144 אלף שקל לסופרמיני: יאריס משדרגת אבזור, והפער מהמתחרות נפתח

שדרוג האבזור של טויוטה יאריס מגיע עם עליית מחיר שממשיכה להציב אותה בצד היקר של הקטגוריה. גרסת האבזור הבכירה עולה עכשיו 144 אלף שקל, תוספת של 2,000 שקל לעומת המחיר הקודם, בזמן שרוב המתחרות הישירות נמכרות בטווח של 120 עד 130 אלף שקל.

פער המחיר בין שתי גרסאות האבזור עומד כעת על 3,000 שקל. גרסת אקו נשארת במחיר של 141 אלף שקל, בעוד שכל שדרוגי האבזור נוספו לגרסה הבכירה. בתמורה לתוספת המחיר מקבלים פנסי לד מלפנים ומאחור, שגם מעניקים לרכב מראה שונה בחזית, חישוקי סגסוגת בקוטר 17 אינץ' במקום 15 אינץ', וזכוכיות אחוריות כהות. רכבים היברידיים בישראל עדיין נהנים ממדרגת מס קנייה מופחתת יחסית לרכב בנזין, הטבה שהצטמצמה בשנים האחרונות אבל עדיין מחזיקה את המחיר הסופי במקום שאליו הגיע.

בתוך התא השינויים מורגשים יותר. הצג המרכזי גדל ל-10.5 אינץ' מול 9 אינץ' קודם, וכולל חיבור אלחוטי לטלפון. לוח המחוונים עודכן, והחלק הדיגיטלי המרכזי בו קפץ מ-4 אינץ' ל-9 אינץ'. תאורת הפנים עברה לנורות לד, והריפוד הוחלף בגימור עשיר יותר. המערכת ההיברידית, ההספק, מערך הבטיחות והביצועים זהים בשתי הגרסאות, כך שההפרש של 3,000 שקל קונה נוכחות חיצונית וסביבת נהג משודרגת, בלי שינוי במה שמניע את הרכב. מי שמחשב עלות מול תועלת מקבל כאן תוספת אבזור טהורה.

המכניקה נשארת זהה לדגם הקודם. מנוע בנזין בנפח 1,490 סמ"ק ובשלושה בוכנות עובד מול מנוע חשמלי וסוללה, בהספק משולב של 116 כוח סוס ובמומנט של 12.2 קג"מ. ההנעה קדמית, דרך תיבה רציפה. האצה מ-0 ל-100 קמ"ש נמשכת 9.7 שניות, המהירות המרבית עומדת על 175 קמ"ש, והמשקל העצמי נמוך יחסית, סביב 1,085 ק"ג. באירופה מוצעת גם גרסה חזקה יותר, בהספק 130 כוח סוס, שמקצרת כחצי שנייה מזמן ההאצה, והיא נשארה מחוץ למפרט הישראלי.

נתון צריכת הדלק הרשמי עומד על כ-26 ק"מ לליטר בגרסת אקו, וקצת פחות בגרסה הבכירה בגלל החישוקים הגדולים יותר. מיכל הדלק אמנם קטן יחסית, עם קיבולת של 36 ליטר, אבל בזכות המערכת ההיברידית אפשר לעבור בקלות יותר מ-600 ק"מ בין תדלוקים. בביקורות שנערכו בחו"ל נרשמה צריכת דלק בפועל שקרובה מאוד לנתון הרשמי, גם בנהיגה משולבת וגם בנסיעות בין-עירוניות, מה שנחשב לאחד היתרונות הגדולים של המערכת ההיברידית של טויוטה.

מערך הבטיחות כולל בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, שמירת נתיב אקטיבית, שיוט אדפטיבי, זיהוי תמרורים, אור גבוה אוטומטי ומצלמת רוורס, לצד מערך כריות אוויר מלא. הדגם מחזיק בדירוג חמישה כוכבים במבחני הריסוק האירופיים ובדירוג זיהום ברמה 2. המפרט מוותר על ניטור השטחים המתים, אבזור שהפך לסטנדרט אצל חלק מהמתחרות הסיניות שנמכרות במחיר נמוך יותר.

מבחינת מידות, מדובר בסופרמיני קלאסית עם אורך של 394 ס"מ, רוחב של 174.5 ס"מ, גובה של 150 ס"מ ובסיס גלגלים של 256 ס"מ. תא המטען מציע נפח של 286 ליטר, וכאשר מקפלים את המושב האחורי בחלוקה של 60:40 הנפח גדל עד 947 ליטר. עם זאת, נפח תא המטען בגרסת הבסיס נמוך יחסית לקטגוריה, וכ-100 ליטר קטן יותר מזה של רנו קליאו.

יתרונות וחסרונות לפי מבחני הדרכים בעולם

מבקרי רכב באירופה ובבריטניה מאוד אוהבים את היאריס בגלל שהיא שקטה וחסכונית. בנסיעה עירונית, במיוחד במהירויות נמוכות, היא נוסעת לא מעט על חשמל ולכן כמעט לא שומעים את המנוע. גם צריכת הדלק המרשימה שלה חוזרת כמעט בכל מבחן, כשהיא מצליחה לשמור על נתונים טובים גם בעיר וגם בכביש המהיר. המתלים מספקים איזון טוב בין נוחות ליציבות, הכפתורים הפיזיים של המזגן נשארו במקום ומקלים על התפעול, והגודל הקומפקטי שלה הופך אותה לקלה מאוד לתמרון ולחניה.

מצד שני, יש גם כמה נקודות פחות מוצלחות. בידוד הרעשים לא מהטובים בקטגוריה, ובמהירויות גבוהות נכנסים לתא הנוסעים יותר רעשי מנוע וכביש. בזמן האצה חזקה תיבת ההילוכים הרציפה גורמת למנוע לעבוד בסל"ד גבוה, מה שיוצר רעש די מורגש, למרות שהדור הנוכחי שקט יותר מבעבר. גם המושב האחורי צפוף יחסית למבוגרים, ואין מאחור פתחי מיזוג או שקעי טעינה. חלק מהמבקרים מציינים שהיאריס עושה כמעט הכול נכון, אבל היא יותר מכונית הגיונית וחסכונית מאשר כזאת שמעוררת התלהבות מאחורי ההגה.

בהיבט הצרכני, האחריות על הרכיבים ההיברידיים, כולל הסוללה, עומדת על חמש שנים או 100 אלף ק"מ, המוקדם מביניהם. אפשר להאריך אותה בשנה נוספת או 15 אלף ק"מ בכל פעם, בתנאי שהרכב עובר בדיקת תקינות של המערכת ההיברידית במוסך מורשה, ובמסלול הזה האחריות נמתחת לעשור שלם. במקביל מוצעת תוכנית הארכה בתשלום לאחריות הכללית, שמתחילה בכמה מאות שקלים לשנה ומאפשרת להימתח עד 15 שנה או רבע מיליון ק"מ. עלות האחזקה השוטפת נמוכה יחסית לקטגוריה: המערכת עובדת בלי מצמד ובלי תיבה מסורתית, והבלימה המשחזרת מאריכה את חיי הרפידות והדיסקים.

ההשוואה למתחרות מסבירה את הדילמה של הקונה הישראלי. MG3 בגרסה ההיברידית נמכרת סביב 127 אלף שקל, עם שבע שנות אחריות, והיא זו שמובילה כרגע את קטגוריית הסופרמיני במסירות. סוזוקי סוויפט פותחת ב-114 אלף שקל בגרסה הידנית ומגיעה לכ-127 אלף שקל בגרסה האוטומטית. הפער ליאריס נע בין 15 ל-30 אלף שקל, סכום משמעותי בקטגוריה שכולה בנויה סביב רגישות למחיר.

מה שמחזיר את הפער הזה ברוב המקרים הוא ערך השייר. הדגם נחשב מהסחירים בשוק היד השנייה המקומי, ולפי נתוני היבואנית נמכרו בישראל כ-70 אלף יחידות מאז סוף שנות התשעים, כשכ-85% מהן עדיין נוסעות על הכביש. מוניטין אמינות כזה מתורגם ישירות למחיר גבוה יותר במכירה חוזרת, וכך חלק מהפרמיה בקנייה חוזר לבעלים בסוף הדרך.

השאלה שתיבחן בשנה הקרובה היא כמה קונים ימשיכו להעדיף את הפרמיה על המוניטין, כשהמתחרות מגיעות עם אחריות ארוכה יותר, מפרט אבזור עשיר יותר ומחיר נמוך במידה משמעותית.