ערבות של 250 מיליארד דולר: אנבידיה נכנסת לעומק המימון של OpenAI

OpenAI צפויה לסיים את 2026 עם הכנסות של כ-25 מיליארד דולר ועם הפסד של כ-14 מיליארד דולר. מספרים כאלה משאירים את הדלת לשוק החוב הארוך כמעט חתומה, וכאן נכנסת אנבידיה. יצרנית השבבים מנהלת שיחות על מתן ערבות בהיקף של כ-250 מיליארד דולר, שתאפשר למפתחת ChatGPT לחכור קיבולת מחשוב במתחם עצום שמוקם בדרום אוהיו. אם העסקה תיסגר, מדובר בהתחייבות מימון הגדולה ביותר שיצרנית אי פעם נטלה על עצמה עבור לקוח.

המתחם עצמו הוא פרויקט של סופטבנק, שמפתחת אותו דרך זרוע האנרגיה שלה, על שטח של מתקן העשרת אורניום שהוצא משימוש כ-50 מייל דרומית לקולומבוס. ההספק המתוכנן עומד על 10 ג'יגה-ואט, והעלות הכוללת של הפרויקט, כולל השבבים שיותקנו בתוכו, צפויה לעבור 500 מיליארד דולר לפי הערכת מייסד הקבוצה מסיושי סון.

ערבות פיננסית מהסוג הזה עובדת כרשת ביטחון עבור המלווים. גוף עם דירוג אשראי חזק חותם על התחייבות לכסות את תשלומי החכירה והחוב אם השוכר ייקלע לקשיים, והתוצאה מיידית: הריבית שהפרויקט משלם יורדת, והבנקים מוכנים להעמיד סכומים גדולים בהרבה. OpenAI, שנמצאת עדיין מחוץ למועדון בעלי דירוג ההשקעה, נהנית כאן מהמאזן ומהמוניטין של אנבידיה. הערבות הנדונה מכסה את חכירת המתחם ואת חוב ההקמה, ואילו השבבים שיאכלסו אותו הם נושא לשיחות נפרדות, בהיקף שעשוי להגיע לעוד כ-350 מיליארד דולר.

הבחירה בחכירה במקום בבעלות היא החלטה עסקית שנשענת על גמישות. במקום להשקיע הון עצמי בבטון, בקירור ובחיבורי חשמל, מפתחת ChatGPT משלמת דמי שימוש שוטפים ומשאירה את סיכון ההקמה אצל היזם. בתמורה היא נכנסת להתחייבות ארוכת טווח לתשלומים קבועים, שנרשמת בספרים כחוב לכל דבר.

הסדר גודל של 10 ג'יגה-ואט קשה לעיכול. ג'יגה-ואט בודד מספיק בקירוב לצריכת החשמל של 750 אלף עד מיליון בתי אב בארצות הברית, כך שהמתחם באוהיו לבדו יצרוך חשמל בהיקף שמזין בין 7.5 ל-10 מיליון בתים, צריכה בסדר גודל של מדינה קטנה. אתרים כאלה נבנים היום לצד ייצור חשמל ייעודי ומחייבים הרחבה מקבילה של רשת ההולכה, ודרום אוהיו נבחרה בזכות שילוב של קרקע זמינה, מחירי אנרגיה נמוכים ורגולציה מקומית ידידותית. חשבון החשמל הפך למשתנה שמכריע איפה נבנה מחשוב, ולא עוד לסעיף שולי בתקציב. להרחבה: מרכזי הנתונים עולים לחלל: האם החשמל הזול יצדיק את המחיר העצום?

המעגל שמעסיק את המשקיעים

ההתפתחויות האחרונות באנבידיה

מבנה העסקאות הוא מה שמושך כרגע את מרב השאלות. אנבידיה משקיעה בלקוחותיה, ערבה לחובות שלהם ומסייעת להם לממן רכישות, ובסוף המסלול הכסף חוזר אליה בצורת הזמנות שבבים. ג'נסן הואנג פיזר בשנתיים האחרונות סכומי עתק בין שחקנים בשרשרת האספקה, מספקיות ענן ועד מעבדות מחקר. לגישתו, ההשקעות מסירות חסמים שמאטים את קצב ההטמעה של המוצרים שלו ואמורות להניב תשואה בזכות עצמן. מבקרים רואים בהן דרך לנפח ביקוש ולהציג צמיחה שנשענת על כסף שיצא מכיסה של החברה עצמה.

אותה תבנית חוזרת גם במקומות אחרים: השקעה של מיליארד דולר בחברת נאבר הקוריאנית לצורך הקמת מרכז נתונים, ובנייה של יותר משני ג'יגה-ואט יחד עם קבוצת SK. מעבר למכירות עצמן, הקרבה ל-SK משרתת את אנבידיה בזירה רגישה במיוחד: זיכרון HBM, רכיב שמעביר נתונים בקצב גבוה ומהווה חלק קריטי בכל שרת בינה מלאכותית. מבין הספקיות הבודדות בעולם של הרכיב הזה בולטות SK הייניקס וסמסונג, והמלאי שלהן מתקשה להדביק את גל הבנייה העולמי.

• נעילה ירוקה בוול-סטריט; דל ו-HPE זינקו ב-12%, סופר מיקרו קפצה ב-7%
• הבאג שמייצר לאנבידיה שוק חדש: הואנג מסמן את הסייבר כמנוע הצמיחה הבא של ה-AI

התזמון מוסיף למתח. בשבועות האחרונים המשקיעים החלו להתקרר מהתמחור של מניות הטכנולוגיה, מתוך חשש שקצב בניית הקיבולת מקדים בהרבה את הגידול בהכנסות מהשירותים שירוצו עליה. השוק כבר מתחיל לתגמל את הזהירות: להרחבה: אפל השקיעה הכי מעט ב-AI - ועכשיו היא שוב החברה הגדולה בעולם. אם הביקוש יתממש כמתוכנן, הערבות תישאר שורה בביאורים לדוחות הכספיים. בתרחיש ההפוך, אנבידיה תמצא את עצמה חתומה על התחייבות של מאות מיליארדי דולרים מול נכס תשתית בודד בדרום אוהיו, והשאלה שתעמוד אז על השולחן היא כמה מהמאזן שלה נשען על לקוחות שהיא עצמה מימנה.