הנוהל של הרב יוסף נגד הניכור ההורי: פתרון או סכנה?
מאחורי הבשורה המוסרית על קיצור זמנים וסנקציות כלכליות בבית הדין הרבני, מסתתרת מציאות אנושית מורכבת. לא כל סירוב למפגש הוא ניכור, ולעיתים הוא נובע מחשש אמיתי לפגיעה. האם הסטנדרט החדש יהיה גם זהיר ומדויק?
ההודעה הדרמטית שיצאה בסוף השבוע מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים מסמנת צעד חסר תקדים בסכסוכי גירושין. נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי דוד יוסף, חתם על הוראות נוהל נשיא חדשות ומחייבות, המסדירות באופן אחיד ומחמיר את אופן טיפולם של בתי הדין בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר הרציף בינם לבין שני הוריהם. הנוהל למאבק בניכור הורי נשמע מוסרי ומתבקש, תומך ברעיון שילד זכאי לשני הוריו, ונועד למנוע מצב שבו ילד מתנתק מאחד ההורים לאורך שנים מתוך הסתה של האחר.
בתי הדין יפעילו אמצעים חריפים נגד הורים מנכרים בסכסוכי גירושין
עם זאת, מאחורי הכותרות על "מלחמת בית הדין הרבני בניכור הורי" וההכרזה על מהפכה הכוללת לוחות זמנים קשיחים וסנקציות דרמטיות, מסתתרת רפורמה שיש בה לא רק תיקון, אלא גם סכנה. הפתרון שמציע הרב יוסף הוא קיצוני - אבל ברור. הנוהל קובע חובת רציפות והמשכיות מוגברת ואוסר על השהיית הליכים.
בכל מקרה של חשש לנזק, מחויב בית הדין לקיים דיון במעמד הצדדים בתוך שבעה ימים לכל המאוחר, או לחלופין לתת החלטה שיפוטית מפורטת ומנומקת על יסוד הכתובים בתוך 72 שעות בלבד. לצד זאת, מוגדר בארגז הכלים מנגנון סנקציות חריף נגד ההורה המנכר, הכולל סנקציות מינהליות וכספיות, הפחתה או פטור ממזונות האב, מימון בלעדי של טיפולים פרטיים, ואף שקילת העברת משמורת מיידית.
אלא שכאן מתחילה הבעיה שאותה מנסים לפתור. המציאות המשפטית והאנושית הרבה יותר מורכבת. לא כל סירוב של ילד לפגוש את אחד מהוריו נובע מהסתה ולא כל סירוב הוא ניכור. לעיתים הרצון להימנע ממפגש עם ההורה החש "מנוכר", נובע מתוך חשש אמיתי של הילד לאלימות או פגיעה. לכן, לא ניתן לאמץ גישה חד-ממדית, לפיה כל טענה בדבר ניכור הורי מלמדת באמת על קיומו של ניכור הורי, ויש לבחון אותה לעומק. בהתחשב בכך, מתן החלטה גורלית על בסיס טענות הצדדים בתוך 72 שעות בלבד, תוביל בפועל להכרעה על בסיס תמונה חלקית בלבד.
לוחות הזמנים בנוהל החדש של בתי הדין הרבניים קצרים מאלו שנקבעו בנוהל נשיאת בית המשפט העליון לבתי המשפט למשפחה. המשמעות היא שלאור הסמכות המקבילה, גם בעניין זה יתנהל מירוץ סמכויות. ההורה שחש עצמו מנוכר יבחר להגיע לערכאה המהירה יותר והקשוחה יותר, אשר אמצעי האכיפה שלה דרמטיים וקיצוניים.
הנוהל החדש מציב סטנדרט של פעולה נחושה ומהירה. אולם, בשדה המוקשים של דיני המשפחה, מהירות עלולה לבוא על חשבון צדק ומוגנות. האתגר האמיתי של הדיינים בשטח יהיה לוודא שהיישום לא יהפוך לכלי ניגוח אוטומטי, אלא יהיה גם מדויק, זהיר ובעיקר אנושי.
עו"ד דלית יניב-מסר, עוסקת בדיני משפחה (צילום: יפעת גולן)
- בתי הדין יפעילו אמצעים חריפים נגד הורים מנכרים בסכסוכי גירושין
- קודם למצוא עבודה ולקנות בית ורק אחר כך להתחתן
- 1.משפטן 07/06/2026 08:31הגב לתגובה זובמקרים חוזרים ונשנים או במקרה של עלילות צריך לתת לנשים קנס כספי מאסר וכדומה. במקרה של עלילה על הגבר ותלונות שווא חייבים לשלול רשיון של בכ האישה לעריכת דין. זה ימנע יותר מהכל את הבעיות.
