
"זה לגמרי אשמתי, צריך להוציא אותי לפנסיה מוקדמת"
דיוני חדלות הפרעון אצל השופטת המחוזית שושנה ליבוביץ קצרים ומהירים, מה שמותיר זמן לשיחות חולין ביניהם- הן בנושאים מקצועיים והן בחוויות מזמן המלחמה עם איראן
השופטת: שושנה ליבוביץ, בית המשפט המחוזי בירושלים
המועד: יום שני, 13.4.26, שעה 9:00
הנושא: חדלות פרעון
בא כוחה של חברה המבקשת הליכי חדלות פרעון ובאת כוח הממונה על חדלות פרעון משוחחים לפני תחילת הדיון, במטרה להגיע להסכמות. זוהי תופעה נפוצה בתיקים כאלה: ניהול מו"מ ברגע שאחרי האחרון, ממש לפני הדיון. בעוד בא כוח החברה לא ידע שיש להפקיד 6,900 שקל אצל הממונה להבטחת שכר הנאמן, נציגת הממונה מבררת האם יש לחברה פעילות וחובות לרשויות המס.
השופטת שושנה ליבוביץ נכנסת ב-9:10. "למה חשוך כאן? אפשר להדליק את האורות, מספיק דיכאון גם ככה", היא צוחקת. בא כוח החברה חוזר על הבקשה לפתיחת הליכים, באת כוח הממונה אומרת שהבקשה הוגשה בצורה חסרה מאוד, אך מציעה שיינתן צו בכפוף להמצאת כל המסמכים. ליבוביץ משלימה את דבריה: "בלי צורך בדיון נוסף".
אחרי עוד כמה חילופי דברים, ליבוביץ אומרת: "אני אחכה להשלמה. הדברים האלה צריכים לעבור אלייך?" באת כוח הממונה: "לבית המשפט". לבא כוח החברה: "כמה זמן אתה צריך? שבוע?" הוא מבקש שבועיים. "ואז אני גם אבחר את הנאמן", מסכימה ליבוביץ. "בדרך כלל אני לוקחת את הראשון" מבין השלושה שמציע הממונה - מה שגורם לכך שבעצם הממונה הוא הבוחר את הנאמן.
"ברגע שהמסמכים יגיעו אלי, אני אטפל בזה באותו יום", מבטיחה ליבוביץ. היא בודקת את התאריכים ומכתיבה החלטה: "לאחר קבלת המסמכים יינתן צו לפתיחת הליכים וימונה נאמן". היא פונה לבא כוח החברה: "תלוי בך. מחר תכניס את המסמכים - ימונה נאמן. תודה רבה לכם, בשורות טובות".
"החיים בנויים לא נכון"
בין הדיונים, ליבוביץ ובאת כוח הממונה מחליפות חוויות על ימי המלחמה עם איראן. "מי שיש לו ילדים קטנים ולא היה בית ספר", סביר להניח שעבד מהבית, מעירה ליבוביץ. "אני זוכרת את עצמי עם ילדים קטנים, הייתי באה לעבודה" וצוחקת. לעבוד בבית פירושו "לשתות קפה, להיכנס לשירותים, דברים של אנשים מבוגרים. אתה נהנה בהתחלה קצת, ואחר כך אומר: הבנתי. אני מגיעה ללשכה, יכולה לעבוד בשקט.
"השנים האלה [עם ילדים] חולפות כל כך מהר כשאתה מסתכל אחורה". הקלדנית מדברת על ילדותיה וליבוביץ מוסיפה: "החיים בנויים לא נכון. כשאתה בשיא הקריירה שלך, יש לך את הקטנים. כשאתה קצת מתפנה, הם כבר בחיים שלהם. שלושה חודשים [חופשת לידה] - זה כלום".
בעליה של החברה הבאה מגיע ("אותך ראיתי בחוץ", אומרת לו ליבוביץ) ואפשר להתחיל את הדיון, עם אותם עורכי דין. בא כוח החברה: "דומה מאוד לחברה הקודמת, חסרים אותם דברים". ליבוביץ: "נעשה העתק-הדבק מההחלטה הקודמת?" באת כוח הממונה: "כן, רק נציע נאמנים אחרים".
ליבוביץ שמה לב להבדל: "פה בעל המניות הוא לא בחדלות פרעון, לדעתי, אז נשנה את זה. גם כאן את מבקשת פקדון? נגיד פה מה שנכון לתיק הזה, כי בעלי המניות" לא בחדלות פרעון ויכולים להפקיד בעצמם. "שוב, אני אתן את ההחלטה אחרי ש[המסמכים יוגשו]", ממשיכה ליבוביץ. "אני מציעה שתדבר עם חברתך ותראה שהכל הוגש, תגידו שהוגש בהסכמה ואז לא צריך לבקש תגובה".
"חבל שלא ידעתי את זה קודם"
בתיק הבא מעדכנת באת כוח הממונה, כי יש בקשה שלא הוכרעה אצל השופט אביגדור דורות וצריך לאחד אותן. ליבוביץ מסכימה: "מי שהגיש [בפניה] הוא עובד, שהגיש גם בכובעו כעובד וגם בכובעו כמלווה. הוא תובע גם כעובד, ולכן זה קשור, צריך לאחד את זה עם התיק ההוא. לא ניתן צו [אצל דורות]? צריך להיזהר מזה, כי יכול להיות שיש עוד שיקולים. לא קיבלנו תגובה של החברה, אצלי היא לא התנגדה".
באת כוח הממונה וליבוביץ ממשיכות לדבר על התיק; יש שופטים שהיו נמנעים משיח כזה, למרות שהוא טכני בלבד, במעמד צד אחד. לדברי באת כוח הממונה, "הם מהתלים בנושים יותר מדי". ליבוביץ: "חבל שלא ידעתי את זה קודם, הייתי מדברת עם השופט דורות".
כעת השתיים מדברות על עורך דין מסוים, המתמחה בבקשות לפירוק חברות שאינן פעילות מזה שנים וששמו הפך לשם נרדף לבקשות כאלה. "החברות שבאו אלי היום בבוקר הן לא כל כך עתיקות. זה לא אותו סוג של בקשות. תיקי [עורך הדין] זה ברור, העלית מהאוב כל מיני חברות. כאן זה חדלות פרעון אמיתי. לא בכל תיק אנחנו מפקידים [מורים על הפקדה אצל הממונה]". באת כוח הממונה: "אנחנו מבקשים בכל תיק, לא נעבוד בחינם". ליבוביץ: "יש לי נאמנים שעובדים בחינם. עשו הבחנה לתיקי [עורך הדין]. אני לא בטוחה שלא צריך לעשות הבחנה".
"אהבתי את זה? לא אהבתי את זה"
ליבוביץ מדברת כעת על תיק קודם המוכר לבת-שיחה: "מעמידים את בית המשפט בפני עובדות ויש שיקולים. אני לא יכולה לאבד עסקה במחיר הזה. מה הייתה הבעיה לעשות את זה בזמן, לעשות התמחרות? את אומרת: נרדמו. אני אומרת: חשדנות, עברתי הרבה דברים בתיק הזה. חששתי בסוף לא יהיה כלום לאף אחד. אהבתי את זה? לא אהבתי את זה. אני מאוד מקווה שאחרי כל מה שהיה, שייצא משהו לנושים בתיק הזה. מעט מעט מכל מה שהם עברו".
השיחה מתקיימת כאשר הקלדנית מנסה לפתור את בעיית העדר קשר הזום לתיק הבא, האמור להתקיים בחלקו בהיוועדות מרחוק. הקלדנית: "המזכירה אמרה שהכל בגללך". ליבוביץ: "היא אמרה לי עוד פעם ועוד פעם לא לקבוע לבד. זה היה ב[שעת ה]חירום, שלחתי לה. אני לא רואה שקבעתי את זה בזום. זה לגמרי אשמתי, צריך להוציא אותי לפנסיה מוקדמת". הקלדנית: "יחד אתי". ליבוביץ: "רק איתך". ואז נוצר קשר הזום ותוך דקות בודדות ליבוביץ פותחת הליכי חדלות פרעון.
השורה התחתונה: אופי הדיונים אצל ליבוביץ אינו מאפשר להעניק לה ציונים. ניתן להתרשם שהיא מוכנה היטב לדיונים, שאינם מעוררים קשיים כלשהם ולכן אינם בוחנים את האופן בו היא מנהלת אותם.