משרד האוצר עומד בפני דילמה מורכבת. מצד אחד, הצורך הדחוף לפצות על אובדן הכנסות ממיסי דלקים שנשחקות בקצב מואץ. מצד שני, הרצון לעודד מעבר לתחבורה חשמלית כחלק מהתחייבויות סביבתיות בינלאומיות. ובאמצע? שנת בחירות שמתקרבת במהירות ומסכלת אפשרות של מיסוי משמעותי, אם בכלל. בשנת בחירות מספקים לרוב לציבור סוכריות ומתנות ובטח שלא מעלים מסים. כתוצאה מכך, רפורמות מס בתחום הרכב החשמלי שתוכננו להיכנס לתוקף בינואר, נמצאות כעת בסימן שאלה גדול.

ברקע, ירידה דרמטית של מעל 20% במסירות רכבים חשמליים מתחילת השנה. צרכנים מתלבטים בין חשמלי לבנזין; יש פחות עסקאות; התמריץ הכלכלי בעד חשמלי - הופחת מאוד; וגם רוכשים פוטנציאלים חוששים מהעלאות מס עתידיות, ובעיקר ממס נסועה שאמור היה להיות משמעותי  (מס על נסיעה לפי קילומטראז' ברכב חשמלי - כ-15 אגורות לקילומטר). במקביל, יבואנים נתקעו עם מלאי גדל, ומפת הביקושים וההיצעים הובילה לרידיות מחירים ומבצעים ועדיין - קונים פחות רכבים חשמליים, לכאורה בניגוד לרציונל ולמטרות הממשלה.

במקביל, חוקי הבחירות בישראל יוצרים מציאות ייחודית: תקופת הקפאה של 90 יום לפני בחירות שבה אסור לבצע שינויי מס משמעותיים. בבחירות צפויות להיות בכל נקות זמן מאוד 6 חודשים ועד אוקטובר 2026, והחלון להעברת רפורמות המס נסגר במהירות. מעבר לכך, האוצר יכול לקצות להעביר רפורמות, אבל השר ובכלל, הממשלה, לא בעניין של העלאות מס לציבור. הם בעניין של להיבחר ורוצים נקודות זכות אצל הבוחרים.  

מס הנסועה: החלום שהתנפץ על סלע המציאות

הרעיון של מס נסועה נשמע פשוט - גביית מס על כל קילומטר נסיעה. חמש עשרה אגורות לקילומטר, חישוב פשוט שיכול להכניס לקופת המדינה כשני מיליארד שקל בשנה. אבל בין החזון למציאות, קיים פער גדול. התשתית הטכנולוגית הנדרשת למעקב אחר נסועה פשוט לא קיימת. המערכות הדיגיטליות שיכולות לעקוב אחר כל רכב בזמן אמת מעלות שאלות של פרטיות שאף אחד לא ממהר להתמודד איתן. האלטרנטיבה של בדיקות במכוני רישוי מסורבלת ויקרה. 

• ענקית הרכב החשמלי BYD מדווחת על צניחה של 33% ברווחים: האם זו תחילתו של משבר מערכתי בשוק הסיני?
• למרות התחרות בשוק הסיני - ג'ילי מזנקת ברווחים ברבעון השלישי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, יש ההתנגדות הציבורית למס חדש, במיוחד כזה שנתפס כפגיעה ישירה במי שכבר השקיע סכומי עתק ברכב חשמלי. כל אלו ובעיקר הבחירות מביאים  לכך שסיכוי מאוד טוב שלמרות שהוא כבר הוגדר כחלק מהתקציב ל-2026, מס נסועה לא ייכנס לתוקף. האוצר כבר מתחיל לבחון חלופות יצירתיות - אולי מס על טעינה ביתית, אולי היטלים על תשתיות טעינה ציבוריות. אבל אלה פתרונות חלקיים שלא יפצו על ההכנסות האבודות.

כך או אחרת, חשוב להבהיר שהכל פתוח. רוכש פוטנציאל של רכב חשמלי צריך להתייחס לכך שייתכן שמס נסועה יושתת כבר בשנת 2026, למרות שזה לא נראה כרגע סביר. המלחמה, החור בתקציב, עשוויים כן להכניס את המס הזה לחוק ההסדרים. כמו כן, הוא צריך להבין שמתישהו זה יגיע. גם אם תהיה דחייה, מס נסועה הוא התחליף הטוב מבחינת האוצר לאיבוד הכנסות מדלקים.  

מס הקנייה: האם ימשיך לעלות?

מס קנייה של 45% על רכב חשמלי לעומת 83% על רכב בנזין רגיל. הטבה של 35,000 שקל שהופכת רכב חשמלי לאטרקטיבי יותר. אבל התוכנית המקורית דיברה על העלאה הדרגתית ל-57% כבר בינואר 2026, צעד שאמור היה להתחיל לצמצם את הפער ולהחזיר הכנסות לקופה הריקה. אלא שבינתיים על פי התקנות התקפות מעודכן שהמס יעלה ל-83%. אלו שיעורי מס גבוהים שמשפיעים על השוק ועל כדאיות רכישת רכב חשמלי. 

• טנדר KGM מוסו חשמלי - אחריות למיליון ק"מ, מ 240.0 אש"ח
• עקב העלאת מחירי ביטוחי הרכב: קנסות לחברות ביטוח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

חלק מהירידה בהיקף העסקאות ברכבים חשמליים נובע מהעלייה במס קנייה בשנה שעברה.  חוץ מזה, כאמור מתקרבים לשנת בחירות. האם הממשלה תעלה את שיעור המס על רכבים חשמליים בשנת בחירות? כאן זה כבר לא מוחלט, כי זו תקנה מתגלגלת, מס קנייה עולה מדי שנה. מעבר לכך, האוצר חייב איכשהו להגדיל את הגבייה והוא רואה בזה דרך יחסית נוחה.  חשוב להדגיש כי משרד האנרגיה ואיכות הסביבה גם בין מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות בנושאים האלו. ישראל צריכה להגיע לרף מסוים והיקף מסוים של רכבים חשמליים, כחלק מהתקדמות עולמית לכיוון של עולם נקי יותר. ישראל בעצם התחייבה לצמצום המזהמים ולמעבר לרכב חשמלי. העלאת מסים סותרת את המוטיבציה הזו.  יש כאן "עימות" תמידי בין אנשי האוצר ואנשי משרד איכות הסביבה. 

שווי שימוש - האם יעלה?

רפורמה שכן צפויה להתקדם והיא טובה לאזרחים היא הגדלת ההטבה בשווי שימוש לרכב חשמלי צמוד. ההטבה הנוכחית השוטפת של 1,350 שקל בחודש נשחקה עם השנים ואינה משקפת את העלויות האמיתיות. האינפלציה, העלאות השכר והעלייה במחירי הרכב הפכו את ההטבה לפחות אטרקטיבית.

המהלך להעלות את ההטבה ל-1,500 שקל או אפילו יותר  גורם לכך שהעובדים מרוויחים (תוכר להם הוצאה גדולה יותר), המעסיקים יכולים להציע תנאים טובים יותר ללא עלות נוספת, והמדינה מקדמת את המעבר לתחבורה ירוקה. אבל , האוצר ישאל ובצדק - איפה הכסף? זאת רפורמה שעולה כסף, לא מוסיפה. ולכן אולי היא תשולב יחס עם אחת הרפורמות שיפגעו בכיס.