מס קנייה הוא מס עקיף המוטל על מוצרים מסוימים בעת ייצורם או ייבואם לישראל, בנוסף למס ערך מוסף. בניגוד למע"מ החל על מרבית המוצרים והשירותים, מס הקנייה מוטל באופן ממוקד על קבוצות מוצרים שהמדינה בוחרת למסות, כמו רכבים, דלק, טבק, אלכוהול ומוצרי מותרות. שיעורי
המס נקבעים בצו על ידי משרד האוצר ורשות המסים.
למס הקנייה יש שתי מטרות עיקריות: הגדלת הכנסות המדינה מצד אחד, וויסות הצריכה של מוצרים שנתפסים כמזיקים לבריאות או לסביבה מצד שני. כך למשל, מס גבוה על סיגריות ואלכוהול נועד גם להרתיע מצריכה, בעוד שמס
הקנייה על כלי רכב משפיע ישירות על מחירי המכוניות בישראל ומהווה מרכיב מרכזי במחיר לצרכן.
שינויים בשיעורי מס הקנייה משפיעים על מדדי המחירים, על כוח הקנייה של הציבור ועל מצב כלכלת ישראל.
החלטות בנושא מעוררות לא פעם ויכוח ציבורי, שכן העלאת מס על מוצר נצרך משפיעה על יוקר המחיה. הבנת מבנה המיסוי העקיף חשובה לכל מי שמעוניין להבין את התנהלות הכלכלה הישראלית, וכן את ההשפעה על ענפים
שחברותיהם נסחרות בשוק ההון המקומי.
כ-80 אלף רכבים היברידיים נטענים צפויים להימסר השנה. באוצר בודקים את הרגלי הטעינה של הנהגים, והמסקנות עשויות להביא לצמצום הטבות המס, להתייקרות מכוניות ולתוספת מס לעובדים שמקבלים רכב מהעבודה
דצמבר הטוב - ינואר החלש; הצריכה בדצמבר זינקה, בינואר תהיה האטה; הגאות בענף הרכב, בתחום המשכנתאות ובצריכה בכלל נובעת מהקדמת רכישות לדצמבר בגלל העלאות מסים בינואר; כתוצאה מכך - הגירעון בתקציב ישתפר, אבל זה רק ב"כאילו": מי שקונה בדצמבר לא יקנה בתחילת השנה.
ינואר-פברואר עלולים להיות חלשים
התקציב שעבר לוקח בחשבון העלאת מס הקנייה ל-83%; לצד גזרות אחרות על רכבים חשמליים, הכדאיות הכלכלית יורדת; בדיקה - האם רכב חשמלי עדיף על בנזין? התשובה מפתיעה