שטיין תוקף בחריפות חריגה את אליעד שרגא בפסק הדין בנושא גופמן

שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, מותח ביקורת חריפה וחריגה במיוחד על יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, בפסק הדין בנוגע למינויו של רומן גופמן לראש המוסד. התנועה עתרה במקביל לאורי אלמקייס ושרגא ייצג אותה בדיון. העתירות נדחו ברוב דעות של שטיין והשופט עופר גרוסקופף, מול דעת המיעוט של השופטת דפנה ברק-ארז.

שטיין אומר: "לא אוכל לסיים את פסק דיני מבלי להתייחס לדברים הפוגעניים אשר נאמרו בפנינו במהלך הדיון בעתירות על ידי בא-כוחה של התנועה לאיכות השלטון, עוה"ד אליעד שרגא, ביחס לאלוף גופמן: '... גופמן מתברר שהוא רצדיביסט [עבריין סדרתי - א.ל]... אנחנו כל הזמן מסתכלים רק על טוהר המידות, ואנחנו שוכחים שמדובר פה גם בהחלטה של ראש הממשלה, שצריך לקבל החלטה האם הוא לוקח ראש מוסד שהוא רצדיביסט'.

"דומני כי איש לא יחלוק על כך שגופמן הוא איש רב-הישגים שהקדיש את מיטב שנותיו לביטחון המדינה ואף סיכן את חייו למענה. כיצד ייתכן אפוא שמי שבא בשערינו בכובעו כ'עותר ציבורי' מכנה את האלוף גופמן, ללא ביסוס עובדתי ומשפטי, בשם 'עבריין סדרתי' והאשמה חמורה זו נרשמת בפרוטוקול הדיון בבית המשפט העליון כדבר שבשגרה?

"מענה ממצה לשאלה זו קשור לאופן שבו, להשקפתי, ראוי לנהל עתירות ציבוריות, בכדי שיובטח כי מי שמנהל עתירות כאלה יקדם בנאמנות אינטרס ציבורי כללי, להבדיל מאינטרס סקטוריאלי צר או אינטרס מפלגתי כזה או אחר. במילים אחרות: מייצגי הציבור בעתירות ציבוריות חייבים לעמוד בדרישות הדומות לאלו אשר חלות על עורכי הדין אשר מייצגים ציבור של תובעים בתובענות ייצוגיות - דרישות שבאות להבטיח מקצועיות והגינות ולמנוע ניגודי אינטרסים.

"דעת המיעוט של היום היא דעת הרוב של מחר"

"אחד האמצעים שבעזרתו ניתן להבטיח כי עתירות ציבוריות תשרתנה אינטרסים ממלכתיים על-מפלגתיים הוא פסיקת הוצאות משמעותיות לחובתו של מי שמפר את דרישת ההגינות. הוצאות שראוי לפסוק במסגרת זו צריכות לשקף את חומרת הפגיעה בהגינות ההליך ואת העלויות אשר נכפו על מי שנדרש להתגונן מפני הכפשת שמו בריש גלי.

"אשר על כן, סבורני כי נעשה נכון אם נחייב את העותרת 1 בבג"ץ 39686-04-26, התנועה לאיכות השלטון, לשלם למשיב 5, האלוף גופמן, הוצאות בסך כולל של 70,000 שקל. הנני מודע לכך שדעתי בעניין ההוצאות היא דעת מיעוט, ואני מכבד את עמדת חברי השונה מדעתי-שלי. בנסיבות אלו, לא נותר לי אלא לחזור על האמרה השגורה בפיהם של שופטי מיעוט: דעת המיעוט של היום היא דעת הרוב של מחר".

שרגא מרבה להתבטא בחריפות רבה ובתוקפנות יוצאת דופן בטיעוניו בבית המשפט העליון, ואף מתעלם מהנחיות השופטים לגבי מיקוד הטיעון והזמן המוקצב לו. השופט יוסף אלרון הטיל מספר פעמים הוצאות על התנועה לאיכות השלטון כאשר דחה עתירות שלה; מדובר היה בכמה אלפי שקלים, אם כי לרוב נהוג שלא לחייב עותרים ציבוריים בהוצאות. אלרון ושטיין הם ידידים אישיים ובמידה רבה שותפים בהשקפותיהם המשפטיות השמרניות.