
בתי הדין יפעילו אמצעים חריפים נגד הורים מנכרים בסכסוכי גירושין
הרב הראשי דוד יוסף הורה לדון במהירות בהליכים להגנת ילדים ולהפעיל שורה של כלים נגד האחראים לניכור הורי, כולל הוצאה ממשמורת והטלת חיובים כספיים
בתי הדין הרבניים יחויבו לפעול בלוחות זמנים קשיחים בהליכים דחופים הנוגעים לחשש לפגיעה בילדים אגב סכסוכי גירושין. כך קובע נוהל עליו חתם נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי לישראל, הרב דוד יוסף. הנוהל כולל צעדים קשים נגד מי שגורם ניכור הורי - דהיינו, הסתה של הילד בידי אחד מהוריו המובילה לכך שאינו רוצה להיות בקשר עם האחר.
לדברי הנהלת בתי הדין, הנוהל נולד מתוך תפיסה פסיקתית והלכתית, לפיה זכותו של קטין לקשר תקין ורציף עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד ומתיישבת עם עקרון-העל של טובת הילד. במקרים של אלימות או סיכון, זכאי הילד למוגנות מלאה בקשר.
הנוהל מכיר בכך שלמימד הזמן יש חשיבות והשפעה מכרעת והרסנית על התפתחותו הרגשית של הילד במצבי נתק, ועל כן הוא שם קץ לגרירת הרגליים המשפטית, ומחייב את כל הדיינים בבתי הדין האזוריים לפעול בלוחות זמנים קשיחים ובכלים אגרסיביים. עיקרי הנוהל:
* דיון תוך שבעה ימים או החלטה תוך 72 שעות: בכל מקרה שבו מוגשת בקשה לסעד דחוף או זמני להבטחת קשר או מוגנות, שבהם המתנה עלולה לגרום נזק של ממש, מחויב בית הדין לקיים דיון במעמד הצדדים בתוך שבעה ימים מהגשת הבקשה, או לתת החלטה מפורטת ומנומקת על יסוד הכתובים בתוך 72 שעות.
* חובת רציפות והמשכיות מוגברת: הנוהל אוסר על השהיית הליכים. כל שלבי ההמשך - לרבות הגשת תגובות הצדדים או קבלת תצהירים ודוחות מומחים - יוגבלו לפרקי הזמן הקצרים ביותר האפשריים. סטייה מלוח זמנים זה תתאפשר רק מטעמים מיוחדים שיירשמו בהחלטה מנומקת.
* מנגנון פיקוח ובקרה חצי-שנתי: ראשי בתי הדין האזוריים יפקחו באופן אישי על יישום הנוהל ויחויבו להעביר אחת לשישה חודשים דיווח מפורט לנשיא בית הדין הגדול ולמנהל בתי הדין על כל תיק שחרג מהמתווה, בצירוף הנימוקים לכך.
ניכור הורי: התעללות ישירה בנפש הקטין
הניכור ההורי מוגדר בנוהל כנזק והתעללות ישירה בנפש הקטין, וככזה המחייב את בתי הדין לפעול בנחישות. הנוהל מציב שורה של סנקציות חריפות שיופעלו נגד הורה מסית או מנכר, ובהן הליכי הוצאה לפועל ופקודת בזיון בית המשפט, לצד הטלת הגבלות קשות.* פגיעה כלכלית ישירה והוצאות משפט: שימוש בסנקציות כספיות וקנסות לטובת אוצר המדינה או לטובת הצד הנפגע (בליווי התראה מובנית מראש בהחלטות הראשונות). הנוהל מעניק סמכות מפורשת להפחית או לפטור לחלוטין את האב מתשלום מזונות הילד במקרה של סרבנות קשר מנכרת. כמו כן, תישקל השתת עלויות ייצוג המדינה (מטעם האגף לסיוע משפטי) על ההורה המנכר.
* שקילת העברת המשמורת: הניכור מתרחש במשמרת ובאחריות של ההורה שהילד ברשותו, ומהווה כישלון מהותי בכשירותו להחזיק בילד. בהתאם לכך, יישקלו פתרונות של העברת הילד באופן מיידי להורה המנוכר, או השמתו הזמנית אצל גורם שלישי או מרכז טיפולי לצורך הכנתו וחידוש הקשר.
- קודם למצוא עבודה ולקנות בית ורק אחר כך להתחתן
- התאבדות האב בשטח המפעל אינה תאונת עבודה לגבי בנו שנחשף לאירוע
* מימון טיפולים פרטיים: תיקון נתק עמוק ידרוש טיפולים ייחודיים אצל גורמים מקצועיים פרטיים (ולא רק בשירות הציבורי); ההורה המנכר ישא במלוא לבדו העלויות הכספיות הללו.
* צמצום עיכובי ביצוע: הנוהל מנחה את בית הדין הגדול לשקול במשורה החלטות לעיכוב ביצוע הנוגעות להחלטות בית הדין האזורי שנועדו לייצב קשר בין הורה לילדו.