כרטיסי אשראי
צילום: דאלי אי

הישראלים רכשו באטרף - דצמבר עשוי להיות חודש שיא בהוצאות של ישראלים - זו הסיבה

דצמבר הטוב - ינואר החלש; הצריכה בדצמבר זינקה, בינואר תהיה האטה; הגאות בענף הרכב, בתחום המשכנתאות ובצריכה בכלל נובעת מהקדמת רכישות לדצמבר בגלל העלאות מסים בינואר; כתוצאה מכך - הגירעון בתקציב ישתפר, אבל זה רק ב"כאילו": מי שקונה בדצמבר לא יקנה בתחילת השנה. ינואר-פברואר עלולים להיות חלשים

אדיר בן עמי | (2)


הישראלים מסתערים

העלאת המע"מ ושאר הגזרות של תקציב 2025, שנכנסו לתוקף בתחילת ינואר, גרמו לישראלים לרוץ ולקנות בדצמבר. לקנות מכל הבא ליד - הצריכה זינקה, כמות הרכבים שנרכשה בשיא, היקף המשכנתאות שמלמד על רכישת דירות בשיא של שנתיים וחצי.


הרכישות האלו חסכו לקונים את העלייה במע"מ (מ-17% ל-18%), וחסכו בתחום הרכבים החשמליים את עליית מס הקנייה מ-35% ל-45%. זה כבר הרבה יותר משמעותי וזו הסיבה שההערכות הן שמכירת 45 אלף רכבים בדצמבר תניב מס קנייה מעבר לצפוי של מעל 2 מיליארד שקלים (הרחבה בהמשך). גם בתחומי הריהוט ומוצרי החשמל נרשמה עלייה שתוביל לעלייה בגביית המסים.


התחום הכי מכניס למדינה - הדיור, גם נהנה מגאות, אם כי לא ברור כמה דירות נמכרו וכמה מסים נכנסו. על פניו, הזינוק האדיר במשכנתאות לכיוון ה-11 מיליארד שקל מעיד על כמות עסקאות גדולה, אך לא ברור בכמה לעומת חודשים קודמים. למעשה, בזכות העלאת המע"מ נרשמה עלייה גורפת במסים. כאשר רוכש דירה מקדים את הרכישה מ-2025 ל-2024 הוא גם משלם מסים נוספים לרבות מס רכישה, ובעצם מגדיל את הכנסות המדינה. כמו כן, יהיו רבים שרכשו דירה בעבר, אבל הקדימו תשלומים לקבלנים כדי לשלם 17% מע"מ ולא 18%. זה יכול להיות סכום מאוד משמעותי. 


הצריכה בכרטיסי אשראי: שיאים חדשים בנובמבר ודצמבר; כנראה ירידה בינואר ופברואר

הצריכה בכרטיסי אשראי על פי ההערכות עלתה ב-3% וזה בהמשך לעלייה בחודש נובמבר בשיעור של כ-2%. הקדמת הרכישות תשפיע על הצריכה בחודשים הראשונים של השנה. כמו כן, צריך לזכור שהגזרות המצרפיות יעלו למשפחה ממוצעת כ-10-12 אלף שקל בשנה וזה כשלעצמו עלול להוביל לירידה וחיסכון בהוצאות השוטפות.



שאלות ותשובות על הרכישות המוגברות בדצמבר


למה הישראלים הקדימו רכישות בדצמבר?

כדי להימנע מעלויות המע"מ והמסים החדשים שנכנסו לתוקף בתחילת 2025, במיוחד בעסקאות גדולות כמו דירות ורכבים.


כמה עלו הצריכה והמשכנתאות בדצמבר?

הצריכה בכרטיסי אשראי עלתה ב-3%, והיקף המשכנתאות הגיע לשיא של קרוב ל-11  מיליארד שקל.


מה צפוי להיות בצריכה בתחילת 2025?

צפויה ירידה בצריכה כי הרוכשים הקדימו עסקאות ולכן יקנו פחות בהמשך. כמו כן, הגזרות יגרמו למשקי הבית לחסוך בהוצאות.


איזו השפעה הייתה לגזרות האוצר על שוק הדירות?

רוכשים הקדימו תשלומים על דירות חדשות כדי לחסוך את עליית המע"מ, מה שתרם לעלייה חדה בעסקאות בדצמבר. זה יתבטא בתשלומי מסים מאוד גבוהים בדצמבר, אבל ירידה בינואר-פברואר. 


מהן התחזיות להמשך השנה?

תחילת 2025 צפויה להיות מאופיינת בצריכה נמוכה יותר, בשל הגזרות הכלכליות והשפעת ההקדמה שנעשתה בדצמבר.


איזו השפעה תהיה על הכנסות המדינה ממסים?

הקדמת הרכישות הגבירה את הכנסות המדינה ממסים בדצמבר, אך צפויה ירידה בהכנסות בתחילת השנה החדשה.


מה המגמות בשוק הרכבים החשמליים?

עליית מס הקנייה תרמה לעלייה חדה בביקוש לרכבים בדצמבר, אך צפויה האטה במכירות בתחילת 2025


שוק הרכב בשיא - 45,000 מסירות בדצמבר


דצמבר הביא לדחיפה משמעותית ביבוא, כשקרוב ל-45 אלף כלי רכב שוחררו ממכס, כחלק ממרוץ רכישות לפני העלאת מסים על רכבים חשמליים והיברידיים. לפי הערכות, הכנסות ממסי רכב הסתכמו בדצמבר בכ-2.4 מיליארד שקל, מתוך סך של כ-4 מיליארד שקל ברבעון האחרון. מדובר בזינוק משמעותי שממשיך את המגמה שהחלה בשנת 2023, אז עמד סכום מס הקנייה הממוצע על כ-45 אלף שקל לרכב, עלייה של כ-120% ביחס לשנים קודמות.


מעבר למס הקנייה, ההכנסות ממכס על רכבים – במיוחד כאלה המיובאים מסין – הגיעו למעל 400 מיליון שקל ברבעון האחרון בלבד, עם צפי לשבירת שיא שנתי שיגיע לכ-1.1 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"



כיצד תורמים מסי הרכב להכנסות המדינה?

מסי הרכב מהווים מקור הכנסה משמעותי למדינה. בשנת 2023 הכניסו מסי קנייה בלבד כ-14 מיליארד שקל. הכנסות נוספות מגיעות ממכס, מע"מ, בלו על הדלק, אגרות רישוי ושווי שימוש ברכב צמוד, והן הסתכמו בכ-42 מיליארד שקל – כ-15% מסך ההכנסות ממסים בישראל.

שיעור המס בישראל הוא בין הגבוהים בעולם. במדינות האיחוד האירופי, שיעור המס נע בין 10% ל-25%, ולעיתים נמוך אף יותר עבור רכבים חשמליים. בארצות הברית, ברוב המדינות, המסים הם אחוזים בודדים בלבד. במדינות כמו דנמרק יש מס דומה לזה שבישראל, אך גם תמריצים משמעותיים לרכב ירוק.

מדוע שיעור המס בישראל כה גבוה? הממשלה מנמקת את המס הגבוה במטרה לצמצם את השימוש ברכבים פרטיים ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית. נוסף על כך, המסים על רכבים מהווים מקור הכנסה יציב לתקציב המדינה, במיוחד לאור התלות המוגבלת בהכנסות אחרות כמו מסים על דלקים שמצטמצמים עם חדירת רכבים חשמליים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ממסה חרדים 05/01/2025 20:22
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להעלות מעמ
  • אתה אדיוט ועוכר ישראל (ל"ת)
    משה ראשלצ 06/01/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות