רשות המסים תבדוק 100% מהדוחות בבינה מלאכותית: "מצאנו פער של 20 מיליארד שקל בהצהרות ההון"

רשות המסים נערכת לצעוד אל עבר עידן הבינה המלאכותית. מנהל הרשות, שי אהרונוביץ', סיפק הצצה לתוכניות העבודה העתידיות של הגוף הפיננסי החזק במדינה. השינוי המרכזי? מעבר מוחלט לבדיקה רוחבית של 100% מכלל הדוחות המוגשים, באמצעות כלי בינה מלאכותית - פריצת דרך לעומת הסטטוס-קוו הנוכחי, שבו נסרקים כ-4% בלבד מהדוחות באמצעות מדגמים אקראיים.

המהלך מכוון להגדלת יכולת האכיפה והאיתור, בעיקר מול פערי דיווח והון לא מדווח. המספר שהרשות מציגה מהשלבים הראשונים מלמד על הכיוון: "השווינו את הצהרות ההון שיש לנו במערכות לדיווחים אחרים שיש לנו ומצאנו פער של 20 מיליארד שקל", סיפר אהרונוביץ' בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה. מדובר בפוטנציאל גבייה שאינו מצריך העלאת שיעורי מס, ותלוי רק בהרחבת בסיס המס ובסגירת פרצות דיווח, כולל הצלבות נתונים בין מאגרים קיימים.

אהרונוביץ' הדגיש קו שמרני בכל הנוגע למס ישיר על הציבור השכיר, ואמר שהוא "מתנגד להטלת מסים נוספים על מעמד הביניים". מנגד, הוא הציג רשימת צעדים שמבחינתו כן יכולים להיכנס לחוק ההסדרים או לתוכניות ההמשך, ובהם ביטול פטור המע"מ על פירות וירקות, צמצום הפטור על רכישות באילת, החלת מס נסועה וקידום גביית מס רכוש על קרקעות.

במישור הפיסקלי הרחב הציג אהרונוביץ' את הנתונים שמסבירים מדוע הממשלה ורשות המסים רואות בגבייה את קו ההגנה הראשון מול הגירעון, וציין: "הגענו ל-509 מיליארד ב-2025, במקום 460". הוא הוסיף שתחזית הגבייה ל-2026 עודכנה לאחרונה מ-540 ל-560 מיליארד שקל, ועדכון רשמי צפוי להופיע במסמך הנומרטור הקרוב. אם המספרים יתממשו, האוצר יקבל מרחב תמרון גדול יותר ביחס לתרחישים של החמרה בגירעון, אך הדבר תלוי בקצב הפעילות במשק, בהכנסות מעסקאות נדל"ן ובמגמות הצריכה.

הרווחים הכלואים חוזרים לשולחן, לצד מס שכירות וחובת דיווח

נושא נוסף שאהרונוביץ' החזיר לדיון הוא רפורמת הרווחים הכלואים, שנכנסה לתוקף בינואר 2025 ונועדה לדחוף חברות לחלוקת רווחים ולמסות עודפים שלא מחולקים. מבחינתו, לא מדובר במהלך סגור: "אנחנו נצטרך לבחון את רפורמת הרווחים הכלואים מחדש, ולראות מה זה גרם", אמר. הוא התייחס לגבייה החריגה שנרשמה סביב המהלך והעריך שיש צורך לבחון השפעות רוחב על התנהגות עסקים, משיכות שכר ודיבידנדים, והחלטות השקעה.

אהרונוביץ' הצביע גם על מסלול נוסף להגדלת הכנסות המדינה דרך שוק השכירות, והבהיר כי מבחינתו יש ערך בהרחבת הדיווח: "המס על השכירות יכול להביא כל שנה עוד 2 מיליארד בשנה, רק חובת דיווח. אני לא מדבר על לבטל את הפטור". כיום תקרת הפטור ממס על שכר דירה עומדת על 5,654 שקל בחודש, וכל שינוי במנגנון הדיווח או באכיפה יכול להשפיע על בעלי דירות שמדווחים חלקית או לא מדווחים כלל.

להרחבה: משכירי דירות שמעלימים מס - רשות המיסים בדרך אליכם

אהרונוביץ' הציג גם תפיסה של גביית מע"מ מהירה ומבוססת נתונים, ואמר שיש רצון לקדם "מע"מ אונליין כך שהמע"מ ישולם במועד קבלת הכסף ובמיידי". עבור עסקים קטנים ובינוניים זה יכול להפוך את תזרים המס לקשיח יותר, אך מבחינת המדינה מדובר בשיפור ודאות הגבייה וצמצום דחיות ותכנוני תזרים.

ההתייחסות לפטורים ממע"מ חזרה כמה פעמים בדבריו, כולל ביקורת על אופן השימוש בפטור באילת: "אנשים קונים היום מטילי זהב באילת ומשאירים אותם שם... זו דוגמה לניצול המטורף שעושים לפטור הזה". ביטול פטורים כאלה אמור להגדיל הכנסות בלי לשנות את שיעור המע"מ, אך בפועל הוא משנה את יוקר המחיה בסל מסוים, ולכן צפוי להיתקל בהתנגדות ציבורית ופוליטית.

• החלטה נדירה: בעלים של חברה ישלם אישית חוב מס שלה ב-1.4 מיליון שקל
• סבב מינויים ברשות המסים: רובי בוטבול יעמוד בראש חטיבת שומה וביקורת

באותו פאנל הציג הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר עמדה שמרנית בנוגע להעלאות מס: "מתנגד להעלות מסים באופן עקרוני, צריך צעדים להגדיל את הנטו שלנו, אבל בשביל לעשות זאת, צריך לקבל החלטות קשות של סדרי עדיפויות". פרוזנפר סימן בעיקר את תקציב הביטחון כגורם המרכזי שמכתיב את מרחב ההחלטות: "תקציב הביטחון הוא התפוח הגדול ביותר בתקציב, צריך לבנות תפיסת ביטחון ותרחיש ייחוס חדש, וצריך לעשות תוכנית רב-שנתית".

הנקודה הקונקרטית שפרוזנפר הדגיש נגעה לשוק העבודה ולפעילות העסקית: "אי אפשר להמשיך עם היקף כזה של ימי מילואים במשק". מאחורי המשפט נמצאת עלות כפולה - פגיעה בתפוקה ובתוצר מצד אחד, ועלויות תקציביות ישירות ועקיפות מצד שני, לרבות פיצויים, תשלומים למעסיקים והשפעה על הכנסות ממסים.

גיל פנחס, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, אמר: "הפתרון לימי המילואים הוא גיוס כל האוכלוסיות". פנחס הצביע גם על סעיף שצפוי להכביד על תקציב הביטחון בשנים הקרובות, והציג את עלות נכי צה"ל: "גידול בתקציב נכי צה"ל שעמד על כ-6.5 מיליארד שקל ויגיע בשנים הקרובות ל-15 מיליארד שקל בשנה".

ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר אמר כי "אנחנו צריכים הרבה פחות מסים, והרבה יותר החלטות קשות". הוא הציג כיוונים אפשריים להזזת משאבים, כולל סבסוד תחבורה ציבורית, הוצאות סיעוד שעלו מעבר לתחזיות בהיקף של 10 מיליארד שקל בעשור, ותקציבי חינוך, עם אמירה חדה על מבנה התמריצים: "אנחנו מוציאים המון על מערכות חינוך שלא תורמות ליכולות בשוק העבודה, זה מקור שאפשר לקחת ולהשתמש בו לדברים אחרים". על החינוך המיוחד אמר: "מתרחבים מאוד בשנים האחרונות, וזה לא אפקטיבי".

הקו המשותף כמעט לכל הדוברים היה התנגדות עקרונית להעלאות מס רוחביות, לצד נכונות להרחיב גבייה באמצעות ביטול חריגים, העמקת דיווחים ושינויי עומק בצד ההוצאה. רשות המסים מנסה לתרגם זאת למהלך אופרטיבי - מעבר מבדיקה מדגמית לפיקוח כמעט מלא בעזרת בינה מלאכותית, כשכבר עכשיו היא מציגה פער של 20 מיליארד שקל בין הצהרות הון למידע אחר שבידיה.

• אנגלמן קנס את הליכוד ב-150,000 שקל על ליקויים מתמשכים
• רשות המסים: מיליארדים הוסטו מתחת לסף הדיווח