שיתוק של המשק: חסימות הפלג הירושלמי בגנות ובירושלים שיבשו קשות את עורקי התחבורה וגרמו נזק עצום

מי שחשב שחסימות צירים הן רק מטרד אזרחי של שעה-שעתיים, קיבל תזכורת כואבת עד כמה רשת התשתיות בישראל שברירית, פגיעה וקרובה תמיד לנקודת הקריסה. ההפגנות הנרחבות של אנשי הפלג הירושלמי הקיצוני, שכללו חסימת צירים מרכזיים ופריצת מפגינים למסילות הרכבת,  במחאה על גיוס חרדים ומעצר עריקים, שיתקו את עורקי התחבורה המרכזיים של המדינה, ויצרו נזק ישיר לתפוקה היומית של אלפי חברות ועסקים במרכז ובשפלה.

שדה קרב בכביש 4: רימוני הלם, מכת"זיות ופצועים

הפקרות תחבורתית: מסילות הרכבת הודממו, הרכבת בקלה שותקה

מהו תג המחיר האמיתי של החסימות?

על פי אומדנים כלכליים המנסים לתרגם את מה שאירע אתמול למונחים כלכליים, הנזק המשקי הכולל מהאירועים הללו נע בטווח של כ-70 עד 110 מיליון שקל, כאשר הערכה סבירה וזהירה יותר מעמידה את המספר על כ-60 עד 100 מיליון שקל. 

בנוסף לכך, נגרם הלם לוגיסטי לשרשראות האספקה: מחלף גנות וכביש 4 הם עורקי הלוגיסטיקה הראשיים של מדינת ישראל, המחברים את נמלי הים למרכזי הארץ ולדרום. חסימתם שיתקה מאות משאיות מטען והפצה. עבור מרכזים לוגיסטיים (מרלו"גים) בשפלה, יום כזה משמעותו ביטול משלוחים, עיכוב חמור באספקת סחורות לרשתות השיווק, ועלויות אחסון נוספות והפסדים לחברות השילוח וההפצה.

כמו כן, יש להביא בחשבון את עלויות האנרגיה של כלי התחבורה בכבישים החסומים ובזבוז הדלק המשווע: אלפי כלי רכב שעמדו עם מנועים פועלים במשך שעות בכביש 4 וביציאות מירושלים שרפו דלק בהיקף של מיליוני שקלים. זהו כסף טהור שיורד לטמיון ישירות מכיסם של האזרחים והחברות המחזיקות בציי רכב, לצד הגברת זיהום האוויר.

לכך יש להוסיף את עלויות התפעול של כוחות הביטחון: הקפצת מאות שוטרים, שימוש באמצעי פיזור, תיקון נזקי רכוש ברכבת ובמתקני המשטרה, ושינוע עצורים - כל אלה מתורגמים אף הם לעלויות תפעוליות גבוהות שנרשמות ישירות על חשבון תקציב המדינה והקופה הציבורית.

השבתה חסרת תקדים ברכבת ישראל