ערבות של 250 מיליארד דולר: אנבידיה נכנסת לעומק המימון של OpenAI
אנבידיה נמצאת בשיחות על מתן גיבוי פיננסי בהיקף של כ-250 מיליארד דולר ל-OpenAI, כדי שזו תוכל לחכור קיבולת מחשוב במתחם עצום שמוקם בדרום אוהיו. לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל, שמסתמך על גורמים שמכירים את פרטי המשא ומתן, השיחות מתנהלות כבר כמה שבועות והן חלק ממערכת יחסים הולכת ומתהדקת בין השתיים.
המתחם עצמו הוא פרויקט של סופטבנק בהספק מתוכנן של 10 ג'יגה-ואט, והקמתו צפויה לעלות כ-500 מיליארד דולר לפי הערכת מייסד הקבוצה מסיושי סון. הערבות אמורה לפתוח לסופטבנק דלת לגיוס חוב נוסף בתנאים סבירים, משימה מורכבת כשמעבר לשולחן יושבת שוכרת יחידה שהמאזן שלה עדיין צעיר.
ערבות פיננסית מהסוג הזה עובדת כרשת ביטחון עבור המלווים. גוף עם דירוג אשראי חזק חותם על התחייבות לכסות את תשלומי החכירה או את חוב הבנייה אם השוכר ייקלע לקשיים, והתוצאה מיידית: הריבית שהפרויקט משלם יורדת, והבנקים מוכנים להעמיד סכומים גדולים בהרבה. OpenAI, שנמצאת עדיין מחוץ למועדון בעלי דירוג ההשקעה, נהנית כאן מהמאזן ומהמוניטין של יצרנית השבבים. במקביל מתנהלות שיחות נפרדות על מימון רכש שבבים, בהיקף שעשוי להגיע לעוד כ-350 מיליארד דולר.
מפתחת ChatGPT בחרה במודל של חכירה במקום בעלות, וזו החלטה עסקית שנשענת על גמישות: במקום להשקיע הון עצמי בבטון, בקירור ובחיבורי חשמל, החברה משלמת דמי שימוש שוטפים ומשאירה את סיכון ההקמה אצל היזם. בתמורה היא נכנסת להתחייבות ארוכת טווח לתשלומים קבועים, שנרשמת בספרים כחוב לכל דבר.
המספר 10 ג'יגה-ואט קשה לעיכול. ג'יגה-ואט בודד מספיק בקירוב לצריכת החשמל של 750 אלף עד מיליון בתי אב בארצות הברית, כך שהמתחם באוהיו לבדו יצרוך חשמל בהיקף שמזין בין 7.5 ל-10 מיליון בתים. זו צריכה בסדר גודל של מדינה קטנה, ומכאן גם ההיערכות המיוחדת: אתרים כאלה נבנים לצד ייצור חשמל ייעודי ומחייבים הרחבה מקבילה של רשת ההולכה.
הבחירה בדרום אוהיו קשורה לזמינות של קרקע וחשמל זולים יחסית ולקרבה לתשתיות קיימות. אזורי מרכז ארצות הברית הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף למתחמי מחשוב, בזכות שילוב של מחירי אנרגיה נמוכים ורגולציה מקומית ידידותית.
הפרויקט נחשב לדגל של סופטבנק וגם של ממשל טראמפ, שהציג אותו כהישג כלכלי מרכזי. סופטבנק מצטרפת כך למחנה שכולל את אלפאבית וענקיות נוספות, שמתכננות להזרים טריליוני דולרים בשנים הקרובות לתשתיות בינה מלאכותית. להרחבה: ההשקעות הגדלות של ענקיות הטכנולוגיה בתשתיות בינה מלאכותית.
מה שמעסיק כרגע את המשקיעים נוגע דווקא למבנה של העסקאות. אנבידיה משקיעה בלקוחותיה, ערבה לחובות שלהם ומסייעת להם לממן רכישות, ובסוף המסלול הכסף חוזר אליה בצורת הזמנות שבבים. ככל שהסכומים גדלים, הביקורת על המעגליות הזו מתחדדת, ואפשר לראות אותה גם בהזרמת ההון של אנבידיה ל-OpenAI שקדמה לעסקה הנוכחית.
ג'נסן הואנג פיזר בשנתיים האחרונות סכומי עתק בין שחקנים שונים בשרשרת האספקה, מספקיות ענן ועד מעבדות מחקר כמו אנתרופיק ו-OpenAI. לגישתו, ההשקעות מסירות חסמים שמאטים את קצב ההטמעה של המוצרים שלו, ובמקביל צפויות להניב תשואה בזכות עצמן. מבקרים רואים בהן דרך לנפח את הביקוש באופן מלאכותי ולהציג צמיחה שנשענת על כסף שיצא מהכיס של החברה עצמה.
- חוזים עתידיים על מניה בודדת חוזרים לוול סטריט: מאנבידיה ועד ספייס-אקס
- בינה מלאכותית כמעט בחינם: המתחרות הסיניות מכרסמות בשוליים של OpenAI ואנת'רופיק
התבנית חוזרת גם מחוץ לאוהיו. אנבידיה מזרימה מיליארד דולר לחברת נייבר הקוריאנית לטובת מרכז נתונים בהקמה, ובונה יחד עם קבוצת SK הספק של יותר מ-2 ג'יגה-ואט בקוריאה הדרומית. מעבר למכירות עצמן, הקרבה ל-SK משרתת אותה בזירה רגישה במיוחד: זיכרון HBM, רכיב שמעביר נתונים בקצב גבוה ומהווה חלק קריטי בכל שרת בינה מלאכותית. מבין הספקיות הבודדות בעולם של הרכיב הזה בולטות SK הייניקס וסמסונג, והמלאי שלהן מתקשה להדביק את גל הבנייה העולמי.
התזמון הוא החלק המעניין. בשבועות האחרונים המשקיעים החלו להתקרר מהתמחור של מניות הטכנולוגיה, מתוך חשש שקצב בניית הקיבולת מקדים בהרבה את הגידול בהכנסות מהשירותים שירוצו עליה. אם הביקוש יתממש כמתוכנן, הערבות תישאר שורה בביאורים לדוחות הכספיים. בתרחיש הפוך, אנבידיה תמצא את עצמה חתומה על התחייבות של מאות מיליארדי דולרים מול נכס תשתית בדרום אוהיו, וזה בדיוק הסיכון שהחשש מבועה במניות הבינה המלאכותית מתמחר כעת.
