OECD חותך תחזית: ישראל תצמח ב-3.3% בלבד ב-2026, הגירעון יזנק ל-5.3%

ה-OECD מוריד את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2026 ל-3.3% בלבד, לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 4.9%. מדובר בתחזית פסימית יחסית למשק הישראלי, בעיקר בגלל ההשפעה של המלחמה על הפעילות הכלכלית - ירידה בצריכה הפרטית, פגיעה בכוח העבודה ועלייה באי הוודאות העסקית.

מ-4.9% ל-3.3%: למה נחתכה התחזית בשליש?

התחזית נמוכה גם ביחס להערכות שנשמעו בישראל בחודשים האחרונים. במהלך מרץ העריך בנק ישראל כי הצמיחה השנה תעמוד על כ-3.8%, ובתרחישים אחרים דובר על טווח של 3.3% עד 3.8%. אחרי פרסום נתוני הרבעון הראשון, שבהם התכווצות התוצר הייתה מתונה מהצפוי, ייתכן שהתחזיות המקומיות יעודכנו כלפי מעלה לכיוון של כ-4%.

המסר של ה-OECD ברור: המשק הישראלי ממשיך לתפקד, אבל המלחמה גובה מחיר. זה בא לידי ביטוי בצמיחה נמוכה יותר, בהוצאה ממשלתית גבוהה יותר ובצורך לשמור על משמעת תקציבית בתקופה שבה הלחץ להגדלת הוצאות עדיין גבוה.

5.3% גירעון, 71% חוב - מעל היעד שנקבע

בצד הפיסקלי, ה-OECD צופה כי הגירעון בישראל יגיע השנה ל-5.3% מהתוצר, מעל תקרת הגירעון שנקבעה בתקציב 2026 שאושר בכנסת ועומדת על 4.9%. גם בשנת 2027 הגירעון צפוי להישאר גבוה, סביב 4.2%.

יחס החוב לתוצר צפוי לעלות השנה ל-71%, לעומת 69.5% בשנת 2025. לפי תחזית הארגון, בשנת 2027 היחס עשוי לרדת מעט ל-70%, בזכות התאוששות בצמיחה. הירידה הזו תלויה בכך שההוצאות לא ימשיכו לגדול מעבר לתחזיות, ובעיקר בכך שהוצאות הביטחון לא יפתחו מחדש את מסגרת התקציב.

ה-OECD ממליץ לישראל לשמור על מדיניות פיסקלית זהירה, להגדיל כריות ביטחון תקציביות ולפעול גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. הארגון מאותת שהמשך גירעון גבוה לאורך זמן עלול להקשות על ייצוב החוב, בעיקר אם המלחמה תימשך או אם יידרשו תקציבי ביטחון נוספים. מסר דומה עלה גם בהחלטת חברת הדירוג S&P שהותירה את ישראל בדירוג A, שבה הגירעון תואר כסיפור המרכזי של המשק הישראלי.

5.6% צמיחה ב-2027 - תיקון אחרי שנה חלשה

למרות התחזית החלשה ל-2026, ה-OECD צופה התאוששות חזקה בשנת 2027. לפי התחזית, הצמיחה בישראל תגיע אז ל-5.6%, מעט מעל תחזית בנק ישראל שעומדת על 5.5%.

ההסבר הוא תיקון אחרי שנה חלשה. פעילות שנדחית בגלל מלחמה, מגבלות כוח אדם או ירידה בצריכה יכולה לחזור בהמשך, ולייצר קצב צמיחה גבוה יותר. מדובר בתרחיש שתלוי ברגיעה ביטחונית ובהמשך פעילות סדירה של המשק. אם המלחמה תימשך או תתרחב, גם התחזית ל-2027 תעמוד בסיכון.

ההשוואה בין 2026 ל-2027 מדגישה את הבעיה: המשק יכול להתאושש מהר, אבל התקציב נשאר מתוח. צמיחה גבוהה בשנה הבאה לא תספיק לבדה, אם הממשלה לא תטפל בגירעון ובהוצאות הביטחון.

• יפן מציגה צמיחה ברבעון הראשון לשנה, אך מלחמת איראן צפויה להשפיע בהמשך
• כלכלת ישראל התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון - המלחמה הכתה שוב

מתי תרד הריבית? הארגון צופה 3.5% רק ב-2027

ב-OECD מעריכים כי יש מקום להקלה מוניטרית, כלומר להורדת ריבית, אבל רק כאשר הלחצים במשק יתמתנו. הארגון מצביע בעיקר על שתי מגבלות: הוצאה ממשלתית גבוהה ומחסור בכוח עבודה.

לפי התחזית, ריבית בנק ישראל תרד ל-3.5% רק בשנת 2027, לעומת 3.75% כיום. עם זאת, בבנק ישראל נשמעים באחרונה מסרים שמאפשרים הורדות ריבית מוקדמות יותר, בין היתר בגלל ירידה בציפיות האינפלציה.

סביבת הריבית בישראל תלויה לא רק במדד המחירים. היא תלויה גם בשער השקל, במחירי האנרגיה, בפרמיית הסיכון של ישראל ובאמינות המדיניות התקציבית. גם אם הכיוון הוא הורדות ריבית, נראה שהמסלול יהיה הדרגתי וזהיר.

מצר הורמוז: הסיכון הגלובלי שמשפיע גם על ישראל

התחזית של ה-OECD עוסקת גם בהשפעות הגלובליות של המלחמה במזרח התיכון. הארגון מזהיר כי שיבושים ממושכים עלולים לפגוע בצמיחה העולמית ואף להכניס חלק מהכלכלות למיתון. בתרחיש המתון יותר, שבו מחירי האנרגיה מתחילים לרדת בהדרגה מאמצע 2026, הצמיחה העולמית צפויה להאט ל-2.8% השנה, לעומת 3.4% בשנת 2025, ובהמשך לעלות ל-3.1% בשנת 2027.

בתרחיש קשה יותר, שבו השיבושים נמשכים גם לתוך 2027, הצמיחה העולמית עלולה לרדת ל-2.1% השנה ול-1.8% בלבד בשנה הבאה, וחלק מהכלכלות עלולות להגיע למיתון. החשש המרכזי הוא משיבושים באספקת אנרגיה, במיוחד סביב מצר הורמוז, שבו עוברת כחמישית מתעבורת הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם.

• פוקס נכנסת לענף המזון: מנהלת מו"מ לרכישת השליטה ב"נוי השדה"
• רשות התאגידים מחריפה אכיפה: כ-50 אלף חברות בדרך לרישום כ״מפרות חוק״

עבור ישראל, התחזית מוסיפה שכבת סיכון נוספת. גם אם המשק המקומי יתייצב, התארכות המשבר באזור עלולה להכביד דרך מחירי אנרגיה, סחר עולמי, השקעות ופרמיית סיכון. ההפרש בין תחזית הצמיחה הקודמת (4.9%) לחדשה (3.3%) - 1.6 נקודות אחוז - הוא המספר שמתמצת את המחיר שגובה המלחמה במונחי תוצר.