היורש של באפט משנה את תיק ההשקעות של ברקשייר - איזה מניות יצאו מהתיק?

ברקשייר האת'וויי, אחת החברות המסוקרות ביותר בעולם, נכנסה לעידן חדש - העידן שאחרי וורן באפט. את ההשפעות רואים כבר עכשיו. ברבעון הראשון של 2026 בוצע בקונגלומרט מימוש בהיקף מוערך של כ-13-17 מיליארד דולר במניות, וחלק גדול ממה שנמכר הגיע מתוך התיק שניהל עד לאחרונה טוד קומבס. קומבס, אחד משני מנהלי ההשקעות של ברקשייר לצד טד וושלר, עזב את החברה בדצמבר 2025 לתפקיד השקעות בכיר בג'יי פי מורגן תחת ג'יימי דיימון.

השילוב של עזיבת קומבס, כניסתו הרשמית של גרג אייבל לתפקיד המנכ"ל בינואר 2026, וסבב מימושים משמעותי שבא מיד אחר כך, מספר על הדומיננטיות של אייבל.

להרחבה: בדרך לעידן שאחרי באפט: טוד קומבס עוזב, מבנה הניהול נבנה מחדש

מה בדיוק קרה עם המימושים

כדי להבין את משמעות המהלך, צריך להבין קודם כל את מבנה ניהול התיק בברקשייר. וורן באפט, שפרש מתפקיד המנכ"ל בסוף 2025 אחרי 60 שנה, ניהל לאורך השנים את רוב ההחזקות בעצמו. שני מנהלי השקעות, טוד קומבס וטד וושלר, ניהלו יחד כ-10% מהתיק - כל אחד עם סביב 5%. באפט שמר על שליטה ב-90% הנותרים. המבנה הזה נחשב לחלק מהותי מהתרבות של החברה: מנהיג אחד עם סיוע, לא ועדת השקעות.

• היורש של באפט קונה מניות ברקשייר - החברה בתוכנית רכישה עצמית חדשה
• היורש של באפט חושף את 4 המניות שברקשייר תחזיק לעד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם עזיבת קומבס, הסימטריה הפנימית הזו נשברה. וושלר נשאר עם כ-6% מהתיק, ואייבל - שנכנס לתפקיד המנכ"ל וירש גם את האחריות שהיתה בידי באפט - שולט בפועל על כ-94% מההחזקות. זה ריכוז כוח משמעותי מאוד בידי שני אנשים בלבד, בחברה שמנהלת תיק מניות של כרבע טריליון דולר. ברקשייר מעולם לא אהבה להשאיר פוזיציות ללא בעלים ברור - כלומר, מניות שהיו תחת אחריותו של מנהל שכבר לא בחברה. זה קרה גם בעבר. אחרי עזיבת לו סימפסון לפני יותר מ-15 שנה, בוצעו התאמות דומות בתיק. גם אחרי רכישת אלגני ב-2022, ברקשייר עשתה סדר בפוזיציות שהגיעו מהחברה הנרכשת.

אבל מעבר ל"סידור הניהולי", יש כאן גם מהלך אסטרטגי. אייבל, שמנהל עכשיו גם את רוב הפעילות התפעולית של הקבוצה, מנצל את ההזדמנות כדי לעצב את התיק מחדש - יותר מרוכז, פחות מפוזר בשוליים, קל יותר לעקוב אחריו. זה מתאים לקו הכללי של ברקשייר בשנים האחרונות - החברה נמצאת במגמה של מכירה נטו של מניות כבר תקופה ארוכה, הרכישות החדשות מצומצמות, והמזומן בקופה ממשיך לצמוח ומגיע כיום לכ-370 מיליארד דולר, שיא חדש.

אילו מניות ככל הנראה יצאו - מהתמונה הגדולה אל הפרטים

ברקשייר לא חושפת ברמת הפרוטוקול מי ניהל כל מניה בתיק. אבל הרעיון שמחקרים פיננסיים ומי שמכירים את הדינמיקה הפנימית משרטטים ברור - ההחזקות הגדולות והוותיקות היו תמיד בידי באפט. אפל, אמריקן אקספרס, קוקה קולה, מודי'ס, אוקסידנטל פטרוליום ושברון - אלה המניות שהוא שמר עליהן אישית, והן אלה שעברו לאחריות אייבל. קומבס ווושלר, לעומת זאת, היו אחראים יותר על ההחזקות הקטנות ועל הסקטורים שבהם באפט מעולם לא ראה את עצמו מומחה - בעיקר טכנולוגיה ופיננסים מודרניים.

• לא ללחוץ, לתת בחירה: ארבעה ניסוחים פשוטים שמגדילים סיכוי לקבל כן
• החזרי מכסים ענקיים בארה"ב: 160–175 מיליארד דולר - רוב הכסף לחברות הגדולות
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• בנק אוף אמריקה על אלביט: אפסייד נוסף למרות זינוק חד במניה

לפי ההערכות שמובאות בתקשורת הפיננסית האמריקאית, המניות שייתכן שיצאו ברבעון הראשון כוללות פוזיציות כמו אמזון, קונסטליישן בראנדס, וריסיין (Verisign), קפיטל וואן, ויזה, מאסטרקארד וקרוגר. מדובר במניות שהיו בתיק בהיקפים קטנים יחסית לברקשייר - בדרך כלל עד 3 מיליארד דולר כל אחת, שבקנה מידה של ברקשייר הן כבר פוזיציה "שולית".

הדוגמה הבולטת ביותר היא אמזון. ברבעון הרביעי של 2025, עוד לפני העזיבה הרשמית של קומבס, ברקשייר כבר חתכה כ-80% מהפוזיציה והותירה רק כ-2.2 מיליון מניות. ייתכן שהמכירות האלה התחילו בדיוק סביב ההודעה על עזיבת קומבס בדצמבר. וריסיין נחשבת גם היא פוזיציה "קלאסית של קומבס" - חברה שהוא הביא בעצמו לתיק ונתפס בתוך ברקשייר כמומחה הטכנולוגיה. ההיגיון הוא פשוט: כשהאיש שהאמין במניות האלה הולך, ובאפט ואייבל לא מרגישים נוחות עם הסקטור, הדרך הטבעית היא לסגור את הפוזיציה ולהמיר אותה למזומן.

להרחבה: המשקיעים ממתינים לדוח ברקשייר: האם באפט המשיך למכור אפל ובנק אוף אמריקה?

הקו הזהיר ממשיך - אייבל לא סוטה מעקרונות באפט

המהלך הזה לא סותר את הקו של ברקשייר - הוא מעמיק אותו. באפט אמר לאחרונה בראיון שהשוק לא מרגש אותו במיוחד, וזה מתורגם ישירות למדיניות מעשית. מזומן גבוה, קנייה סלקטיבית מאוד, סבלנות. אייבל לא משנה את הגישה הזו. להפך - הוא ממשיך אותה, ואפילו קצת מחדד אותה. במכתב בעלי המניות הראשון שלו כמנכ"ל, שפורסם בסוף פברואר 2026, אייבל חזר על העקרונות המרכזיים של באפט, הדגיש את הזהירות, ושם דגש על ארבע החזקות ליבה שהחברה תשמור עליהן לאורך זמן - אפל, אמריקן אקספרס, קוקה קולה ומודי'ס. אלה מהוות יותר ממחצית מתיק המניות הכולל של ברקשייר.

המסר מאחורי זה ברור. אייבל לא ממהר להגדיל סיכונים, לא ממהר להוסיף סקטורים חדשים, ולא מנסה להוכיח שהוא משקיע אגרסיבי יותר מבאפט. הוא רוצה לשדר רצף וביטחון. ואין דרך טובה יותר לעשות את זה מאשר להיצמד לארבע ההחזקות הגדולות ולבטל את ה"כיסים" הפנימיים שהצטברו במשך השנים תחת ניהול של מנהלי משנה.

להרחבה: היורש של באפט חושף את 4 המניות שברקשייר תחזיק לעד

מעבר לכך, אייבל עשה צעד נוסף שחיזק את אותו מסר. בתחילת מרץ 2026 הוא רכש באופן אישי מניות ברקשייר בהיקף של כ-15 מיליון דולר, במקביל להחלטת החברה לחדש תוכנית רכישה עצמית של מניות - הראשונה מאז 2024. זה מהלך שלרוב נתפס בשוק כהבעת אמון של הנהלה במחיר המניה, בעיקר בתקופה שבה המניה נמצאה תחת לחץ בעקבות דוחות חלשים ועזיבת באפט.

מה זה אומר על אופי ברקשייר בעידן החדש

עבור מי שעוקב אחרי ברקשייר כמשקיע או פשוט כמתעניין בעולם ההשקעות, זו ההזדמנות הראשונה לראות תשובה מעשית לשאלה הגדולה - מה יקרה אחרי באפט. התשובה שמתחילה להתגבש היא לא מהפכה, אלא אבולוציה. אייבל לא משנה את החברה מהיסוד, הוא לא מכניס אסטרטגיה חדשה, לא מציע גישה אחרת להשקעה. מה שהוא עושה זה לרכז את קבלת ההחלטות. התיק נהיה פחות מפוזר בשוליים ויותר נשלט מלמעלה.

יש לזה יתרונות ברורים. פשטות בניהול. אחריות ברורה. פחות מצבים שבהם פוזיציה קטנה תלויה באוויר כי המנהל שלה עזב. אבל יש גם חיסרון שראוי לציין - פחות גיוון של דעות בתוך הארגון. בעתיד, סביר שנראה פחות מנהלי השקעות פנימיים שמנהלים "כיסים" עצמאיים של תיק, ויותר מודל שבו המנכ"ל שולט כמעט בכל ההקצאה. זו חזרה קצת יותר חזקה למודל הקלאסי של באפט עצמו - אדם אחד בראש, מחליט הכול, בלי ועדות.

השאלה האם זה עדיף או גרוע יותר לברקשייר - תלויה ברמת יכולת ההשקעה של אייבל כבוחר מניות. באפט לא היה סתם עוד מנכ"ל של קונגלומרט - הוא היה אחד מבוחרי המניות הטובים בהיסטוריה. אייבל הוא מנהל מעולה, אין ספק בזה, אבל הוא לא מוכיח לו עצמו עדיין ככזה. הזמן יגיד אם ההחלטה לרכז את כל ההקצאה בידיו תהיה ברכה או מגבלה.

מה צפוי להתפרסם בקרוב - והשורה התחתונה למשקיעים

התמונה המלאה תתבהר תוך שבועות. ברקשייר צפויה לפרסם את הדוח הרבעוני (10-Q) עד תחילת מאי, ובמקביל את פירוט ההחזקות שלה (13F) סביב 15 במאי. שם יתברר בדיוק אילו מניות יצאו בפועל, באילו כמויות, ואיזה חלק מהתיק באמת עבר שינוי. עד אז, מי שעוקב אחרי ברקשייר צריך לזכור שהמספרים שמדברים עליהם - 15 מיליארד דולר של מימושים - הם הערכה המבוססת על מקורות וניתוחים, לא על דוח רשמי.

בינתיים, מה שברור הוא שהמעבר בברקשייר כבר לא תיאורטי. הוא לא רק עניין של כותרת "המנכ"ל החדש" - הוא מתבטא במכירות קונקרטיות, בהקטנת פוזיציות, ובריכוז כוח פנימי. זה המהלך הכי חשוב כרגע לברקשייר, כי הוא הראשון שמראה איך החברה תיראה בפועל בעידן שאחרי באפט. לא ברטוריקה, לא במכתבי בעלי המניות, אלא בהחלטות מעשיות של קנייה ומכירה. משקיעים שמעוניינים להבין אם הפרמיה ההיסטורית שברקשייר נסחרה בה - פרמיה שחיה על המוניטין של באפט - תמשיך להתקיים, צריכים לעקוב בדיוק אחרי הדברים האלה. מה מכרו, מה קנו, מה שינו. והעיקר - איך אייבל יגיב כשיגיעו ההזדמנויות הגדולות הבאות.