בג"ץ: האם לממשלה יש סמכות להפסיק את ההתקשרות עם הארץ?

שופטי בג"ץ מבקשים לדעת מהי הסמכות המשפטית, מכוחה החליטה הממשלה לנתק את קשריה הכלכליים עם קבוצת הארץ. כך עולה מן הדיון בעתירות נגד ההחלטה שקיבלה הממשלה אשתקד.

ההחלטה התקבלה לאחר דבריו של מו"ל העיתון, עמוס שוקן, בכנס בלונדון. בין היתר טען שוקן, כי ישראל מבצעת ברצועת עזה פשע מלחמה והשמדת עם, כינה את מעשיה "מלחמה נפשעת", השווה בין ישראל לבין חמאס והג'יהאד האיסלאמי וקרא לסרבנות.

הממשלה קראה למשרדיה ויחידותיה להפסיק את רכישת המנויים ואת פרסום המודעות בקבוצה, וכמעט כולם עשו זאת. נגד ההחלטה עתרו הארץ ואיגוד העיתונאים, היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה תומכת בקבלת העתירות ובג"ץ הוציא צו על תנאי לנמק את ההחלטה.

"אנחנו נותנים לאדוני אינדיקציה"

השופטת דפנה ברק-ארז אמרה לבא כוח הממשלה, עו"ד אילן בומבך: "מה מקור הסמכות להחלטת הממשלה? איפה הסמכות של הגופים הכפופים לממשלה להפסיק להתקשר או לא להתקשר, לקבל החלטה התלויה בתוכן הפרסומים בעיתון הארץ? כאשר מדובר בהחלטה של גופים ממשלתיים, קודם כל צריך שתהיה סמכות סטטוטורית. אם יש חוזה, הסמכות אינה פוטרת מהחובה לעמוד בהוראות החוזה".

השופטת רות רונן העירה, כי החוזה עם הקבוצה - ממנו יכולה הממשלה להשתחרר לטענתה בכל עת - הוא בקשר למינויים, ואילו העתירה עוסקת גם בפרסומים. ברק-ארז הוסיפה: "מאחר שהוצא צו על תנאי, אנחנו נותנים לאדוני אינדיקציה, אנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה, אבל אלה עתירות שראוי להתייחס אליהן".

ברק-ארז התייחסה לטענות של הממשלה על פרסומים קשים רבים בהארץ: "אם יתחוור שאלה לא פני הדברים ברמה העובדתית, אז הממשלה לא יכולה להבחין בין עיתונים על סמך עמדתם הביקורתית". בומבך: "ודאי, הכל תלוי בעובדות המקרה". ברק-ארז: "ואלמלא כן, ההחלטה לא יכולה לעמוד".

"מה הקשר בין טענות כאלה לבין הפסקת חוזה?"

השופט חאלד כבוב: "מדוע לא הוגשה תלונה למשטרה [על הסתה]? וגם הליכים אחרים מצד מי שרואים את עצמם נפגעים. אי-אפשר לטעון שזו עבירה פלילית [ולא לפעול]". רונן: "ומה הקשר בין טענות כאלה לבין הפסקת חוזה?" ברק-ארז: "האם אפשר לתרגם הסתייגות ואפילו סלידה מתוכנן של התבטאויות, לאבחנה בין אמצעי תקשורת? די בחשד למעשים פליליים?"

כבוב התייחס לטענתו של בומבך, לפיה הפרסומים עלולים להיראות כמשקפים את עמדת המדינה: "האם כל כלי תקשורת שהמדינה מממנת בצורה ישירה או עקיפה, היא מצהירה שהוא שופר שלה והיא מסכימה לכל מה שמתפרסם בו?" ברק-ארז: "מדוע לא ניתן לקבל את הטענה שזו ביקורת מובהקת על מדיניות הממשלה?"

כבוב הוסיף: "אתה מדבר כאילו כל מה שמפורסם בהארץ מיוחס לקולקטיב, אבל אנחנו יודעים היטב שההחלטה התקבלה אחרי הכנס בלונדון, והעיתונאים יצאו במאמר מערכת שגינה באופן מפורש את האמירות של מו"ל העיתון".

• בלי פסיכומטרי: אוניברסיטת תל אביב פותחת מסלול קבלה מיוחד לנכי צה"ל שנפצעו ב"חרבות ברזל"
• כתב אישום: הסתה לאלימות בפייסבוק נגד יאיר גולן

"זה יכול להיות מאוד מסוכן"

רונן: "אני עוד לא מצאתי את הדה-לגיטימציה של המדינה, אבל זה לא מוקד השאלה שלי. השאלה היא, האם הממשלה זכאית להפעיל סנקציה כלכלית נגד עיתון, בגלל דברים שאומר אדם בכיר מאוד בו?" ברק-ארז: "האם זה היה בסדר אם דובר צה"ל היה מחליט שהוא לא משתף פעולה עם כתבי הארץ?" רונן: "השאלה היא האם במקרים שבהם אי-אפשר לסגור עיתון, אפשר להמציא צעדים אלטרנטיביים?"

רונן שאלה את בא כוח היועצת, עו"ד יונתן ברמן: "לגישתכם יש מקרה שעשוי להיות קיצוני די הצורך מבחינת התוכן של עיתון, שיצדיק התנתקות כלכלית של הממשלה ממנו?" ברק-ארז: "זאת שאלה חשובה, כי אם אתם חושבים שאין סמכות - למה לשלוח את שר התקשורת [שלמה קרעי] לאסוף תשתית עובדתית?" רונן: "זאת שאלה דרמטית, כי אין סמכות – כל היתר [מיותר]".

כבוב אמר בסוף הדיון לבומבך, כי השלטון עשוי להתחלף "ולתת כוח בידי שלטון כלשהו לומר: אני יוצא בהצהרה שמורה לכל אלה שכפופים לי לפעול בצורה מסוימת נגד מי שהפרסומים שלו לא מוצאים חן בעיני - זה יכול להיות מאוד מסוכן בלי כללים מחייבים של משפט מינהלי, שקובעים מה מותר ומה אסור, עם הדרך לבדוק לפני קבלת ההחלטה וזכות טיעון".