
הנחה במס קנייה ברכישת רכב - סיכוי קטן שזה יגיע אליכם
יבואנים עקיפים יקבלו הנחה במס קנייה על חלק מהרכבים המיובאים. מה גודל ההנחה שאמורה להיות ללקוחות והאם הם יקבלו אותה?
האוצר מעניק עד 8,000 שקל הטבת מס ליבוא עקיף, אבל לא בטוח שזה יתגלגל לציבור. מהלך חדש של האוצר אמור לחזק את התחרות בענף הרכב, כשניתנת הטבה של מס קנייה ביבוא מקביל, הבעיה שיבוא מקביל מהווה רק 4% מהשוק. יש פוטנציאל לגידול, במיוחד עם הטובות מהסוג הזה, אבל כדי שתהיה באמת תחרות צריך לתת הטבות נוספות ליבוא המקביל שסובל מול ענקיות הרכב.
במקום מס קנייה שמחושב כיום לפי מחיר הרכישה (CIF) של כל יבואן, יופעל ביבוא המקביל מנגנון של "מס קצוב נורמטיבי" שנגזר ממחירים ששילמו יבואנים ישירים ליצרן. בכך אמורה להיווצר השוואה בין שני מסלולי היבוא. ההטבה חלה רק על רכבים בטווח של 90 אלף עד 300 אלף שקל במחירון, מה שמוגדר כרכבים יחסית עממיים, והדגמים חולקו לעשר קבוצות, עם זיכוי שונה לכל קבוצה. יש קרוב ל-160 דגמים שאפשר לקבל עליהם את ההנחה במס קנייה בייבוא מקביל, לרבות דגמים מבוקשים של טויוטה, יונדאי, קיה ונוספים.
ההנחה הממוצעת ברכבים כאלו עשויה להיות סביב 4-6 אלף שקל, וברמת מחיר של קרוב ל-300 ההנחה היא 8 אלף שקל. הנחה של 4-6 אלף שקל היא נחמדה, אבל עדיין רוב הציבור פונה ליבואנים החזקים. היקף היבוא העקיף עומד על כ-500-600 מכוניות בחודש ומהווה כאמור 3%-4% מהיקף מכירות הרכבים בכלל.
בעיה נוספת היא שהיבואנים העקיפים (היבוא במקביל) לא ממהרים להוריד מחירים והם כבר עכשיו במקרים רבים נמצאים קרוב למחירים של היבואנים הרשמיים, לרוב סדר גודל של כ-5% מתחת למחיר אצל היבואן הרשמי. ואם כך, אז למה שהם יגלגלו את ההטבה במס קנייה על הלקוח?
- המיסוי על הרכב החשמלי אמור להשתנות - איך זה ישפיע ולמה סיכוי טוב שזה לא יקרה בקרוב?
- התרגיל של יבואני הרכב והאדישות של המדינה - התוצאה: הצרכן שוב "נדפק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צריך לזכור שהרווחיות ביבוא מקביל נמוכה. יבואנים כאלו רוכשים את המכוניות במחיר לרוב גבוה מאשר היבואנים הישירים כי ברגע שלא קונים מהיצרן עצמו אלא ממתווך-מפיץ ברור שהוא יגזור עמלה והמחיר יהיה גבוה יותר. גם העלויות שלהם כבדות יותר כי אין להם את היתרון לגודל של היבואנים הגדולים.
כשהם מביאים סחורה עלויות ההובלה גדולות יותר מאשר היבואן הישיר מביא. ואז נוצר מצב אבסורדי שהרפורמה של כניסת היבוא המקביל שנכנסה לפני כ-12 שנים לא יכולה בעצם להצליח וזה היה ידוע מראש. דיברו על יבוא עקיף שיעודד תחרות, אבל לא נתנו לו כלים להתחרות עם היבוא הישיר. היבואנים שפועלים במקביל ליבואן הרשמי סובלים מעלויות גדולות, חיסרון לקוטן ורגולציה שלא מעודדת אותן. ההטבה עכשיו במס קנייה היא לעג לרש, צריך הי לייצר תחרות שתוביל אותם לתחרות אמיתית, שתיקח עשרות אחוזים מהשוק כולו, לא סדר גודל של 3%, אולי 4% מהמסירות.
אגב, כשהרפורמה נכנסה לתוקף, אמרו לנו שמחירי הרכב ירדו. שר התחבורה היה אז ישראל כ"ץ, והוא הבטיח תחרות וירידת מחירים. אין תחרות ויש עליית מחירים שמוערכת בכ-32%-35% וזה בשעה שמדד המחירים עלה בתקופה זו ב-25%. כלומר יש עלייה ריאלית במחירי הרכבים.
- הונגצ'י EHS7-קרוסאובר חשמלי, מבטיח הרבה מקיים פחות
- השקת מותג GAC-AION - התחרות על הלקוח מתעצמת
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- צניחה דרמטית: BYD מגלה שגם ענקיות מדממות במלחמת מחירים
בכל מקרה, הצו של האוצר כולל החרגה של יבואנים ישירים גם אם יש ברשותם רישיון יבוא עקיף. כלומר, מדובר בהטבה בלעדית ליבואנים עקיפים שהם רק יבואנים עקיפים. בינתיים היבוא העקיף לא מדגדג ליבואנים הגדולים ולא משפיע על התחרות, כדי שזה יקרה, צריך לפתוח את השוק לעוד תחרות ולתת הובות גדולות יותר ליבוא העקיף. זה יכול לעורר את השוק ואת קרטל הרכב שבאופן מצרפי הגדיל את רווחיו בחמש השנים האחרונות במעל 10% בשנה.

המיסוי על הרכב החשמלי אמור להשתנות - איך זה ישפיע ולמה סיכוי טוב שזה לא יקרה בקרוב?
מס נסועה אמור להיכנס לתוקף ב-2026 - האם זה יקרה, ומה צפוי שיקרה במס קנייה ובשווי השימוש של רכבים חשמליים?
משרד האוצר עומד בפני דילמה מורכבת. מצד אחד, הצורך הדחוף לפצות על אובדן הכנסות ממיסי דלקים שנשחקות בקצב מואץ. מצד שני, הרצון לעודד מעבר לתחבורה חשמלית כחלק מהתחייבויות סביבתיות בינלאומיות. ובאמצע? שנת בחירות שמתקרבת במהירות ומסכלת אפשרות של מיסוי משמעותי, אם בכלל. בשנת בחירות מספקים לרוב לציבור סוכריות ומתנות ובטח שלא מעלים מסים. כתוצאה מכך, רפורמות מס בתחום הרכב החשמלי שתוכננו להיכנס לתוקף בינואר, נמצאות כעת בסימן שאלה גדול.
ברקע, ירידה דרמטית של מעל 20% במסירות רכבים חשמליים מתחילת השנה. צרכנים מתלבטים בין חשמלי לבנזין; יש פחות עסקאות; התמריץ הכלכלי בעד חשמלי - הופחת מאוד; וגם רוכשים פוטנציאלים חוששים מהעלאות מס עתידיות, ובעיקר ממס נסועה שאמור היה להיות משמעותי (מס על נסיעה לפי קילומטראז' ברכב חשמלי - כ-15 אגורות לקילומטר). במקביל, יבואנים נתקעו עם מלאי גדל, ומפת הביקושים וההיצעים הובילה לרידיות מחירים ומבצעים ועדיין - קונים פחות רכבים חשמליים, לכאורה בניגוד לרציונל ולמטרות הממשלה.
במקביל, חוקי הבחירות בישראל יוצרים מציאות ייחודית: תקופת הקפאה של 90 יום לפני בחירות שבה אסור לבצע שינויי מס משמעותיים. בבחירות צפויות להיות בכל נקות זמן מאוד 6 חודשים ועד אוקטובר 2026, והחלון להעברת רפורמות המס נסגר במהירות. מעבר לכך, האוצר יכול לקצות להעביר רפורמות, אבל השר ובכלל, הממשלה, לא בעניין של העלאות מס לציבור. הם בעניין של להיבחר ורוצים נקודות זכות אצל הבוחרים.
מס הנסועה: החלום שהתנפץ על סלע המציאות
הרעיון של מס נסועה נשמע פשוט - גביית מס על כל קילומטר נסיעה. חמש עשרה אגורות לקילומטר, חישוב פשוט שיכול להכניס לקופת המדינה כשני מיליארד שקל בשנה. אבל בין החזון למציאות, קיים פער גדול. התשתית הטכנולוגית הנדרשת למעקב אחר נסועה פשוט לא קיימת. המערכות הדיגיטליות שיכולות לעקוב אחר כל רכב בזמן אמת מעלות שאלות של פרטיות שאף אחד לא ממהר להתמודד איתן. האלטרנטיבה של בדיקות במכוני רישוי מסורבלת ויקרה.
- שמונה כללים ל-200,000 חשמליות בכבישים
- קונים רכב חשמלי? בדקו את האותיות הקטנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, יש ההתנגדות הציבורית למס חדש, במיוחד כזה שנתפס כפגיעה ישירה במי שכבר השקיע סכומי עתק ברכב חשמלי. כל אלו ובעיקר הבחירות מביאים לכך שסיכוי מאוד טוב שלמרות שהוא כבר הוגדר כחלק מהתקציב ל-2026, מס נסועה לא ייכנס לתוקף. האוצר כבר מתחיל לבחון חלופות יצירתיות - אולי מס על טעינה ביתית, אולי היטלים על תשתיות טעינה ציבוריות. אבל אלה פתרונות חלקיים שלא יפצו על ההכנסות האבודות.