צרפת חוסמת שוב את ישראל ביורוסאטורי 2026: בלי ביתן לאומי ובלי נשק התקפי
העימות בין ישראל לצרפת סביב היצוא הביטחוני רושם פרק נוסף, והפעם באחת הבמות החשובות בעולם לתעשיות הביטחון: יורוסאטורי. התערוכה, שתתקיים במרכז התערוכות וילפנט ליד פריז בין 15 ל-19 ביוני 2026, נחשבת לאחד האירועים המרכזיים בעולם למערכות יבשה, הגנה אווירית, חימושים, חיישנים, כלי רכב צבאיים ופתרונות ביטחון. עבור התעשיות הישראליות זו אינה רק תצוגה מקצועית, אלא מקום שבו נפתחות דלתות לעסקאות, שיתופי פעולה ופגישות עם משלחות ממשלתיות מרחבי העולם.
לפי הודעת משרד הביטחון, ממשלת צרפת קבעה כי גם השנה ישראל לא תוכל להשתתף בתערוכה באופן רשמי, כך שלא יתאפשר ביתן לאומי ולא תתאפשר נוכחות של נציגי ממשלה ישראלים במסגרת האירוע. עשרות חברות ישראליות התכוונו להגיע, ולפי המתווה שפורסם בישראל, ההשתתפות המסחרית של החברות לא נאסרה לחלוטין. הוטלו מגבלות על מה שיוכלו להציג: מערכות שמוגדרות התקפיות לא יוצגו, וההיתר אמור להינתן רק למוצרים שמוגדרים הגנתיים, כולל פתרונות בתחום ההגנה האווירית.
משרד הביטחון תקף את ההחלטה בחריפות וטען לאכיפה לא שוויונית מול מדינות ותעשיות אחרות שמציגות בתערוכה. מעבר לפגיעה התדמיתית, בירושלים מתייחסים למהלך ככזה שעלול לייצר עלויות כלכליות אמיתיות: תערוכות מהסוג הזה הן נקודת מפגש שמייצרת עסקאות, שיתופי פעולה ושיחות המשך עם לקוחות ממשלתיים, ולכן היעדר ביתן רשמי, ובוודאי הגבלות על סל המוצרים, עלולים לתרגם את המחלוקת המדינית לפגיעה ישירה ביכולת לשווק מערכות.
לא רק תצוגה: תערוכה שמייצרת עסקאות
הפגיעה האפשרית בישראל אינה מסתכמת בשלט בכניסה או בשטח תצוגה קטן יותר. בתעשיות הביטחוניות, תערוכות כמו יורוסאטורי הן חלק מתהליך המכירה. לקוחות ממשלתיים מגיעים עם משלחות, בוחנים מערכות, מקיימים פגישות סגורות, פוגשים את נציגי החברות ואת נציגי המדינה, ומתחילים תהליכים שיכולים להוביל לעסקאות של מאות מיליוני דולרים ואף יותר. כאשר למדינה יש ביתן לאומי, החברות נהנות ממטרייה רשמית. משרד הביטחון מסייע בחיבורים, בתיאום פגישות, בהצגת מסרים אסטרטגיים ובחיזוק האמון מול לקוחות זרים.
בעסקאות ביטחוניות, שבהן הרוכש הוא לעיתים ממשלה או צבא, הנוכחות המדינתית חשובה כמעט כמו המוצר עצמו. בלי ביתן ישראלי ובלי נציגי ממשלה, החברות נאלצות לפעול לבדן, תחת מגבלות תצוגה ובסביבה פוליטית רגישה יותר. ההחלטה הצרפתית מגיעה בתקופה שבה אירופה מגדילה מאוד את תקציבי הביטחון שלה. המלחמה באוקראינה, החשש מרוסיה, הצורך בחידוש מלאים והמעבר לכלכלת מלחמה דוחפים מדינות אירופיות לרכוש מערכות הגנה אווירית, חימושים, רחפנים, מערכות יבשה, מכ"מים ופתרונות מודיעין.
ישראל היא שחקנית חזקה בחלק מהתחומים האלה, במיוחד בהגנה אווירית, טילים, חיישנים, אלקטרו-אופטיקה, מל"טים ומערכות הגנה מפני רחפנים. לכן כל מגבלה על תצוגה ישראלית באירופה עשויה להשפיע לא רק על תדמית, אלא גם על תחרות מסחרית.
בישראל מזכירים בהקשר הזה כי צרפת היא בעצמה יצואנית נשק גדולה ומתחרה של התעשיות הישראליות בשווקים רבים. זו הסיבה שבירושלים לא רואים בצעד רק מחאה מדינית על המלחמה, אלא גם מהלך שמתרחש בזירה שבה נחתמים חוזים ביטחוניים. ההגבלה על מערכות התקפיות, למשל, מצמצמת את היכולת של חברות ישראליות להציג חלקים מרכזיים מסל המוצרים שלהן, גם אם הפתרונות האלה מבוקשים מאוד במדינות שמתמודדות עם איומים חדשים.
תקדים 2024 והאירועים בתערוכות אחרות
ההחלטה הנוכחית אינה מגיעה בחלל ריק. ב- 2024 אסרה צרפת על השתתפות חברות ישראליות בתערוכה יורוסאטורי, על רקע המלחמה בעזה והקריאות של נשיא צרפת עמנואל מקרון לעצירת פעולות צה"ל ברפיח. אז נמסר מטעם צרפת כי “התנאים אינם מתאימים” לאירוח חברות ישראליות. בהמשך התערב בית משפט בפריז וביטל את ההגבלות, אך בישראל טענו כי ההכרעה הגיעה מאוחר מדי ולא שינתה את התוצאה המעשית בשטח.
גם בתערוכת האוויר בפריז ב-2025 נרשם עימות, כאשר מארגני התערוכה סגרו ארבעה ביתנים מרכזיים של חברות ישראליות לאחר שהן סירבו להסיר מערכות שהוגדרו על ידי צרפת כ״נשק התקפי״. בין החברות שנפגעו היו תעשיות ישראליות מרכזיות, ובהן אלביט, רפאל, התעשייה האווירית ו-Uvision. בישראל טענו אז כי ההחלטה הייתה פוליטית ומסחרית, וכי היא פגעה בתחרות הוגנת.
- "רפאל בשלבים מתקדמים של פיתוח פתרונות לאיום הרחפנים"
- רפאל נכנסת לשוק ההגנה על כטב"מים; מציגה מערכת חדשה
האירועים האלה יצרו דפוס שחוזר על עצמו: צרפת אינה מנתקת לגמרי את ישראל מהתערוכות, אבל מציבה מגבלות שמצמצמות את הנוכחות הישראלית, בעיקר בתחומים שבהם המוצרים נתפסים כהתקפיים. מבחינת פריז, זהו ניסיון לשדר הסתייגות ממדיניות ישראל בזירות כמו עזה ולבנון. מבחינת ישראל, זו אכיפה בררנית שמופעלת דווקא כלפי התעשיות הישראליות, בזמן שהשוק הביטחוני האירופי כולו נמצא בצמיחה.
המאבק עובר מהמדיניות לשוק הנשק
ההגבלה ביורוסאטורי 2026 משקפת את ההידרדרות ביחסי ישראל-צרפת מאז סוף 2023. צרפת ביקרה את ישראל סביב המלחמה בעזה ובלבנון, ובישראל זעמו גם על מהלכים מדיניים של פריז בזירה הפלסטינית. אבל מבחינת התעשיות הביטחוניות, המאבק כבר אינו רק מדיני. הוא מתרחש במקום שבו מדינות קונות מערכות חדשות, בוחנות שיתופי פעולה ומחליטות עם מי לעבוד בשנים הבאות.
היעדר ביתן לאומי ישראלי עלול להחליש את הנראות של ישראל, להקשות על חברות קטנות ובינוניות לקבל חשיפה, ולצמצם את היכולת להציג יכולות משולבות של כמה חברות תחת מסגרת ישראלית אחת. לחברות הגדולות יש עדיין כוח שיווקי עצמאי, קשרים קיימים ונוכחות גלובלית. הן יוכלו להמשיך להיפגש עם לקוחות גם בלי ביתן לאומי. הבעיה גדולה יותר עבור חברות קטנות יותר, שמסתמכות על התערוכות כדי להגיע ללקוחות חדשים. עבורן, מגבלה על תצוגה או היעדר תמיכה רשמית יכולים להיות ההבדל בין פגישה עם משלחת ממשלתית לבין היעלמות בתוך תערוכה של אלפי מציגים.
יורוסאטורי 2026 צפויה למשוך יותר מ-2,600 מציגים ונחשבת לאחת מתערוכות הנשק הגדולות בעולם. עבור ישראל, השאלה אינה רק אם החברות יוכלו להיכנס לאולם. הן ייכנסו. השאלה היא באילו תנאים, אילו מוצרים יורשו להציג, האם תעמוד מאחוריהן נציגות ממשלתית, והאם לקוחות פוטנציאליים יקבלו מסר שישראל היא ספק ביטחוני לגיטימי או מדינה שנמצאת תחת מגבלות פוליטיות.
לקריאה נוספת בביזפורטל: גרמניה תרכוש מערכות חץ 3 מישראל והיצוא הביטחוני הישראלי שובר שיאים.
