רשות המסים: מיליארדים הוסטו מתחת לסף הדיווח

מערכת "חשבוניות ישראל", שנועדה להקשות על השימוש בחשבוניות פיקטיביות ולמנוע קבלת החזרי מע״מ שלא כדין, פועלת כבר יותר משנה. כעת, מחקר חדש של החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים מצביע על תופעה שלפיה חלק מהפעילות הוסטה אל מתחת לסף הדיווח שנקבע במערכת, באמצעות פיצול עסקאות לסכומים קטנים יותר. לפי המחקר, בשנת 2025 הוסטו עסקאות בהיקף של כ-12.2 עד 16.4 מיליארד שקל אל מתחת לסף הדיווח של 20 אלף שקל. ברשות המסים מעריכים כי מדובר באובדן מע״מ של כ-2.2 עד 3 מיליארד שקל.

המחקר מסביר כי מנגנון המע״מ מאפשר לעסקים לקבל החזר על מס ששולם על תשומות. לצד הפעילות העסקית הרגילה, מנגנון זה יוצר גם אפשרות לשימוש בחשבוניות פיקטיביות, שבאמצעותן ניתן לדרוש החזרי מס על עסקאות שלא בוצעו בפועל. לפי אומדני החטיבה לתכנון וכלכלה, הנזק השנתי של תופעת החשבוניות הפיקטיביות לקופת המדינה נאמד בכ-10 מיליארד שקל. חישוב פער המס במע״מ שביצע הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצביע על אומדן גבוה יותר של כ-15 מיליארד שקל. מערכת חשבוניות ישראל מחייבת בעסקאות בין עסקים מעל הסכום שנקבע בחוק קבלת מספר הקצאה מרשות המסים. ללא מספר הקצאה לא ניתן לנכות את המע״מ על התשומה בהמשך.

הרפורמה נכנסה לתוקף בהדרגה. במאי 2024 סף הדיווח עמד על 25 אלף שקל וכל החשבוניות אושרו אוטומטית. בשנת 2025 ירד הסף ל-20 אלף שקל והחלה חסימה בפועל של עסקאות חשודות. בינואר 2026 ירד הסף ל-10,000 שקל וביוני 2026 ירד ל-5,000 שקל.

לפי המחקר, לצד העסקאות שנחסמו על ידי המערכת החלה להופיע תופעה של הסטת עסקאות אל מתחת לסף הדיווח. ברשות המסים כותבים כי "קרוב לוודאי" שמפיצי חשבוניות פיקטיביות מפצלים עסקאות לסכומים קטנים יותר כדי להימנע מהצורך לקבל מספר הקצאה ולעקוף את מנגנון האכיפה.

עלייה חריגה בעסקאות שמתחת לסף הדיווח

לצורך הבדיקה השוו החוקרים את נתוני 2025 לממוצע השנים 2023-2021 אחד הסימנים הראשונים שעליהם מצביע המחקר הוא שינוי בשיעורי אי-ההצלבה בעסקאות הקרובות לסף הדיווח.

מהנתונים עולה כי שיעור אי־ההצלבה בעסקאות שבין 15 אלף ל-20 אלף שקל עלה בשנת 2025 לכ-35%, בעוד שבטווחים שמעל ומתחת לרמה זו הוא נותר סביב 23%. ברשות המסים מציינים כי מדובר בממצא שתומך בהסטת עסקאות לטווח הקרוב ביותר לסף הדיווח. החוקרים בדקו גם את סכום העסקאות המדווחות בטווח שבין 6,000 ל-50 אלף שקל והשוו בין התקופה שלפני הרפורמה לבין שנת 2025. במחקר נמצא כי עיקר השינוי התרחש דווקא בעסקאות שנמצאות ממש מתחת לרף של 20 אלף שקל.

זליגת חשבוניות פיקטיביות אל מתחת לסף הדיווח: סכום העסקאות המדווחות, לפני ואחרי חשבוניות ישראל. מקור: עיבודי החטיבה לתכנון וכלכלה לנתוני רשות המסים.

מהנתונים עולה כי בטווח של 19,500 עד 19,999 שקל, הסכום הגבוה ביותר שנמצא מתחת לסף הדיווח, היקף העסקאות עלה מ-3.4 מיליארד שקל לפני הרפורמה ל-13.4 מיליארד שקל בשנת 2025. לפי המחקר, בטווח שבין 15 אלף ל-19,999 שקל נרשם פער מצטבר של 20.9 מיליארד שקל לעומת ההתפלגות שנמדדה בשנים שקדמו לרפורמה. במונחי מע״מ מדובר בכ־3.76 מיליארד שקל.

• שני אחים ורואה החשבון שלהם חשודים בעבירות מס על סך 20 מיליון שקלים
• ישראל וארה"ב מעמיקות את שיתוף הפעולה במאבק בפשיעה כלכלית

אומדן ההסטה בכלל המשק

 כדי להעריך את היקף התופעה חישבו החוקרים מה היה צפוי להיות היקף העסקאות מתחת לסף הדיווח אילו דפוסי ההתנהגות בשוק היו דומים לאלו שנרשמו לפני הרפורמה.

לפי החישוב, אילו התפלגות העסקאות הייתה דומה לזו שנרשמה לפני הרפורמה, היקף העסקאות בטווח של 15 אלף עד 19,999 שקל היה צפוי לעמוד על 44.28 מיליארד שקל. בפועל דווחו עסקאות בהיקף של 60.67 מיליארד שקל. הפער בין הסכומים נאמד בכ-16.39 מיליארד שקל. במונחי מע״מ מדובר באובדן הכנסות פוטנציאלי של כ-2.95 מיליארד שקל.

המחקר בחן בנפרד גם עסקאות שאין להן הצלבה בין דיווח הקונה לדיווח המוכר. לפי החוקרים, דווקא בקבוצה הזאת נרשמה העלייה החדה ביותר.

סכום העסקאות ללא הצלבה לפני ואחרי חשבוניות ישראל. מקור: עיבודי החטיבה לתכנון וכלכלה לנתוני רשות המסים.

בטווח של 19,500 עד 19,999 שקל היקף העסקאות ללא הצלבה עלה מ764 מיליון שקל ל-7.495 מיליארד שקל. ברשות המסים מציינים כי ממצא זה מחזק את ההערכה שחלק משמעותי מההסטה קשור לעסקאות שאינן משתקפות באופן מלא בדיווחים של שני הצדדים.

• "זימון אנשים למאות ימים בשנה לא יכול להחזיק לאורך זמן; ההשלכות על המשק קשות"
• שיתוק צירי תנועה, הפסקת רכבות וכאוס בדרכים: המחיר הכבד של הפגנות החרדים אתמול

לפי החישוב, אילולא הרפורמה היה היקף העסקאות ללא הצלבה מתחת לסף הדיווח צפוי לעמוד על 9.54 מיליארד שקל. בפועל הוא הגיע ל־21.7 מיליארד שקל. הפער נאמד בכ-12.16 מיליארד שקל. במונחי מע״מ מדובר בכ-2.2 מיליארד שקל. לפי המחקר, עסקאות ללא הצלבה מהוות כ-75% מסך ההסטה שנמצאה במשק.

ענף הבנייה בולט בהיקף ההסטה

 לאחר בחינת הנתונים בכלל המשק, המחקר בדק את התופעה לפי ענפים. לפי הנתונים, ענף הבנייה אחראי לכ-46% מסך ההסטה שנמצאה במשק. לפי המחקר, כ-45% מאובדן המס המשוער, שהם כ־1 עד 1.3 מיליארד שקל, מיוחסים לענף זה. אחרי ענף הבנייה נמצא ענף המסחר, שאחראי לכ-19% מההסטה שנמצאה במשק. עוד מציינים החוקרים כי ענפי התחבורה, הניהול והתמיכה והפעילות המקצועית בלטו גם הם בהיקף ההסטה. במחקר מודגש כי במקרה של ענף הבנייה מדובר לא רק בהיקף פעילות גבוה, אלא גם בשיעור הסטה גבוה ביחס להיקף הפעילות בענף.

החוקרים מסבירים כי מטרת העבודה הייתה להעריך מה היה היקף העסקאות שמתחת לסף הדיווח אילו רפורמת חשבוניות ישראל לא הייתה נכנסת לתוקף. לשם כך הושוו נתוני 2025 לממוצע השנים 2023-2021 תוך שימוש בנתוני הדוח המפורט של רשות המסים. המחקר מציין כי מאחר שנתוני הדוח המפורט נשמרים לחמש שנים בלבד, תקופת ההשוואה האפשרית הייתה מוגבלת.

החלק היחסי של טווחי עסקאות מסך שווי העסקאות בין 6 אלף ל-10 מיליון שקל. מקור: עיבודי החטיבה לתכנון וכלכלה לנתוני רשות המסים.

לפי המחקר, בשנים שקדמו לרפורמה נרשמה ירידה בחלק היחסי של עסקאות בסכומים נמוכים ועלייה בחלק היחסי של עסקאות בסכומים גבוהים יותר. החוקרים בחנו כמה שיטות חישוב שונות כדי לאמוד את היקף ההסטה מתחת לסף הדיווח.

סך העסקאות בכל טווח בפועל ובשיטות חישוב שונות. מקור: עיבודי החטיבה לתכנון וכלכלה לנתוני רשות המסים.

לפי המחקר, שיטת החישוב שנבחרה הייתה זו שסיפקה את ההתאמה הטובה ביותר לנתונים בטווח העסקאות שבין 6,000 ל-15 אלף שקל, ולכן שימשה בסיס לחישוב היקף ההסטה. ברשות המסים מעריכים כי הורדת סף הדיווח ל-10,000 שקל בתחילת 2026 ולאחר מכן ל-5,000 שקל ביוני 2026 תקשה על פיצול עסקאות. במסמך נכתב גם כי יש מקום לשקול חובת קבלת אישור ממערכת חשבוניות ישראל כבר מהשקל הראשון, כולל עסקאות שאינן חייבות בתשלום מס.