ארה"ב מצמצמת יכולות בנאט"ו - ובאירופה חוששים מפער מול רוסיה

ארה"ב מאותתת לבעלות בריתה באירופה כי חלק מהאחריות הביטחונית שהתרגלו לקבל ממנה במסגרת נאט"ו עשוי לעבור אליהן מהר מהצפוי. בשבועות האחרונים הציגה וושינגטון לבעלות הברית תוכניות לצמצום שורת יכולות צבאיות שהוקצו לכוח התגובה המהיר של הברית, מהלך שמעורר חשש באירופה מפגיעה ביכולת ההרתעה מול רוסיה.

מדובר בכוח שנועד לאפשר לנאט"ו להגיב בתוך ימים ספורים למשבר ביטחוני או לעימות צבאי. במסגרת המודל, כל מדינה חברה מקצה כוחות, ציוד ויכולות שיכולים להיכנס לפעולה בשלבים שונים של עימות - בתוך 10 ימים, 30 ימים או 180 ימים. לפי פרטים שנחשפו באירופה, ארה"ב מבקשת להוציא מהרשימה חלק מהנכסים הצבאיים המרכזיים שהיא מעמידה לרשות הברית. בין היתר מדובר באחת משתי קבוצות התקיפה של נושאות המטוסים האמריקאיות שהוקצו לנאט"ו, וכן בצוללות המסוגלות לשגר טילי שיוט.

בנוסף, התוכנית כוללת הפחתה במספר מטוסי הסיור הימי P-8 פוסידון, המשמשים בין היתר למעקב אחר צוללות. גם מספר מטוסי התדלוק האוויריים צפוי לרדת, לצד קיצוץ במספר מטוסי הקרב מדגמי F-16 ו-F-15E המוקצים לתרחישי פעולה של נאט"ו.

טראמפ משנה אסטרטגיה

המהלך משתלב בקו שמוביל הנשיא דונלד טראמפ לצמצום הנוכחות הצבאית האמריקאית באירופה ולהעברת משאבים אסטרטגיים לאזורים אחרים, בעיקר אסיה וחצי הכדור המערבי. מבחינת וושינגטון, אירופה אמורה לשאת חלק גדול יותר בנטל ההגנה הקונבנציונלית שלה.

בשבועות האחרונים כבר הודיעה ארה"ב על כוונה להוציא כ-5,000 חיילים מגרמניה. במקביל בוטלה פריסה מתוכננת של גדוד אש ארוך־טווח במדינה, שהיה אמור להגיע לאירופה בהמשך השנה. הנושא צפוי לעמוד במרכז פסגת נאט"ו הקרובה באנקרה. ברקע הדיונים, מדינות אירופה מנסות להבין לא רק אילו יכולות יוצאו מהמודל, אלא גם מתי הדבר יקרה ומה יידרש מהן כדי למלא את הפער.

בקרב חלק מבעלות הברית קיימת תחושה כי התמונה עדיין חלקית. גורמים אירופיים אומרים כי וושינגטון לא סיפקה לוחות זמנים ברורים, וכי לא ברור אם הצמצומים יתפרסו על פני שנתיים, שלוש או חמש שנים. 

גורמי ביטחון ומומחים מעריכים כי רוסיה עשויה לבחון את מוכנות נאט"ו בשנים הקרובות, במיוחד אם תזהה פערים ביכולות התגובה המהירה של הברית. בגרמניה העריכו גורמי צבא ומודיעין כי מתקפה רוסית אפשרית נגד מדינה חברה בנאט"ו עלולה להתרחש עד 2029. בלטביה נשמעות הערכות דחופות יותר, שלפיהן מוסקבה עשויה לנצל חלון הזדמנויות כבר עד סוף 2028, בין היתר בשל יתרון מצטבר בתחום הרחפנים.

בוושינגטון מנסים להרגיע

בוושינגטון מנסים להרגיע את בעלות הברית וטוענים כי חלק מהיכולות שיופחתו קיימות גם בצבאות אירופה, גם אם בהיקף קטן יותר. הטיעון האמריקאי הוא שהמודל הנוכחי יצר תלות לא בריאה בכוחות ארה"ב. בפיקוד האירופי של צבא ארה"ב הסבירו כי הרפורמה נועדה לוודא שאירופה תישא באחריות העיקרית להגנה הקונבנציונלית שלה. לפי העמדה האמריקאית, מדינות נאט"ו שאינן ארה"ב כבר מסוגלות כיום לספק חלק גדול יותר מהכוחות הדרושים להגנת הברית.

בנאט"ו עצמה אימצו קו דומה. בברית טוענים כי במשך שנים הייתה הסתמכות יתר על היכולות האמריקאיות, וכי העלייה בהשקעות הביטחוניות של אירופה וקנדה מאפשרת חלוקה מאוזנת יותר של האחריות. עם זאת, לא כל המומחים מקבלים את ההסבר הזה כפשוטו. יש הרואים בצמצום האמריקאי מסר פוליטי ברור: מחויבותה של ארה"ב לביטחון אירופה כבר אינה דומה לזו שהייתה בעשורים הקודמים.

• התקווה להסכם בין ארה"ב לאיראן הורידה את מחירי הנפט - אבל הסיכון עדיין לא נעלם
• הפער בין ההבטחות של טראמפ לנתוני הייצור בארה"ב הולך ומתרחב

המשמעות הצבאית של המהלך עשויה להיות מורגשת במיוחד בזירות הימיות. מאחר שרוב הקיצוצים המוצעים נוגעים ליכולות הקרנת כוח ימית, סיור ימי, תדלוק אווירי ומטוסי קרב, הפגיעה הפוטנציאלית עשויה להיות גבוהה יותר באוקיינוס האטלנטי ובאגף הדרומי של נאט"ו מאשר בחזית המזרחית.

מבחינת אירופה, השאלה כעת אינה רק כמה חיילים אמריקאים יישארו ביבשת, אלא אילו יכולות קריטיות יעמדו לרשות נאט"ו ביום משבר. אם התוכניות האמריקאיות ימומשו, הברית תידרש לבנות מודל ביטחוני פחות תלוי בארה"ב - ובפרק זמן קצר יחסית.