כרטיסי אשראי
צילום: דאלי אי

הישראלים רכשו באטרף - דצמבר עשוי להיות חודש שיא בהוצאות של ישראלים - זו הסיבה

דצמבר הטוב - ינואר החלש; הצריכה בדצמבר זינקה, בינואר תהיה האטה; הגאות בענף הרכב, בתחום המשכנתאות ובצריכה בכלל נובעת מהקדמת רכישות לדצמבר בגלל העלאות מסים בינואר; כתוצאה מכך - הגירעון בתקציב ישתפר, אבל זה רק ב"כאילו": מי שקונה בדצמבר לא יקנה בתחילת השנה. ינואר-פברואר עלולים להיות חלשים

אדיר בן עמי | (2)


הישראלים מסתערים

העלאת המע"מ ושאר הגזרות של תקציב 2025, שנכנסו לתוקף בתחילת ינואר, גרמו לישראלים לרוץ ולקנות בדצמבר. לקנות מכל הבא ליד - הצריכה זינקה, כמות הרכבים שנרכשה בשיא, היקף המשכנתאות שמלמד על רכישת דירות בשיא של שנתיים וחצי.


הרכישות האלו חסכו לקונים את העלייה במע"מ (מ-17% ל-18%), וחסכו בתחום הרכבים החשמליים את עליית מס הקנייה מ-35% ל-45%. זה כבר הרבה יותר משמעותי וזו הסיבה שההערכות הן שמכירת 45 אלף רכבים בדצמבר תניב מס קנייה מעבר לצפוי של מעל 2 מיליארד שקלים (הרחבה בהמשך). גם בתחומי הריהוט ומוצרי החשמל נרשמה עלייה שתוביל לעלייה בגביית המסים.


התחום הכי מכניס למדינה - הדיור, גם נהנה מגאות, אם כי לא ברור כמה דירות נמכרו וכמה מסים נכנסו. על פניו, הזינוק האדיר במשכנתאות לכיוון ה-11 מיליארד שקל מעיד על כמות עסקאות גדולה, אך לא ברור בכמה לעומת חודשים קודמים. למעשה, בזכות העלאת המע"מ נרשמה עלייה גורפת במסים. כאשר רוכש דירה מקדים את הרכישה מ-2025 ל-2024 הוא גם משלם מסים נוספים לרבות מס רכישה, ובעצם מגדיל את הכנסות המדינה. כמו כן, יהיו רבים שרכשו דירה בעבר, אבל הקדימו תשלומים לקבלנים כדי לשלם 17% מע"מ ולא 18%. זה יכול להיות סכום מאוד משמעותי. 


הצריכה בכרטיסי אשראי: שיאים חדשים בנובמבר ודצמבר; כנראה ירידה בינואר ופברואר

הצריכה בכרטיסי אשראי על פי ההערכות עלתה ב-3% וזה בהמשך לעלייה בחודש נובמבר בשיעור של כ-2%. הקדמת הרכישות תשפיע על הצריכה בחודשים הראשונים של השנה. כמו כן, צריך לזכור שהגזרות המצרפיות יעלו למשפחה ממוצעת כ-10-12 אלף שקל בשנה וזה כשלעצמו עלול להוביל לירידה וחיסכון בהוצאות השוטפות.



שאלות ותשובות על הרכישות המוגברות בדצמבר


למה הישראלים הקדימו רכישות בדצמבר?

כדי להימנע מעלויות המע"מ והמסים החדשים שנכנסו לתוקף בתחילת 2025, במיוחד בעסקאות גדולות כמו דירות ורכבים.


כמה עלו הצריכה והמשכנתאות בדצמבר?

הצריכה בכרטיסי אשראי עלתה ב-3%, והיקף המשכנתאות הגיע לשיא של קרוב ל-11  מיליארד שקל.


מה צפוי להיות בצריכה בתחילת 2025?

צפויה ירידה בצריכה כי הרוכשים הקדימו עסקאות ולכן יקנו פחות בהמשך. כמו כן, הגזרות יגרמו למשקי הבית לחסוך בהוצאות.


איזו השפעה הייתה לגזרות האוצר על שוק הדירות?

רוכשים הקדימו תשלומים על דירות חדשות כדי לחסוך את עליית המע"מ, מה שתרם לעלייה חדה בעסקאות בדצמבר. זה יתבטא בתשלומי מסים מאוד גבוהים בדצמבר, אבל ירידה בינואר-פברואר. 


מהן התחזיות להמשך השנה?

תחילת 2025 צפויה להיות מאופיינת בצריכה נמוכה יותר, בשל הגזרות הכלכליות והשפעת ההקדמה שנעשתה בדצמבר.


איזו השפעה תהיה על הכנסות המדינה ממסים?

הקדמת הרכישות הגבירה את הכנסות המדינה ממסים בדצמבר, אך צפויה ירידה בהכנסות בתחילת השנה החדשה.


מה המגמות בשוק הרכבים החשמליים?

עליית מס הקנייה תרמה לעלייה חדה בביקוש לרכבים בדצמבר, אך צפויה האטה במכירות בתחילת 2025


שוק הרכב בשיא - 45,000 מסירות בדצמבר


דצמבר הביא לדחיפה משמעותית ביבוא, כשקרוב ל-45 אלף כלי רכב שוחררו ממכס, כחלק ממרוץ רכישות לפני העלאת מסים על רכבים חשמליים והיברידיים. לפי הערכות, הכנסות ממסי רכב הסתכמו בדצמבר בכ-2.4 מיליארד שקל, מתוך סך של כ-4 מיליארד שקל ברבעון האחרון. מדובר בזינוק משמעותי שממשיך את המגמה שהחלה בשנת 2023, אז עמד סכום מס הקנייה הממוצע על כ-45 אלף שקל לרכב, עלייה של כ-120% ביחס לשנים קודמות.


מעבר למס הקנייה, ההכנסות ממכס על רכבים – במיוחד כאלה המיובאים מסין – הגיעו למעל 400 מיליון שקל ברבעון האחרון בלבד, עם צפי לשבירת שיא שנתי שיגיע לכ-1.1 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"



כיצד תורמים מסי הרכב להכנסות המדינה?

מסי הרכב מהווים מקור הכנסה משמעותי למדינה. בשנת 2023 הכניסו מסי קנייה בלבד כ-14 מיליארד שקל. הכנסות נוספות מגיעות ממכס, מע"מ, בלו על הדלק, אגרות רישוי ושווי שימוש ברכב צמוד, והן הסתכמו בכ-42 מיליארד שקל – כ-15% מסך ההכנסות ממסים בישראל.

שיעור המס בישראל הוא בין הגבוהים בעולם. במדינות האיחוד האירופי, שיעור המס נע בין 10% ל-25%, ולעיתים נמוך אף יותר עבור רכבים חשמליים. בארצות הברית, ברוב המדינות, המסים הם אחוזים בודדים בלבד. במדינות כמו דנמרק יש מס דומה לזה שבישראל, אך גם תמריצים משמעותיים לרכב ירוק.

מדוע שיעור המס בישראל כה גבוה? הממשלה מנמקת את המס הגבוה במטרה לצמצם את השימוש ברכבים פרטיים ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית. נוסף על כך, המסים על רכבים מהווים מקור הכנסה יציב לתקציב המדינה, במיוחד לאור התלות המוגבלת בהכנסות אחרות כמו מסים על דלקים שמצטמצמים עם חדירת רכבים חשמליים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ממסה חרדים 05/01/2025 20:22
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להעלות מעמ
  • אתה אדיוט ועוכר ישראל (ל"ת)
    משה ראשלצ 06/01/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.    

אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

 

הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.


הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה  יוכפל. 

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.