אנגלמן קנס את הליכוד ב-150,000 שקל על ליקויים מתמשכים
רבבות מתפקדים שילמו למפלגה בצורה המנוגדת לחוק. גרעון הליכוד בסוף 2024 עמד על 41 מיליון שקל. הבית היהודי - הסיעה-לשעבר היחידה שלא הסדירה את פרעון חובותיה לכנסת
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קנס את הליכוד ב-150,000 שקל בשל כשלים מהותיים שמצא בביקורת התנהלותה הכספית של הסיעה בכנסת בשנת 2024. אנגלמן קנס את מפלגת העבודה ב-75,000 שקל בשל ליקוי אחר - הוא מוסר בדוח על ביקורת הסיעות באותה שנה. עוד נמסר בדוח, כי הגרעון של הליכוד עמד בסוף השנה על 41 מיליון שקל, וכי נכון ל-2024 - הבית היהודי (בראשות נפתלי בנט) הייתה המפלגה-לשעבר היחידה שלא הסדירה את חובותיה לקופת המדינה.
הליכוד נקנס בשל הכנסות מדמי חבר שאינן עומדות במגבלות הקבועות בחוק לעניין זהות המשלם ומקור התשלום, ובשל העדר אסמכתאות לתשלום תוספות שכר ועדכוני שכר ולמתן הטבות לבעלי תפקידים מינהליים שונים. אנגלמן מציין, כי כבר מצא ליקויים בהתנהלות הליכוד בנושא גביית דמי החבר, בנוגע לפיקוח על התשלום והאמצעים לוודא את זהותו של כל מתפקד ואת מקור התשלומים. זאת, לנוכח העובדה שתשלום דמי חבר בידי אדם אחר הוא עבירה פלילית.
החלטות בעל-פה על הטבות כספיות
בביקורת על 2024 מצא אנגלמן, כי 60% מן המתפקדים שילמו באמצעות כרטיס אשראי - וב-41% מהכרטיסים בוצע תשלום תמורת יותר מאשר אדם אחד, וב-13% מתוכם מדובר בתשלומים עבור מי שאינם בעלי אותם שמות משפחה. 40% מתשלומי דמי החבר בוצעו באמצעות העברות בנקאיות, וב-46% מהמקרים היו תשלומים תמורת יותר ממתפקד אחד. מדובר ב-30,000 תשלומים.
אנגלמן מדגיש: "לא ניתן לצאת ידי חובה בהסתמכות פסיבית על הצהרת המתפקד, אלא על הסיעות מוטלת החובה לקיים מערך בקרה הולם, מקיף ואפקטיבי על תהליך ההתפקדות וגביית דמי החבר ולהפעילו בזמן אמת ובאמצעות כלים אקטיביים לאימות זהותו של כל מתפקד ושל אמצעי התשלום המשמש אותו".
גם הליקוי בתחום התשלומים לבעלי תפקידים חזר על עצמו, ממשיך אנגלמן. הליכוד קיבל החלטות בעל-פה, וללא תיעוד בכתב כמתחייב מכללי מינהל תקין ובניגוד לעקרון השקיפות, כולל העמדת רכבים צמודים והעלאות שכר. הוא מדגיש: "מתן תוספות שכר ועדכוני שכר והענקת הטבות כספיות שלא על פי מנגנון סדור וללא תיעוד בכתב, אינם עולים בקנה אחד עם כללי מינהל תקין ועם החובה החלה על הסיעות לפעול בנאמנות כלפי הציבור בכל הנוגע לשימוש בכספי המימון הממלכתי".
בנוגע למפלגת העבודה מצא אנגלמן, כי חברת בית ארלוזורוב שבבעלותה נטלה הלוואה בסך 1.6 מיליון שקל, והעבירה 750,000 שקל מתוכם לסיעה. הייתה זו הפרה של החוק, הקובע במפורש, כי סיעה לא תקבל הלוואה משום גורם, למעט הלוואה מאוצר המדינה או הלוואה מתאגיד בנקאי לצורך רכישת זכות במקרקעין בלבד".
הבית היהודי לא קיימה פסק דין
בדוחות הכספיים של הסיעות ל-31.12.24, הליכוד ממשיך להיות בעל הגרעון הגדול ביותר - 40.9 מיליון שקל. אחריו: רע"מ (12.1 מיליון שקל), דגל התורה (6.7 מיליון שקל), אגודת ישראל (5.9 מיליון שקל), ישראל ביתנו (4.3 מיליון שקל), העבודה (3.7 מיליון שקל). לסיעת יש עתיד היה עודף של 31.8 מיליון שקל, ואחריה ש"ס (16.8 מיליון שקל), חד"ש (13 מיליון שקל) והאיחוד הלאומי (10 מיליון שקל). בהקשר זה, חוזר אנגלמן על מה שכתב בדוחות קודמים:
"לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף, ואף נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את גירעונותיהן שנוצרו במהלך הבחירות. בכך למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלשמה הם יועדו לפי החוק, דהיינו - 'קיום הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור' בין בחירות לבחירות. על הסיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי לצורך המטרה שלשמה הוקצו, ובאופן העולה בקנה אחד עם הוראות החוק, וכן עליהן לפעול לצמצום הגירעונות שנותרו".
בנוגע לשבע הסיעות שחדלו להתקיים מציין אנגלמן, כי נכון לנובמבר 2022 הן לא החזירו לכנסת יתרות של הלוואות ועודפי מקדמות בסך 44.6 מיליון שקל. כולן, למעט הבית היהודי, גיבשו מול הכנסת הסדרים להחזרת הכספים, אם כי הכסף טרם הוחזר. הכנסת ומשרד האוצר הגישו תביעה נגד הבית היהודי, אשר במאי 2024 חויבה בידי בית המשפט להחזיר 3.8 מיליון שקל; נכון למועד הכנת הדוח, פסק הדין לא קוים.
