יבואני הרכב הם החברות המורשות לייבא ולשווק בישראל את כלי הרכב של יצרניות הרכב הגלובליות. כל יבואן "רשמי" מחזיק בזיכיון למותג מסוים, ואחראי על היבוא, השיווק, רשת המכירות, שירותי המוסך והחלפים והאחריות. מבנה השוק המרוכז יחסית, שבו מספר יבואנים גדולים
שולטים בנתח ניכר מהמכירות, עורר לאורך השנים רפורמות ממשלתיות לפתיחת הענף לתחרות.
בין הצעדים המרכזיים: עידוד יבוא מקביל (יבוא של רכב חדש בידי גורם שאינו היבואן הרשמי) ויבוא אישי בידי הצרכן עצמו,
שנועדו לשבור את בלעדיות היבואנים ולהוזיל מחירים. מחירי הרכב בישראל מושפעים במידה רבה גם ממיסוי כבד - מכס, מס קנייה ומע"מ - ההופך את הרכב ליקר משמעותית ממחירו בחו"ל.
רווחיות היבואנים, מרווחי הרווח
שלהם, איכות השירות ויחסי הכוחות מול היצרניות נמצאים תדיר במוקד הדיון הציבורי על מחירי הרכב ועל יוקר המחיה. בשנים האחרונות משתנה מפת הענף עם כניסה מסיבית של מותגים סיניים ורכבים חשמליים, המגבירים את
התחרות, מרחיבים את מגוון הדגמים ומאתגרים את מעמדם של היבואנים הוותיקים בשוק הרכב הישראלי.
המותגים הסיניים מחזיקים כיום בכ-43% משוק הרכב החדש בישראל, שישה מתוך עשרת המותגים הגדולים מגיעים מסין וקבוצת צ'רי כבר עקפה מותגים שהובילו את השוק במשך עשרות שנים. טויוטה, יונדאי וקיה עדיין חזקות מאוד, בעיקר בהיברידיות, אבל התחרות משנה את כללי המשחק. יותר
אבזור, יותר מימון, יותר מבצעים ופחות יכולת להחזיק מחיר גבוה במשך שנים
רשות התחרות פרסמה נייר עמדה על כשלי השוק בתמחור חלקי חילוף לרכב בישראל. מה עומד מאחורי המחירים המנופחים, מי מרוויח מהם, וכיצד ניתן להוזיל את העלויות ולשפר את מצב הצרכנים? וגם - איך זה יוריד את מחירי הביטוח שלנו?
התחקיר של כאן 11 על שוק הרכב היה מסולף; כמה רכבים עולים על הכביש בשנה ומה מחירם, האם אפשר להביא רכב בייבוא מקביל, ואיך זה שבעלי רכבים חשמליים לא צריכים שירות, אבל משלמים עליו?
