שריפה בתפוגן בשדרות: מי הבעלים, כמה עובדים ומה המשמעות הכלכלית

שני מבנים בפארק התעשייה שבכניסה לשדרות עלו באש הבוקר, והאירוע גלש במהירות אל מעבר לגדרות המפעלים: המרכז המסחרי מול 7 פונה מקהל, ותושבי שכונת המוזיקה התבקשו להישאר בתוך הבתים כשהחלונות סגורים. אחד המפעלים שנפגעו הוא תפוגן, יצרנית מוצרי תפוחי האדמה הקפואים הגדולה בישראל.

13 צוותי כבאות והצלה הגיעו לזירה, לצד תגבורת ממחוזות אחרים, ופעלו למנוע מהאש לעבור אל המבנים הסמוכים. שניים נזקקו לטיפול קל אחרי ששאפו עשן, אזרח ולוחם אש. בשלב הראשון עלה חשד לדליפת אמוניה באחד המבנים, שבשטחו מאוחסנים חומרים מסוכנים, ובהמשך הודיעו הכוחות שהחשד הוסר. העירייה מסרה שצוותיה מסייעים בשטח, והמשטרה בודדה את המתחם, ערכה סריקות והסיטה את התנועה.

תפוגן פועלת משנת 1972, אז הוקמה כמפעל שיתופי של כשלושים קיבוצים ומושבים בנגב המערבי לעיבוד יבול תפוחי האדמה של האזור. עם השנים היא הפכה לספקית מרכזית של צ'יפס קפוא, טבעות בצל ומוצרי ירקות מעוצבים למוסדות, לרשתות המזון המהיר ולצה"ל. המכירות ב-2024 הסתכמו בכ-321 מיליון שקל, עלייה של כ-10% מול השנה שקדמה, הרווח הנקי עמד על כ-37 מיליון שקל, ובמפעל מועסקים כ-150 עובדים.

השליטה בחברה החליפה ידיים בשנה שעברה. קרן ההשקעות גרין לנטרן רכשה את תפוגן לפי שווי של כ-507 מיליון שקל, בעסקה שבה מכרה קרור החזקות את חלקה של כ-37.7%, לצד משפחת שרון ובעלי מניות נוספים. רשות התחרות נתנה אישור כעבור כחודשיים וחצי, וקרור צפויה לרשום רווח הון של כ-192 מיליון שקל לפני מס. התמורה נפרסה לשני שלבים: כ-400 מיליון שקל בהשלמה, והיתרה כשנה אחריה.

השם שטראוס עולה לעיתים לצד תפוגן, מסיבה היסטורית וגיאוגרפית גם יחד: מותג החטיף תפוצ'יפס נמכר לעלית בתחילת שנות ה-90 ומיוצר היום תחת שטראוס, ומפעל המלוחים של הקבוצה יושב באותו פארק תעשייה. שני העסקים נפרדים לחלוטין בבעלותם ובניהולם.

השבתה של מפעל מזון קפוא יקרה יותר מעצירה של קו ייצור רגיל, מפני ששרשרת הקירור היא הנכס עצמו. הפסקת חשמל ממושכת או פגיעה במערכת הקירור עלולות להפוך מלאי שלם של תוצרת קפואה לאובדן מיידי, עוד לפני שנמדד הנזק למבנה ולציוד. פוליסות רכוש מסחריות מכסות במקרים כאלה שלושה ראשי נזק נפרדים: המבנה והציוד, המלאי שהתקלקל, וביטוח אובדן רווחים שמפצה על התקופה שבה הייצור מושבת. דווקא הראש השלישי הוא זה שמייצר בדרך כלל את המחלוקת בין המבוטח למבטח, שכן היקפו נגזר מהערכת משך ההשבתה ומקצב ההתאוששות של המכירות.

מצד הלקוחות, יצרנית שמספקת קייטרינג מוסדי, רשתות מזון מהיר ומטבחים צבאיים מתקשה להיעדר מהמדף אפילו לשבועות ספורים, ולכן העניין המיידי של ההנהלה יהיה איתור קיבולת ייצור חלופית או הבאת סחורה מקבילה מהיבוא. המפעל כבר התנסה בעצירה ממושכת בתקופת הלחימה בדרום, והיא הכבידה אז על תוצאות בעלי המניות.

בשוק המקומי ניצבת תפוגן מול יצרן ישראלי נוסף ומול יבוא של תפוחי אדמה קפואים מאירופה, שנהנה מיתרון גודל ומעונות גידול ארוכות יותר. עצירה ממושכת בקו הישראלי פותחת דלת ליבואנים, והשבת נתח שוק שנלקח בתקופת משבר אורכת בדרך כלל הרבה מעבר לזמן התיקון הפיזי של המפעל.

בקנה מידה ארצי כ-150 משרות נשמעות מעט, אבל באזור שמנסה להחזיר תושבים ופעילות כלכלית מדובר בנתח משמעותי. באותו פארק תעשייה יושב גם מפעל המלוחים של שטראוס, שהוקם ב-1992, מעסיק כ-500 עובדים מאשקלון, שדרות, אופקים ונתיבות ומייצר לפי הדיווחים כ-185 מיליון שקיות חטיפים בשנה. מול 7, שפונה אף הוא, נפתח ב-2015 בכניסה הראשית לעיר סמוך לתחנת הרכבת, משתרע על כ-11 אלף מטר רבוע ומחזיק כ-450 מקומות חניה. יום עסקים שנקטע במרכז כזה מתורגם ישירות לפדיון אבוד אצל עשרות בתי עסק.

האירוע מחזיר לשולחן שאלה מוכרת: מפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים יושבים באזורי תעשייה שנבנו בצמוד לשכונות מגורים ולמסחר. אמוניה היא חומר הקירור המקובל בתעשיית המזון הקפוא ובמחסני הקירור הגדולים, והחזקתה מחייבת היתר רעלים מהמשרד להגנת הסביבה מכוח חוק החומרים המסוכנים משנת 1993. במסגרת ההיתר נדרש בעל המתקן להגיש סקר מרחקי הפרדה, שמגדיר את תרחישי הדליפה האפשריים ואת המרחק המזערי בין המתקן לבין רצפטור ציבורי, כלומר בית ספר, מרכז מסחרי או שכונת מגורים. הפינוי המהיר וההנחיה להסתגר מלמדים שהמנגנון פעל, ובד בבד ממחישים כמה צרים המרווחים.

בשלב הבא ייחקרו וייבדקו נסיבות הדליקה, היקף הנזק לקווי הייצור ולמלאי הקפוא. הבעלים החדשים של תפוגן, שנכנסו לחברה לפני פחות משנה, יגלו כעת עד כמה עמידה התוכנית העסקית שעליה נחתמה העסקה.