כרטיסי אשראי
צילום: דאלי אי

הישראלים רכשו באטרף - דצמבר עשוי להיות חודש שיא בהוצאות של ישראלים - זו הסיבה

דצמבר הטוב - ינואר החלש; הצריכה בדצמבר זינקה, בינואר תהיה האטה; הגאות בענף הרכב, בתחום המשכנתאות ובצריכה בכלל נובעת מהקדמת רכישות לדצמבר בגלל העלאות מסים בינואר; כתוצאה מכך - הגירעון בתקציב ישתפר, אבל זה רק ב"כאילו": מי שקונה בדצמבר לא יקנה בתחילת השנה. ינואר-פברואר עלולים להיות חלשים

אדיר בן עמי | (2)


הישראלים מסתערים

העלאת המע"מ ושאר הגזרות של תקציב 2025, שנכנסו לתוקף בתחילת ינואר, גרמו לישראלים לרוץ ולקנות בדצמבר. לקנות מכל הבא ליד - הצריכה זינקה, כמות הרכבים שנרכשה בשיא, היקף המשכנתאות שמלמד על רכישת דירות בשיא של שנתיים וחצי.


הרכישות האלו חסכו לקונים את העלייה במע"מ (מ-17% ל-18%), וחסכו בתחום הרכבים החשמליים את עליית מס הקנייה מ-35% ל-45%. זה כבר הרבה יותר משמעותי וזו הסיבה שההערכות הן שמכירת 45 אלף רכבים בדצמבר תניב מס קנייה מעבר לצפוי של מעל 2 מיליארד שקלים (הרחבה בהמשך). גם בתחומי הריהוט ומוצרי החשמל נרשמה עלייה שתוביל לעלייה בגביית המסים.


התחום הכי מכניס למדינה - הדיור, גם נהנה מגאות, אם כי לא ברור כמה דירות נמכרו וכמה מסים נכנסו. על פניו, הזינוק האדיר במשכנתאות לכיוון ה-11 מיליארד שקל מעיד על כמות עסקאות גדולה, אך לא ברור בכמה לעומת חודשים קודמים. למעשה, בזכות העלאת המע"מ נרשמה עלייה גורפת במסים. כאשר רוכש דירה מקדים את הרכישה מ-2025 ל-2024 הוא גם משלם מסים נוספים לרבות מס רכישה, ובעצם מגדיל את הכנסות המדינה. כמו כן, יהיו רבים שרכשו דירה בעבר, אבל הקדימו תשלומים לקבלנים כדי לשלם 17% מע"מ ולא 18%. זה יכול להיות סכום מאוד משמעותי. 


הצריכה בכרטיסי אשראי: שיאים חדשים בנובמבר ודצמבר; כנראה ירידה בינואר ופברואר

הצריכה בכרטיסי אשראי על פי ההערכות עלתה ב-3% וזה בהמשך לעלייה בחודש נובמבר בשיעור של כ-2%. הקדמת הרכישות תשפיע על הצריכה בחודשים הראשונים של השנה. כמו כן, צריך לזכור שהגזרות המצרפיות יעלו למשפחה ממוצעת כ-10-12 אלף שקל בשנה וזה כשלעצמו עלול להוביל לירידה וחיסכון בהוצאות השוטפות.



שאלות ותשובות על הרכישות המוגברות בדצמבר


למה הישראלים הקדימו רכישות בדצמבר?

כדי להימנע מעלויות המע"מ והמסים החדשים שנכנסו לתוקף בתחילת 2025, במיוחד בעסקאות גדולות כמו דירות ורכבים.


כמה עלו הצריכה והמשכנתאות בדצמבר?

הצריכה בכרטיסי אשראי עלתה ב-3%, והיקף המשכנתאות הגיע לשיא של קרוב ל-11  מיליארד שקל.


מה צפוי להיות בצריכה בתחילת 2025?

צפויה ירידה בצריכה כי הרוכשים הקדימו עסקאות ולכן יקנו פחות בהמשך. כמו כן, הגזרות יגרמו למשקי הבית לחסוך בהוצאות.


איזו השפעה הייתה לגזרות האוצר על שוק הדירות?

רוכשים הקדימו תשלומים על דירות חדשות כדי לחסוך את עליית המע"מ, מה שתרם לעלייה חדה בעסקאות בדצמבר. זה יתבטא בתשלומי מסים מאוד גבוהים בדצמבר, אבל ירידה בינואר-פברואר. 


מהן התחזיות להמשך השנה?

תחילת 2025 צפויה להיות מאופיינת בצריכה נמוכה יותר, בשל הגזרות הכלכליות והשפעת ההקדמה שנעשתה בדצמבר.


איזו השפעה תהיה על הכנסות המדינה ממסים?

הקדמת הרכישות הגבירה את הכנסות המדינה ממסים בדצמבר, אך צפויה ירידה בהכנסות בתחילת השנה החדשה.


מה המגמות בשוק הרכבים החשמליים?

עליית מס הקנייה תרמה לעלייה חדה בביקוש לרכבים בדצמבר, אך צפויה האטה במכירות בתחילת 2025


שוק הרכב בשיא - 45,000 מסירות בדצמבר


דצמבר הביא לדחיפה משמעותית ביבוא, כשקרוב ל-45 אלף כלי רכב שוחררו ממכס, כחלק ממרוץ רכישות לפני העלאת מסים על רכבים חשמליים והיברידיים. לפי הערכות, הכנסות ממסי רכב הסתכמו בדצמבר בכ-2.4 מיליארד שקל, מתוך סך של כ-4 מיליארד שקל ברבעון האחרון. מדובר בזינוק משמעותי שממשיך את המגמה שהחלה בשנת 2023, אז עמד סכום מס הקנייה הממוצע על כ-45 אלף שקל לרכב, עלייה של כ-120% ביחס לשנים קודמות.


מעבר למס הקנייה, ההכנסות ממכס על רכבים – במיוחד כאלה המיובאים מסין – הגיעו למעל 400 מיליון שקל ברבעון האחרון בלבד, עם צפי לשבירת שיא שנתי שיגיע לכ-1.1 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"



כיצד תורמים מסי הרכב להכנסות המדינה?

מסי הרכב מהווים מקור הכנסה משמעותי למדינה. בשנת 2023 הכניסו מסי קנייה בלבד כ-14 מיליארד שקל. הכנסות נוספות מגיעות ממכס, מע"מ, בלו על הדלק, אגרות רישוי ושווי שימוש ברכב צמוד, והן הסתכמו בכ-42 מיליארד שקל – כ-15% מסך ההכנסות ממסים בישראל.

שיעור המס בישראל הוא בין הגבוהים בעולם. במדינות האיחוד האירופי, שיעור המס נע בין 10% ל-25%, ולעיתים נמוך אף יותר עבור רכבים חשמליים. בארצות הברית, ברוב המדינות, המסים הם אחוזים בודדים בלבד. במדינות כמו דנמרק יש מס דומה לזה שבישראל, אך גם תמריצים משמעותיים לרכב ירוק.

מדוע שיעור המס בישראל כה גבוה? הממשלה מנמקת את המס הגבוה במטרה לצמצם את השימוש ברכבים פרטיים ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית. נוסף על כך, המסים על רכבים מהווים מקור הכנסה יציב לתקציב המדינה, במיוחד לאור התלות המוגבלת בהכנסות אחרות כמו מסים על דלקים שמצטמצמים עם חדירת רכבים חשמליים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ממסה חרדים 05/01/2025 20:22
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להעלות מעמ
  • אתה אדיוט ועוכר ישראל (ל"ת)
    משה ראשלצ 06/01/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.