ארה"ב בדרך לקופה של עשרות מיליארדים: יצוא נפט בשיא של 5 מיליון חביות ביום

המשבר במצר הורמוז משבש את שוק הנפט העולמי ומשפיע לרעה על הכלכלה העולמית - מחירי הנפט עלו, האינפלציה בעלייה והפחתות הריבית נדחו. אבל יש לארה"ב שמובילה את המערכה ומשלמת עלויות שמוערכות במאות מיליארדי דולרים (עלות ישירה של כ-1-1.5 מיליארד דולר ליום) גם רווח מחסימת המצר ועליית מחירי הנפט. החסימה פוגעת בכ-20% מההיצע הגלובלי של הנפט, כי דרך המצר עוברות בכל יום כ-21 מיליון חביות. העולם צורך 103 מיליון חביות ביום, והמחסור שנוצר מגיע לפי ההערכות ל-10-12 מיליון חביות ביום (זה היה נמוך יותר לפני שארה"ב חסמה את המכליות האיראניות). במצב כזה כל מי שמסוגל לספק נפט נכנס לוואקום ומרוויח.

ארה"ב מייצאת מעל ל-5 מיליון חביות ביום, לעומת 4 מיליון בשנה שעברה. מדובר בתוספת של מעל מיליון חביות ביום. במחירים הנוכחיים של 95-100 דולר לחבית זה אומר תוספת של 95-100 מיליון דולר ביום רק מהגידול ביצוא החביות הנוספות. בחישוב חודשי זה יוצא יותר מ-3 מיליארד דולר נוספים וזה לא הכל. 

ארה"ב מייצאת גם תזקיקים בהיקפים גדולים, כך שהשרשרת כולה,  הפקה, עיבוד, הובלה, מייצרת ערך נוסף. הכסף הזה זורם ישירות להכנסות המדינה דרך מסים, תמלוגים ופעילות תעשייתית. חברות האנרגיה הגדולות פועלות בשוק שבו המחירים גבוהים והביקוש יציב, והרווחים שלהן עולים בהתאם. הרווחיות על עליית מחירי הנפט היא עצומה. למעשה עליית מחיר הנפט בכ-35 דולר מאז תחילת המלחמה היא גידול בהכנסות של חברות הנפט בלי הוצאות של כ-70 מיליארד דולר בשנה ללא ההכנסות מסביב. 

הגידול הוא גם כמותי וגם במחיר והוא מוערך בקצב שנתי של 100-110 מיליארד דולר. מעבר לגידול כמותי של 1 מיליון חביות גם ה-4 מיליון חביות שנמכרות יש תוספת מחיר משמעותית (כ-35 דולר ומעלה לחבית). אך כמובן שהצפי הוא שהמלחמה תסתיים ומחירי הנפט ירדו. לכן, עדיף לדבר על חודש. בחודש ההכנסות של החברות עלו ב-8-9 מיליארד דולר. כשלוקחים גם את הגז וארה"ב מובילה בתחום הגז הנוזלי ואת ההכנסות מסביב זה מגיע ל-12 מיליארד דולר ומעלה. אלו הכנסות כמעט בלי הוצאות (ההוצאות הן רק על המרכיב של הגידול הכמותי) ובהערכה זהירה מדובר ברווח של 9-10 מיליארד דולר. על זה יש מסים, ותמלוגים לקופת המדינה. 

זה ערך מאוד גדולה שיכול להסתכם בכ-3 פלוס מיליארד דולר בחודש למדינה באופן ישיר, וזה משאיר לחברות סדר גודל של 6-7 מיליארד דולר בכיס. רואים את זה בבורסה האמריקאית - מניות הנפט זינקו מתחילת המלחמה. אבל זה בא עם בעיה גדולה - הצרכן האמריקאי משלם מחיר כבד, הדלק בתחנות עלה בכ-20% ל-4.1 דולר לגלון. 

 כמה עולה המלחמה?

ארה"ב משלמת את המחיר הגדול ביותר על המלחמה. מעבר לצרכנים שמחיר הדלק שלהם עלה, הוצאות המלחמה ענקיות. ישראל משלמת עלות של 1-1.5 מיליארד שקל ביום, אצל ארה"ב העלות היא בדולרים. עד כה ההוצאות הגיעו לסדר גודל של 45-50 מיליארד דולר. אלו הוצאות ישירות, יש גם הוצאות עקיפות. ולכן, דווקא הרווחים מהנפט משנים מעט את התמונה, הם מקזזים את העלויות. 

עם זאת, ההוצאות בהפסקת האש יורדות דרמטית - חשוב להזכיר כי ישנן הוצאות קבועות שתמיד יהיו והוצאות משתנות שהן המפתח לבדיקה הכלכלית. עלות השכר של החיילים תמיד שם גם בזמן שלום וגם בזמן מלחמה. העלות של טיל הפטריוט שמגן מפני טילים של איראן הוא עלות משתנה. התחמושת וההצטיידות בתחילת הדרך גרמו לעלויות כבדות בהתחלה, אך כעת, העלויות האלו ירדו, אם כי קשה להעריך בכמה. ברגע שכמות השיגורים התאפסה וכמות היירוטים בהתאם, הרי שארה"ב חוסכת עשרות ואפילו מאות יירוטים ביום כאשר כל טיל כזה עולה 4 מיליון דולר. מדובר על מאות מיליונים ביום, וזאת רק ההגנה. בהתקפה העלויות המשתנות לפעולות גם בסדרי גודל כאלו, כך שניתן להעריך בזהירות רבה שכאשר יש הפסקת אש, העלויות נחתכות בחצי. ואז המשוואה משתנה - התרומה של העלייה בנפט כבר מהווה נתח גדול מההוצאות השוטפות.