שתי עתירות לבג"ץ לביטול בחירתו של ראבילו למבקר המדינה

התנועה לאיכות השלטון ועו"ד יהודה רסלר מבקשים מבג"ץ לבטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה, בטענה לפגיעה חמורה בחשאיות הבחירות שקיימה הכנסת. התנועה מבקשת גם להוציא צו ביניים שימנע את כניסתו של ראבילו לתפקיד במקומו של מתניהו אנגלמן, בעוד חודש. מדובר בשתי עתירות ראשונות אליהן צפויות להצטרף נוספות, מאותם נימוקים.

האם בחירת המבקר היא הפרומו לשיבוש הבחירות לכנסת?

מיכאל ראבילו, פרקליטו של נתניהו, נבחר למבקר המדינה

סיבוב שני בבחירות למבקר המדינה: יוסף אלרון מול מיכאל ראבילו

העתירות מבוססות על כך שחלק מחברי הכנסת מטעם הליכוד תיעדו בגלוי את עצמם מצביעים לטובת ראבילו בסיבוב השני. בסיבוב הראשון זכה השופט יוסף אלרון ב-60 קולות - אחד פחות מן הדרוש בסיבוב זה - וראבילו קיבל 57. לאחר לחצים כבדים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על מי שנתפסו כ"מורדים", אמרו כמה חברי כנסת שהם נדרשו לתעד את הצבעתם לטובת ראבילו. היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, הבהירה שהדבר אסור - אך היו"ר אמיר אוחנה הודיע שחברי הכנסת רשאים לחשוף את הצבעתם.

לטענת התנועה, התוצאה היא שהבחירות נערכו בניגוד מוחלט לחוק יסוד מבקר המדינה ולחוק מבקר המדינה, "המחייבים כי מבקר המדינה ייבחר בידי הכנסת בהצבעה חשאית. בכך הופר תנאי מהותי שקבעו המכונן והמחוקק להליך הבחירה, באופן אשר הופך את ההליך לבלתי חוקי, ומכאן שולל את תוקפו ואת תוקף ההחלטה שהתקבלה מכוחו; וכן פוגע בתכלית שנקבע בפסיקה כי היא העומדת בבסיס מנגנון הבחירה החשאית - הבטחת עצמאות שיקול הדעת של חברי הכנסת והצבעה חופשית ונטולת לחצים. 

"בנוסף, הפגם הממשי בהצבעה הוביל לפגיעה קשה באמון הציבור בתקינות הליך הבחירה ובמוסד מבקר המדינה, וזאת ביתר שאת נוכח אופיו של תפקיד מבקר המדינה, אשר אמור לשמש גורם ביקורת עצמאי ובלתי תלוי כלפי רשויות השלטון". לטענת התנועה, הפגיעה חמורה עוד יותר כאשר מדובר בתקופת בחירות.

בקשה לצו ביניים לעיכוב הכניסה לתפקיד

לגבי צו הביניים טוענת התנועה, כי הוא דרוש משום שאם ראבילו יחל חפיפה וייכנס לתפקיד - יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשיב את הגלגל לאחור. הוא "עשוי לקבל החלטות, להוביל הליכי ביקורת, לקבוע סדרי עדיפויות מוסדיים, להפעיל סמכויות סטטוטוריות שונות, ובכלל זה סמכויות בעלות השלכה על מערכת הבחירות הקרובה", כך שבחירתו תהפוך למעשה עשוי.  לדבריה, הצו נחוץ גם כדי לאפשר לקיים בחירות חוזרות בזמן שנותר להחלפת המבקר, וגם כדי למנוע פגיעה חמורה בשלטון החוק, בתקינות פעילותה של הכנסת ובאמון הציבור במוסד מבקר המדינה.

עוד מבקשת התנועה לקבל את עתירתה למרות שלא מיצתה הליכים, בנימוק שניתן להימנע מקיום חובה זו "במקרים בהם קיימת דחיפות מיוחדת, כאשר הסעד המינהלי אינו יעיל או כאשר קיימת פגיעה חמורה בשלטון החוק". לטענתה, המקרה הנוכחי הוא בין החריגים בשל דחיפות העניין ובפגמים שנפלו בתהליך ההצבעה עצמו - ויש למנוע קיבוע של הליך בחירה פסול. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור, רחל אל-שי רוזנפלד, סתיו ליבנה-להב, תמר באום ויעל בלוך.

רסלר טוען בעתירתו: "כפי שפורסם בתקשורת היועצת המשפטית של הכנסת הביעה דעתה שצילום אופן ההצבעה כדי שישמש הוכחה לנאמנות כאמור מהווה פגיעה בחשאיות ההצבעה מחד גיסא, מה עוד שבאופן עקרוני ניתן לקנות את 'קול הבוחר' והמתת המוצע יינתן לאחר המצאת 'תמונת ההצבעה' הוא בלתי חוקי בעליל. למצער הוא מהווה שוחד בחירות היכול לשמש אמצעי לחץ על המבקר הנבחר לאחר בחירתו, תהיה זהותו אשר תהיה".