
התיירות העולמית עדיין צומחת - אבל המלחמה במזרח התיכון כבר משנה את מפת הנסיעות
307 מיליון תיירים נסעו בין מדינות ברבעון הראשון של השנה, עלייה של 2% לעומת השנה שעברה. אירופה ואפריקה הובילו את הצמיחה, אבל הירידה החדה במזרח התיכון, הזינוק במחירי הדלק הסילוני ושיבושי הטיסות מצננים את התחזיות לקיץ.
התיירות העולמית פתחה את 2026 בצמיחה, אבל בקצב נמוך יותר ובסביבה מורכבת בהרבה. לפי דוח World Tourism Barometer של ארגון התיירות של האו"ם, כ־307 מיליון תיירים ביצעו נסיעות בינלאומיות ברבעון הראשון של השנה - כ-6 מיליון יותר מאשר בתקופה המקבילה ב־2025. מדובר בעלייה של 2%, נתון חיובי לכאורה, אך כזה שמסתיר האטה ברורה בחודש מרץ בעקבות המשבר במזרח התיכון.
בחודשים ינואר ופברואר נרשמה עדיין מגמת ביקושים יציבה, עם צמיחה מצטברת של 2.5%. בינואר גדל מספר הנסיעות הבינלאומיות ב-2%, ובפברואר ב־3%. במרץ, לעומת זאת, הצמיחה כמעט נעצרה והסתכמה ב-0.4% בלבד. לפי הדוח, אחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה ירידה של 37% בתיירות הנכנסת למזרח התיכון במרץ, לצד צמיחה חלשה מהצפוי באסיה ובאוקיינוס השקט.
הדוח מציין כי פרוץ העימות במזרח התיכון ב-28 בפברואר השפיע במהירות על הענף: מגבלות במרחב האווירי, שיבושים תפעוליים, אי-ודאות בקרב נוסעים וחברות תעופה, והסטה של תנועת נוסעים מאזורים ומרכזי קישור שנפגעו. מאחר שהמזרח התיכון הוא ציר אווירי מרכזי בין אסיה, אפריקה ואירופה, ההשפעה אינה נעצרת במדינות האזור אלא מורגשת גם בנתיבי טיסה ובמחירי נסיעות בעולם כולו.
אירופה ואפריקה מובילות, המזרח התיכון נופל
ברמה האזורית, אירופה ואפריקה רשמו את הביצועים החזקים ביותר ברבעון הראשון, עם עלייה של 4% במספר התיירים הנכנסים בכל אחת מהן. אירופה, שנותרה אזור היעד הגדול בעולם, קלטה יותר מ-130 מיליון תיירים בינלאומיים בשלושת החודשים הראשונים של 2026.
בדרום אירופה הים־תיכונית ובצפון אירופה נרשמה עלייה של 4%, ובמרכז ומזרח אירופה נרשמה עלייה של 6%, המשך להתאוששות של האזור אחרי שנים חלשות יותר. באפריקה נרשמה גם כן עלייה של 4%. צפון אפריקה נהנתה מחודש מרץ חזק במיוחד, עם עלייה של 18%, בין היתר בזכות תוניסיה שעלתה ב-26% ומרוקו שעלתה ב-18%.
באפריקה שמדרום לסהרה נרשמה עלייה של 4%, כאשר דרום אפריקה בלטה עם גידול של 12%. עם זאת, חלק מיעדי האיים נפגעו מהשיבושים בקישוריות האווירית דרך המזרח התיכון: איי סיישל רשמו ירידה של 37% במרץ, בעיקר בשל ירידה בקיבולת הטיסות מצד חברות תעופה מהמזרח התיכון.
באסיה ובאוקיינוס השקט נרשמה עלייה של 3%, אך הדוח מדגיש כי מדובר בביצועים נמוכים מהצפוי ובתמונה מעורבת. אחרי ירידה של 2% בינואר, פברואר הביא התאוששות של 9%, אך במרץ הצמיחה שוב התמתנה ל־2%. דרום אסיה נפגעה במיוחד, עם ירידה של 27% במרץ, על רקע השיבושים במרכזי התעופה של המזרח התיכון.
מנגד, אוקיאניה עלתה ב-9% וצפון־מזרח אסיה עלתה ב־5%. למרות ההתאוששות, אסיה עדיין לא חזרה לרמות שלפני הקורונה, ומספר הנסיעות אליה עומד על כ-89% מהרמה שנרשמה ברבעון הראשון של 2019.
ביבשת אמריקה נרשמה עלייה מתונה של 2%. צפון אמריקה עלתה ב־2%, בהובלת מקסיקו שעלתה ב־7%. מרכז אמריקה בלטה עם זינוק של 18%, אך בדרום אמריקה נרשמה ירידה של 1%, ובקריביים כמעט לא נרשם שינוי, עם עלייה של 0.2% בלבד.
- למה לטוס לאירופה אם גם שם מזיעים ב-40 מעלות?
- מסוכני AI ועד שדות תעופה בתוך העיר: כך ייראה ענף התיירות בעוד 20 שנה
המזרח התיכון היה האזור החלש ביותר בדוח. מספר התיירים הנכנסים אליו ירד ב-14% ברבעון הראשון, כאשר כמה ממדינות המפרץ רשמו ירידות חדות. מצרים הייתה החריגה הבולטת לטובה, עם עלייה של 16%. הירידה הזו מגיעה אחרי שנים חזקות במיוחד לענף באזור: ב-2025 מספר כניסות התיירים למזרח התיכון כבר היה גבוה ב-40% לעומת 2019.
הטיסות מתייקרות, והנוסעים מחפשים יעדים קרובים יותר
המשבר במזרח התיכון לא פוגע רק בתיירות אל האזור. לפי הדוח, העלייה במחירי הנפט, החשש ממחסור בדלק סילוני בחלק מהשווקים והצורך להסיט טיסות או לבטלן - כולם דוחפים את מחירי הטיסות כלפי מעלה ופוגעים בקיבולת גם באזורים אחרים. המשמעות היא שהפגיעה עלולה להתרחב מעבר למדינות שנמצאות במוקד המשבר.
נתוני יאט"א שמובאים בדוח מראים כי תנועת הנוסעים הבינלאומית, במונחי קילומטר־נוסע, עלתה ב־4% ברבעון הראשון של 2026. עם זאת, במרץ נרשמה ירידה של 1%, בעיקר בגלל צניחה של 61% בתנועת חברות התעופה מהמזרח התיכון. גם קיבולת המושבים הבינלאומית עלתה ב-2% ברבעון כולו, אך במרץ ירדה ב-6%, בין היתר בגלל ירידה של 57% בקיבולת באזור המזרח התיכון.
גם ענף המלונאות משקף את הפער בין אזורים יציבים לאזורים שנפגעו. לפי נתוני STR המובאים בדוח, שיעור התפוסה העולמי במקומות אירוח עמד במרץ על 64%, בדומה למרץ 2025. אירופה, אמריקה ואסיה־פסיפיק רשמו את שיעורי התפוסה הגבוהים ביותר - 65% בכל אחת מהן. באפריקה נרשמה תפוסה של 56%, ואילו במזרח התיכון ירדה התפוסה ל־48% בלבד במרץ, לעומת 75% בינואר.
לפי סקר המומחים של UN Tourism, שלושת האתגרים המרכזיים של הענף השנה הם המשבר במזרח התיכון, עלויות התחבורה והלינה הגבוהות, וגורמים כלכליים נוספים. כ-64% מהמומחים שהשתתפו בסקר אמרו שהמשבר במזרח התיכון פוגע בביקושים ליעד שלהם; 43% הגדירו את ההשפעה כבינונית ו-21% כגבוהה. כ-61% אמרו שהמשבר מפחית את התיירות הנכנסת ליעדם, כאשר 25% ציינו את עלויות הנסיעה, 19% ציינו חששות של נוסעים או שיבושים בתחבורה, ו-17% הצביעו על ירידה בקיבולת האווירית.
במקביל, המשבר מייצר גם הזדמנויות לחלק מהיעדים. 17% מהמומחים אמרו כי יעדם דווקא נהנה מעלייה בתיירות נכנסת בגלל שיבושים ביעדים אחרים, ו-14% דיווחו על עלייה בתיירות פנים על חשבון נסיעות לחו"ל. המסקנה היא שהנוסעים לא בהכרח מוותרים על חופשה, אבל הם משנים כיוון: פחות טיסות ארוכות ומורכבות, יותר יעדים קרובים, בטוחים וזולים יחסית.
התחזית לקיץ עדיין חיובית, אבל פחות
ארגון התיירות של האו"ם עדיין אינו מדבר על נסיגה עולמית, אלא על צמיחה מתונה יותר. מדד אמון המומחים של הארגון לתקופה מאי־אוגוסט 2026 עומד על 105 נקודות, כאשר 100 נקודות משקפות צפי לביצועים דומים לתקופה המקבילה בשנה שעברה. זהו עדיין נתון חיובי, אך נמוך מהציון 117 שניתן בתחילת השנה לתקופה ינואר־אפריל. בפועל, הביצועים בינואר-פריל קיבלו בדיעבד ציון של 106 בלבד - נמוך בהרבה מהציפיות המקוריות.
כ-39% מהמומחים צופים ביצועים טובים יותר או טובים בהרבה בתקופה מאי־אוגוסט, 28% מעריכים שהביצועים יהיו דומים לאלה של 2025, ו־31% מעריכים שהביצועים יהיו חלשים יותר. זו תמונת מצב מאוזנת הרבה פחות מזו שאפיינה את הענף בשנים האחרונות, שבהן ההתאוששות מהקורונה דחפה את הביקושים כמעט בכל אזור.
הדוח מעריך כי המשבר במזרח התיכון עלול להפחית את הצמיחה במספר התיירים הבינלאומיים ב-2026 ב-1 עד 2 נקודות אחוז לעומת התחזית המקורית של הארגון, שעמדה על צמיחה של 3%–4%. במילים אחרות, השנה עדיין צפויה להיות חיובית לענף, אך פחות חזקה מכפי שהוערך בתחילתה.
ברקע נמצאת גם האטה כלכלית רחבה יותר. הדוח מצטט את תחזית קרן המטבע הבינלאומית מאפריל 2026, שלפיה אם העימות יישאר מוגבל בהיקפו ובמשכו, הצמיחה העולמית עשויה להאט ל-3.1% ב-2026 ול-3.2% ב-2027, כאשר האינפלציה הכללית צפויה לעלות במתינות השנה בגלל מחירי הנפט. גם מחלקת האו"ם לעניינים כלכליים וחברתיים הורידה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2026 ל-2.9%, לעומת 3.1% בתחזית קודמת.