צונאמי הפיטורים בהיי-טק: סוגיות המיסוי שחשוב להכיר

כ-80 חברות טכנולוגיה בינלאומיות הודיעו מתחילת השנה על כוונה לפטר יחד 41,000 עובדים, עולה מן המעקב של האתר Layoffs. המגמה צברה תאוצה על רקע הפניית המשאבים לתשתיות בינה מלאכותית והגבירה את החשש בקרב העובדים מפני השיבושים שהיא גורמת בענף.

לאחרונה הודיעה מטא על פיטורי 8,000 עובדים ברחבי העולם, ובתוך ימים בודדים הגיע גל ההדף לענף הטכנולוגיה המקומי: וויקס הודיעה על קיצוץ אגרסיבי של 20% מכוח האדם (920 עובדים), במקביל למהלך פיטורים נרחב בענקית הפינטק ראפיד. אליהן מצטרפים מפוטרי אורקל, סיסקו, ZOOMINFO ו-INTUIT.  חברות ההשמה המובילות כבר מזהירות, כי 5%-10% מכלל עובדי ההייטק בישראל עלולים למצוא את עצמם ללא עבודה השנה.

ברור לכולם שלא מדובר בעוד "התייעלות שקטה", אלא בטלטלה מבנית עמוקה שמוכתבת על ידי נוכחות קבועה של ה-AI והשקל החזק.  מאחורי המספרים האלה עומדים אלפי עובדים שנאלצים להתמודד גם עם סוגיות מס משמעותיות, בנוסף להשלכות הברורות של הפיטורים.

כשהפיטורים קוטעים את הרילוקיישן

עבור חלק מעובדי ההיי-טק, הפיטורים מגיעים כשהם בחו"ל, בעיצומו של רילוקיישן. עובד שיצא מישראל כדי לעבוד בחברה זרה, לעיתים בתוך אותה קבוצה, קיבל שכר בחו"ל, ולעיתים גם אופציות או תגמול הוני אחר, עלול למצוא את עצמו חוזר לישראל מוקדם מהמתוכנן. במקום מהלך מסודר שנבנה לשנים, הרילוקיישן הופך בן רגע לשהות קצרה ולא יציבה. בנקודה הזאת מתברר שהחזרה לישראל אינה רק שינוי תעסוקתי ואישי: היא עשויה להשפיע על השאלה באיזו מדינה ישולם המס, ובאיזה שיעור.

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שחבות המס בישראל נוצרת רק מהיום שבו העובד חוזר לישראל. בפועל, חזרה מוקדמת יחסית עלולה לערער את הטענה שהתושבות הישראלית נותקה מלכתחילה. הסיבה היא שבדיני המס לא בוחנים רק את מועד העזיבה או את מועד החזרה, אלא גם את התמונה הרחבה לאורך תקופת השהייה בחו"ל, במטרה לאתר את "מרכז החיים" של העובד.

לכן, כשעובד חוזר לישראל אחרי שנה או שנתיים בלבד, למשל בעקבות פיטורים, רשות המיסים עשויה לטעון שהמעבר לחו"ל לא הבשיל לכדי ניתוק תושבות מלא. עם זאת, חזרה מוקדמת לא שוללת אוטומטית תושבות חוץ. יש הבדל בין עובד שתכנן מראש שהות קצרה, לבין מי שהתכוון להישאר בחו"ל תקופה ארוכה יותר אך נאלץ לחזור בגלל שינוי נסיבות. ועדיין, ככל שהרילוקיישן נקטע מוקדם יותר, כך גדל הסיכון למחלוקת מול רשות המיסים בשאלה אם התושבות הישראלית אכן נותקה.

אם רשות המיסים לא תקבל את הטענה לניתוק תושבות, המשמעות אינה מוגבלת רק להכנסות שהופקו ממועד החזרה לישראל ואילך. ייתכן שגם תקופת העבודה בחו"ל תיחשב בדיעבד לתקופה שבה העובד נותר תושב ישראל לצורכי מס. התוצאה עלולה להיות חיוב בדיווח ובמס בישראל גם על שכר, בונוסים ואופציות או תגמול הוני אחר שהתקבלו בהמהלך הרילוקיישן.

ומה אם כבר שולם מס במדינת היעד? גם כאן אין פתרון אוטומטי. לעיתים ניתן לבחון זיכוי ממס זר, אבל הדבר תלוי בנסיבות, בסוג ההכנסה ובשאלה לאיזו מדינה עמדה זכות המיסוי. לכן, עצם העובדה ששולם מס בחו"ל לא מבטיחה שלא תיווצר גם חבות מס בישראל. במקרים מסוימים עלול להיווצר כפל מס, ובנוסף עשויות להתעורר גם השלכות בתחום הביטוח הלאומי.

אופציות ו-RSU: לא כל הזכויות ממוסות באותה צורה

אצל עובדי היי-טק, חלק משמעותי מחבילת התגמול מורכב מאופציות, RSU או רכיבים הוניים אחרים. אבל כשעובד עובר לרילוקיישן, אי-אפשר להתייחס לכל הזכויות האלה כמקשה אחת. השאלה באיזה מסלול הוענקה הזכות, מתי היא הוענקה ובאיזו תקופה היא הבשילה, עשויה להשפיע ישירות על אופן המיסוי.

• פס"ד: פעילות עסקית ענפה בניגריה - אבל מרכז החיים לצורכי מס הוא בישראל
• בעל חברה ישלם את החובות של החברה? במקרים מסוימים - כן

כך למשל, אופציות שניתנו בישראל במסגרת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, אינן מאבדות בהכרח את מעמדן רק משום שהעובד עבר לעבוד בחו"ל. במקרים רבים, במיוחד כאשר מדובר במעבר בתוך אותה קבוצת חברות, ייתכן שהמסלול יישמר, כל עוד נשמרים התנאים הרלוונטיים של התוכנית ושל הנאמן.

לעומת זאת, זכויות חדשות שניתנו בתקופת העבודה בחו"ל, וכן RSU או מכשירים דומים שהוענקו על ידי חברה זרה, מחייבים בדיקה נפרדת. כאן כבר צריך לבחון שורה של שאלות: מתי ניתנה הזכות, היכן עבד העובד בתקופת ההבשלה, מתי חזר לישראל, מתי בוצע המימוש, ומה הבשיל לפני החזרה ומה אחריה. זו אינה רק שאלה טכנית. במקרים מסוימים אותה הכנסה עשויה להיבחן לצורכי מס גם בישראל וגם במדינה הזרה.

הפיטורים מוסיפים לחץ גם בכל הנוגע לאופציות. בתוכניות רבות, סיום העבודה מפעיל חלון זמן קצר למימוש אופציות שכבר הבשילו, לעיתים 90 יום בלבד. מבחינת העובד, מדובר בהחלטה שצריך לקבל במהירות, לעיתים דווקא כשהוא מתמודד עם חזרה לישראל, חיפוש משרה חדשה וחוסר ודאות כלכלי.

מה שנראה כמו פתרון מצד החברה, למשל הארכת תקופת המימוש או האצה של ההבשלה, עלול ליצור בעיית מס חדשה. לצורכי מס, שינוי כזה עשוי להיחשב שינוי מהותי בתנאי ההענקה, ובמקום ליהנות ממסלול הוני, העובד עלול למצוא את עצמו חשוף למס שולי. במקרים מסוימים, הפער עשוי להגיע ממס הוני בשיעור של 25%-30% לשיעור מס כולל גבוה בהרבה, עד 52%, לרבות דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

מה חשוב לבדוק לפני שחוזרים לישראל או מממשים אופציות

עובד שפוטר במהלך רילוקיישן ונאלץ לחזור לישראל, צריך לעצור רגע לפני שהוא חותם על מסמכים, מממש אופציות או מקבל החלטות מהירות אחרות. דווקא בשלב הלחוץ הזה, טעות קטנה עלולה להפוך בהמשך לחבות מס משמעותית.

• קורלוג'יקס גייסה 200 מיליון דולר להרחבת פלטפורמת ה-AI שלה
• משדה הקרב למשרדי הממשלה: הטכנולוגיה של מפא"ת וצה"ל תטמיע בינה מלאכותית במגזר הציבורי

בין היתר, כדאי לבדוק אם החזרה המוקדמת עלולה לפגוע בטענה לניתוק תושבות, אילו הכנסות התקבלו בתקופת העבודה בחו"ל, אילו הקצאות ניתנו בישראל ותחת איזה מסלול, אילו זכויות חדשות ניתנו בחו"ל, מה הבשיל לפני החזרה ומה אחריה, והאם במסגרת סיום העבודה ניתנה לעובד ארכה למימוש האופציות או האצת הבשלה.

השורה התחתונה פשוטה: החלטה שנראית תפעולית או אישית, חזרה לישראל, מימוש אופציות או הסכמה לשינוי בתנאי התגמול, עשויה להפוך גם להחלטת מס יקרה. בדיקה מוקדמת יכולה לצמצם טעויות, למנוע הפתעות ולעיתים גם לחסוך סכומים משמעותיים.

עו"ד ורו"ח ספי רובין, עו"ד ורו"ח שלומי לזר, משרד מאיר מזרחי עם א. רפאל ושות' (צילום: יח"צ)