צילום: דאלי אי

הישראלים רכשו באטרף - דצמבר עשוי להיות חודש שיא בהוצאות של ישראלים - זו הסיבה

דצמבר הטוב - ינואר החלש; הצריכה בדצמבר זינקה, בינואר תהיה האטה; הגאות בענף הרכב, בתחום המשכנתאות ובצריכה בכלל נובעת מהקדמת רכישות לדצמבר בגלל העלאות מסים בינואר; כתוצאה מכך - הגירעון בתקציב ישתפר, אבל זה רק ב"כאילו": מי שקונה בדצמבר לא יקנה בתחילת השנה. ינואר-פברואר עלולים להיות חלשים

אדיר בן עמי | 05/01/2025 20:04 (2)

נושאים בכתבה תקציב המדינה מס קנייה צריכה פרטית גירעון

הישראלים מסתערים

העלאת המע"מ ושאר הגזרות של תקציב 2025, שנכנסו לתוקף בתחילת ינואר, גרמו לישראלים לרוץ ולקנות בדצמבר. לקנות מכל הבא ליד - הצריכה זינקה, כמות הרכבים שנרכשה בשיא, היקף המשכנתאות שמלמד על רכישת דירות בשיא של שנתיים וחצי.

הרכישות האלו חסכו לקונים את העלייה במע"מ (מ-17% ל-18%), וחסכו בתחום הרכבים החשמליים את עליית מס הקנייה מ-35% ל-45%. זה כבר הרבה יותר משמעותי וזו הסיבה שההערכות הן שמכירת 45 אלף רכבים בדצמבר תניב מס קנייה מעבר לצפוי של מעל 2 מיליארד שקלים (הרחבה בהמשך). גם בתחומי הריהוט ומוצרי החשמל נרשמה עלייה שתוביל לעלייה בגביית המסים.

התחום הכי מכניס למדינה - הדיור, גם נהנה מגאות, אם כי לא ברור כמה דירות נמכרו וכמה מסים נכנסו. על פניו, הזינוק האדיר במשכנתאות לכיוון ה-11 מיליארד שקל מעיד על כמות עסקאות גדולה, אך לא ברור בכמה לעומת חודשים קודמים. למעשה, בזכות העלאת המע"מ נרשמה עלייה גורפת במסים. כאשר רוכש דירה מקדים את הרכישה מ-2025 ל-2024 הוא גם משלם מסים נוספים לרבות מס רכישה, ובעצם מגדיל את הכנסות המדינה. כמו כן, יהיו רבים שרכשו דירה בעבר, אבל הקדימו תשלומים לקבלנים כדי לשלם 17% מע"מ ולא 18%. זה יכול להיות סכום מאוד משמעותי.

הצריכה בכרטיסי אשראי: שיאים חדשים בנובמבר ודצמבר; כנראה ירידה בינואר ופברואר

הצריכה בכרטיסי אשראי על פי ההערכות עלתה ב-3% וזה בהמשך לעלייה בחודש נובמבר בשיעור של כ-2%. הקדמת הרכישות תשפיע על הצריכה בחודשים הראשונים של השנה. כמו כן, צריך לזכור שהגזרות המצרפיות יעלו למשפחה ממוצעת כ-10-12 אלף שקל בשנה וזה כשלעצמו עלול להוביל לירידה וחיסכון בהוצאות השוטפות.

שאלות ותשובות על הרכישות המוגברות בדצמבר

למה הישראלים הקדימו רכישות בדצמבר?

כדי להימנע מעלויות המע"מ והמסים החדשים שנכנסו לתוקף בתחילת 2025, במיוחד בעסקאות גדולות כמו דירות ורכבים.

כמה עלו הצריכה והמשכנתאות בדצמבר?

הצריכה בכרטיסי אשראי עלתה ב-3%, והיקף המשכנתאות הגיע לשיא של קרוב ל-11 מיליארד שקל.

מה צפוי להיות בצריכה בתחילת 2025?

צפויה ירידה בצריכה כי הרוכשים הקדימו עסקאות ולכן יקנו פחות בהמשך. כמו כן, הגזרות יגרמו למשקי הבית לחסוך בהוצאות.

איזו השפעה הייתה לגזרות האוצר על שוק הדירות?

רוכשים הקדימו תשלומים על דירות חדשות כדי לחסוך את עליית המע"מ, מה שתרם לעלייה חדה בעסקאות בדצמבר. זה יתבטא בתשלומי מסים מאוד גבוהים בדצמבר, אבל ירידה בינואר-פברואר.

מהן התחזיות להמשך השנה?

תחילת 2025 צפויה להיות מאופיינת בצריכה נמוכה יותר, בשל הגזרות הכלכליות והשפעת ההקדמה שנעשתה בדצמבר.

איזו השפעה תהיה על הכנסות המדינה ממסים?

הקדמת הרכישות הגבירה את הכנסות המדינה ממסים בדצמבר, אך צפויה ירידה בהכנסות בתחילת השנה החדשה.

מה המגמות בשוק הרכבים החשמליים?

עליית מס הקנייה תרמה לעלייה חדה בביקוש לרכבים בדצמבר, אך צפויה האטה במכירות בתחילת 2025

שוק הרכב בשיא - 45,000 מסירות בדצמבר

דצמבר הביא לדחיפה משמעותית ביבוא, כשקרוב ל-45 אלף כלי רכב שוחררו ממכס, כחלק ממרוץ רכישות לפני העלאת מסים על רכבים חשמליים והיברידיים. לפי הערכות, הכנסות ממסי רכב הסתכמו בדצמבר בכ-2.4 מיליארד שקל, מתוך סך של כ-4 מיליארד שקל ברבעון האחרון. מדובר בזינוק משמעותי שממשיך את המגמה שהחלה בשנת 2023, אז עמד סכום מס הקנייה הממוצע על כ-45 אלף שקל לרכב, עלייה של כ-120% ביחס לשנים קודמות.

מעבר למס הקנייה, ההכנסות ממכס על רכבים – במיוחד כאלה המיובאים מסין – הגיעו למעל 400 מיליון שקל ברבעון האחרון בלבד, עם צפי לשבירת שיא שנתי שיגיע לכ-1.1 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

כיצד תורמים מסי הרכב להכנסות המדינה?

מסי הרכב מהווים מקור הכנסה משמעותי למדינה. בשנת 2023 הכניסו מסי קנייה בלבד כ-14 מיליארד שקל. הכנסות נוספות מגיעות ממכס, מע"מ, בלו על הדלק, אגרות רישוי ושווי שימוש ברכב צמוד, והן הסתכמו בכ-42 מיליארד שקל – כ-15% מסך ההכנסות ממסים בישראל.

שיעור המס בישראל הוא בין הגבוהים בעולם. במדינות האיחוד האירופי, שיעור המס נע בין 10% ל-25%, ולעיתים נמוך אף יותר עבור רכבים חשמליים. בארצות הברית, ברוב המדינות, המסים הם אחוזים בודדים בלבד. במדינות כמו דנמרק יש מס דומה לזה שבישראל, אך גם תמריצים משמעותיים לרכב ירוק.

מדוע שיעור המס בישראל כה גבוה? הממשלה מנמקת את המס הגבוה במטרה לצמצם את השימוש ברכבים פרטיים ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית. נוסף על כך, המסים על רכבים מהווים מקור הכנסה יציב לתקציב המדינה, במיוחד לאור התלות המוגבלת בהכנסות אחרות כמו מסים על דלקים שמצטמצמים עם חדירת רכבים חשמליים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
ממסה חרדים 05/01/2025 20:22
הגב לתגובה זו
לא צריך להעלות מעמ
אתה אדיוט ועוכר ישראל (ל"ת)
משה ראשלצ 06/01/2025 08:46
הגב לתגובה זו

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)

סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו | 31/12/2025 11:55

נושאים בכתבה בנקים לאומי הפועלים מזרחי טפחות דיסקונט הבינלאומי

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.

בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

להמשך הכתבה לחץ כאן