פי שניים מהממוצע: 20 מיליון דולר בסיד לסטארטאפ סייבר בן שנה

סבב הסיד הממוצע בסייבר הישראלי עמד אשתקד על 9.6 מיליון דולר. ווי סקיוריטי (Way Security), חברה בת שנה שמעסיקה 30 עובדים, גייסה יותר מכפול מזה כבר בסבב הראשון שלה: 20 מיליון דולר בהובלת אינסייט פרטנרס וגלילות קפיטל, כך עולה מראיון שהעניק המנכ"ל יוסי ברישב לכלכליסט. בחישוב גס מדובר בכ-670 אלף דולר של הון מגויס לכל עובד, עוד לפני יום ההולדת השני של החברה.

התמחור הזה מתיישב עם מה שעבר על שוק ניהול הזהויות בחודשים האחרונים. פאלו אלטו נטוורקס השלימה בתחילת השנה את רכישת סייברארק ב-25 מיליארד דולר, העסקה הגדולה בתולדות תעשיית הסייבר, ובכך מיצבה את שכבת הזהויות כעמוד תווך עצמאי לצד הגנת הרשת והענן. אוקטה, השחקנית הבולטת בשוק, סיימה שנת כספים עם הכנסות של כ-2.9 מיליארד דולר וצמיחה של כ-12%, ושווי השוק שלה נע סביב 24 מיליארד דולר. סיילפוינט, שחזרה להיסחר בבורסה, נסחרת סביב 12 מיליארד דולר. הערכות מציבות את שוק הזהויות העולמי בכ-22 עד 26 מיליארד דולר בשנה, עם תחזיות לכ-43 מיליארד דולר בתוך חמש שנים.

החשבון האמיתי של ארגון שרוכש מערכת זהויות מתחיל ברישיון וממשיך הרחק מעבר לו. ההטמעה, ההתאמה לסביבה הארגונית והתפעול השוטף מגיעים לעלות של פי שלושה עד פי חמישה ממחיר הרישיון. ארגון שמשלם שני מיליון דולר בשנה על רישיונות עשוי להוציא שישה עד עשרה מיליון דולר נוספים על אינטגרטורים חיצוניים, יועצים ושעות פיתוח פנימיות. הסיבה מבנית: כל אפליקציה, כל שרת ותיק וכל מערכת שפותחה בתוך הבית דורשים חיבור פרטני למנגנון הזהויות, ובחברה גדולה מדובר במאות מערכות שנבנו בעשורים שונים ובשפות שונות. חלק מהארגונים משלמים שנים על יכולות אכיפה שממתינות לחיבור מלא.

ווי סקיוריטי מכוונת לשכבה הזו בדיוק. הפלטפורמה שהיא מפתחת נשענת על סוכני בינה מלאכותית שנוטלים על עצמם את התפעול הידני: חיבור אפליקציות למערך הזהויות, אכיפה של כללי גישה ותחזוקת הרשאות לאורך השנים, באופן אגנוסטי לספק. במקום להחליף את מערכות הזהות שכבר נרכשו, החברה מציעה לפרוס אותן לרוחב כל הסביבה הארגונית, כולל מערכות מדור קודם ואפליקציות שנכתבו בתוך הארגון הרבה לפני עידן הזהויות המודרני. את החברה הקימו ברישב ויונתן רוזנברג, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שעבדו יחד בסיגניה הישראלית ועסקו שם בחקירת תקיפות ובשיקום ארגונים גדולים. לדברי ברישב, המוצר פועל לצד ספקיות זהות מבוססות כמו אוקטה, שההטמעה שלהן נדרשת בכל מערכת בנפרד. החברה מדווחת על לקוחות משלמים באירופה ובשוק האמריקאי.

32% מהפריצות מתחילות בפרטי גישה גנובים

הצד ההתקפי מסביר את העיתוי. לפי דוח חקירות הדליפות השנתי של ורייזון, פרטי גישה גנובים היו מעורבים בכ-32% מהפריצות שנבדקו, וכ-22% מהאירועים נפתחו בניצול לרעה של אישורי הזדהות. בתקיפות על אפליקציות ווב הנתון מטפס לכ-88%. המקרים הגדולים ממחישים את המספרים: התקיפה על רשת המלונות והקזינו MGM התחילה בשיחת טלפון לדסק התמיכה, שבה התחזו התוקפים לעובד וקיבלו גישה לחשבון שלו, והנזק הוערך בכ-100 מיליון דולר. קמפיין נפרד, שנשען על אישורי גישה גנובים לחשבונות סנואופלייק, פגע בכ-165 ארגונים, בעיקר כאלה שהסתפקו באימות בגורם יחיד.

הזירה הישראלית בתחום כבר צפופה, וזה חלק מהסיכון בעסקה. סילברפורט, שפועלת באותה שכבה של אכיפת זהויות על מערכות שקשה להגן עליהן, חצתה שווי של מיליארד דולר וגייסה עד היום יותר מ-222 מיליון דולר. אואזיס סקיוריטי, שמתמקדת בזהויות מכונה ובגישה של סוכני בינה מלאכותית, גייסה 120 מיליון דולר בהובלת קראפט ונצ'רס עם סקויה ואקסל, וסך גיוסיה עומד על כ-195 מיליון דולר. אסטריקס סקיוריטי, מאותה שכונה, הייתה לפי דיווחים במגעים מתקדמים למכירה לסיסקו בסכום שעשוי להגיע ל-350 מיליון דולר. שלוש אלה מוכיחות שיש כאן שוק, וגם מזכירות שמי שנכנס עכשיו מתחרה על אותם תקציבי אבטחה.

מאחורי הצ'ק עומדים שני גופים עם היסטוריה בתחום. גלילות קפיטל מנהלת כמיליארד דולר, אחרי שגייסה 500 מיליון דולר שכוללים קרן סיד רביעית בהיקף 220 מיליון דולר וקרן המשך בהיקף 180 מיליון דולר. אינסייט פרטנרס השקיעה בישראל יותר מ-700 מיליון דולר ונמנית עם המשקיעות בוויז, שעסקת רכישתה בידי גוגל תומחרה ב-32 מיליארד דולר. הרקע הענפי תומך בתיאבון: הסייבר הישראלי גייס בשנה שעברה כ-4.4 מיליארד דולר ב-130 סבבים, שיא של כל הזמנים, וההון הזר הפך לראשונה למקור המוביל למימון סבבי סיד מקומיים.

המבחן המסחרי מתחיל עכשיו. מוצר שהערך שלו נמדד בשעות אינטגרציה שנחסכות צריך להוכיח יכולת לגבות מחיר של תוכנה במקום תעריף של שירותי הטמעה, וההכרעה תלויה בשאלה כמה ארגונים גדולים יסכימו להסיט תקציב שכבר מוקצה ליועצים ולאינטגרטורים לעבר פלטפורמה שמתיימרת לבצע את העבודה במקומם.