה אלרון יו"ר הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין.

התמחותו המרכזית של אלרון היא בתחום הפלילי, בו הוביל את בית המשפט העליון בשנים שקדמו לפרישתו, ובמיוחד עיצב את כללי הפסיקה והענישה לאחר הרפורמה בעבירות ההמתה. אלרון מונה לעליון למרות התנגדות ראשונית מצד שופטיו, בלחצם של שרת המשפטים דאז, איילת שקד, וראש הלשכה דאז, אפי נוה. בשנת 2024 התמודד על הנשיאות מול יצחק עמית, תוך שבירת הנוהג שלא להתמודד מול השופט הוותיק ביותר. הקואליציה ראתה בו מי שיאתגר את המערכת, אך אלרון ידוע ביושרתו האישית והמקצועית, ובכך שהוא פועל אך ורק על פי מצפונו.