עתירה נגד מכרז הנהלת בתי המשפט לרכישת שירותי תרגום
האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד מבקשות שהציון לאיכות יהיה זהה לציון למחיר. מתריעות: הסיכוי לקבל תרגום איכותי יהיה נתון ביד המקרה, תוך פגיעה קשה בזכויות הדיוניות של אוכלוסיות מוחלשות
האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד מבקשות מבית המשפט המחוזי בירושלים להורות להנהלת בתי המשפט לשנות את תנאי המכרז למתן שירותי תרגום, כך שרכיב האיכות יקבל ניקוד שיהיה לכל הפחות זהה לרכיב המחיר. מדובר בשירותים הניתנים בכל רחבי הארץ, בעיקר בערבית. על פי העתירה, מדובר ב-50-38 אלף דיונים בשנה, ובשנת 2024 עמד תקציב התרגום על 7.2 מיליון שקל (156 שקל בממוצע לכל הזמנה). העותרות טוענות, כי המכרז הנוכחי יפגע קשות בזכויות יסוד דיוניות של אוכלוסיות מוחלשות.
בעתירה נאמר, כי שירותי התרגום הופרטו לפני כשני עשורים ומאז הנהלת בתי המשפט רוכשת אותם במיקור חוץ באמצעות מכרז. "עד מהרה ניכר היה כי השירות אינו מספק, נשכרו יועצים שונים והחל תהליך לשיפור רמת השירות". כיום הוא מוענק במסגרת מכרז משנת 2018.
תמריץ מובנה להגשת הצעות הפסד
לדברי העותרות, "אף שמדובר היה במסגרת חסרה, לקויה ובלתי מספקת כשלעצמה, כלל המכרז הקודם - לפחות במישור הנורמטיבי - שורה של מנגנונים שנועדו להתמודד עם ההיבטים המקצועיים של השירות, ובהם התייחסות לתנאי סף למתורגמנים, מבחן מקצועי, חניכה, הכשרה ותחזוקה מקצועית, ניהול רשימת מתורגמנים מורשים, וכן מנגנוני בקרה, פיקוח ואפשרות להסרת מתורגמן מרשימת המורשים במקרה של ליקויים. ואולם, חלק ניכר ממנגנונים אלה לא יושם הלכה למעשה.
"על רקע זה, ניתן היה לצפות כי המכרז החדש יחזק, ידייק ויתקצב את רכיבי האיכות שנקבעו במכרז הקודם ויפעל לעגנם באופן שיאפשר יישומם. בפועל, קרה ההיפך הגמור: לא רק שהמכרז אינו מתקן את פגמי המכרז הקודם, הוא נסוג משמעותית מן המעט שנקבע בו בכל הנוגע להתמקצעות ואיכות השירות, הוא משנה את ניקוד ההצעות ומטה אותן לטובת תחרות על מחיר בלבד, והוא מסיר או מחליש רכיבים מקצועיים מהותיים.
"אם במכרז הקודם הוכנסו, אף אם לא יושמו, אלמנטים של בקרה ופיקוח על הרמה המקצועית של התרגום, וכן נכלל בו שלב אופציונלי של סינון, הסמכה והכשרה של המתורגמנים – המכרז הנוכחי נעדר הוראות שמטרתן להבטיח את איכות השירות ואת הכשרתם של העוסקים בו. אם לא די בכך, הרי שגם הדגש הכלכלי במכרז הוסט.
"אם במכרז הקודם הציון הורכב משני מדדים שווים במשקלם של איכות ומחיר, הרי שבמבנה הזה הוחלט להעניק את מירב הניקוד למחיר (60%), וזאת בהעדר כל מנגנון להבטחה כי השירות שייבחר לא יהיה גירעוני אל מול זכויות המתורגמנים עצמם, מי שמספקים את השירות בפועל ושהמשיבה מאפשרת העסקתם באופן שנעדר כל הגנה של משפט העבודה הקוגנטי (העסקה כ'פרילאנסרים'). המבנה הכלכלי של המכרז יוצר תמריץ מובנה להגשת הצעות הפסד ולהוזלת השירות על חשבון איכות התרגום, תנאי ההעסקה של המתורגמנים, והאינטרס הציבורי בקיומו של שירות תרגום מקצועי במערכת המשפט.
"כל זאת נעשה בניגוד למגמות המקצועיות בתחום התרגום המשפטי בעולם, וחרף מרכזיותו בהליך המשפטי ובעשיית הצדק. המכרז מושא העתירה מסיר מהשירות הנדרש כל היבט מקצועי ואיכותי, ומשאירו מוּפקר באופן מלא לכוחות השוק במחירי רצפה. ההתפרקות מהאחריות לאיכות השירות, על כל רבדיה המממשים - מימוש זכויות יסוד של גישה לערכאות והליך הוגן - היא מוחלטת. אין במכרז ולו רובד אחד, שיבטיח תרגום מקצועי ומדויק.
תמורה ירודה ותנאים עלובים
"אם מעת לעת תקבל מערכת המשפט תרגום מדויק ומקצועי, הדבר יהיה תלוי אך ורק ברצונו הטוב של מתורגמן זה או אחר, או ביד המקרה. המכרז עצמו אינו עושה דבר להבטיח זאת, ולו ברמת סבירות בינונית. כפי שיובהר ויומחש להלן, המכרז מושא העתירה מייצר מירוץ לתחתית של תחרות על המחיר הזול ביותר בלבד, תוך הפקרה מוחלטת של רמה התרגום ואיכותו, כמו גם של זכויות העוסקים במלאכה עצמה - המתורגמנים".
העותרות מצטטות מחקר משנת 2023 של הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב, לפיו "המקצועיות של המתורגמנים נמצאת על מנעד רחב שנע בין רמה שפתית ירודה (לעיתים בשפת המקור, לעיתים בשפה העברית דווקא) לבין תרגום מקצועי; כי הסיכויים לרמה מקצועית ירודה נוסקים, ככל שמדובר בשפה שאינה שגורה (כך למשל ביחס לשפות כמו תאית, סינהלה (השפה הרשמית והעיקרית בסרי לנקה) או סינית - שפות אותן דוברים רבבות מהגרי עבודה ברישיון המוזמנים לעבוד בישראל בעבודות כפיים, בעידוד הממשלה); כי בכל מקרה אין כל בקרה על איכות התרגום; וכי והמתורגמנים בשטח מדווחים על תמורה ירודה ותנאים עלובים". העתירה הוגשה באמצעות עו"ד מיכל תג'ר.
