אפל השקיעה הכי מעט ב-AI - ועכשיו היא שוב החברה הגדולה בעולם
בזמן שאמזון, מיקרוסופט, אלפאבית ומטא מקצות מאות מיליארדי דולרים למרכזי נתונים ושבבים, אפל שמרה על הוצאות הון נמוכות, קנתה מניות של עצמה והמשיכה להרוויח מאייפון ומשירותים; הירידה באנבידיה מעלה שאלה חדשה: האם הזהירות של אפל שנראתה כחולשה הפכה ליתרון?
אפל חזרה לפסגת החברות הציבוריות בעולם. מניית החברה עלתה לשיא ושווי השוק שלה התקרב ל-5 טריליון דולר, מעל כ-4.8 טריליון דולר באנבידיה. המהפך הגיע ביום שבו מניית אנבידיה איבדה כ-5%, על רקע החשש מהיקף הסיכון שהיא עשויה לקחת במימון תשתיות עבור OpenAI, בעוד אפל המשיכה ליהנות ממעבר משקיעים לחברות שמייצרות תזרים גבוה ומשקיעות בצורה מדודה יותר.
אפל היא החריגה הגדולה במרוץ הבינה המלאכותית. אמזון מתכננת הוצאות הון של כ-200 מיליארד דולר ב-2026. מיקרוסופט מעריכה שתשקיע כ-190 מיליארד דולר בשנה הקלנדרית. אלפאבית הציגה טווח של 175-185 מיליארד דולר, ומטא מתכננת 115-135 מיליארד דולר. הסכומים כוללים גם תשתיות ענן, שבבים ופעילויות נוספות, אבל חלק מרכזי מהם מיועד להקמת מרכזי נתונים עבור AI.
אפל פועלת בסדר גודל אחר. במחצית הראשונה של שנת הכספים 2026 היא הוציאה כ-4.3 מיליארד דולר על רכישת רכוש וציוד. באותה תקופה הוצאות המחקר והפיתוח שלה הגיעו לכ-22.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה. כלומר, אפל משקיעה בפיתוח, בשבבים, בתוכנה ובמודלים, אך בוחרת להימנע מהקמת צי עצום של מרכזי נתונים בדומה לענקיות הענן.
הפער בולט גם באופן שבו החברה משתמשת במזומנים. במהלך המחצית הראשונה אפל הוציאה כ-37 מיליארד דולר על רכישה חוזרת של מניות. דירקטוריון החברה אישר באפריל תוכנית נוספת בהיקף של עד 100 מיליארד דולר. בזמן שהמתחרות רוכשות שרתים, שבבים, קרקעות וחשמל, אפל מחזירה חלק גדול יותר מההון לבעלי המניות.
אפל יכולה לקנות שירותי AI במקום לבנות את כל התשתית
הגישה של אפל נשענת על יתרון עסקי שונה. החברה מוכרת מכשירים ושירותים למאות מיליוני לקוחות, בעוד אמזון, מיקרוסופט ואלפאבית מפעילות שירותי ענן עבור חברות אחרות. ספק ענן נדרש להקים קיבולת מחשוב מראש כדי למכור אותה ללקוחות. אפל יכולה לשלב חלק מיכולות ה-AI במכשיר, לפתח שבבים עצמאיים ולהיעזר בשותפים עבור מודלים וחישובים כבדים.
הגישה הזאת העניקה לאפל חיסכון בתקופה שבה עלות מרוץ התשתיות ממשיכה לטפס. אנבידיה נמצאת בשיחות על מתן גיבוי פיננסי של כ-250 מיליארד דולר לפרויקט מרכזי נתונים עבור OpenAI, לצד דיונים על מימון רכש שבבים בהיקף של כ-350 מיליארד דולר. החשש של המשקיעים הוא ממעגל שבו ספקית השבבים מסייעת לממן את הלקוח שקונה ממנה ציוד. הערבות האפשרית של אנבידיה ל-OpenAI הפכה את הדיון על תשואת ההשקעה ב-AI למוחשי יותר.
מנגד, אפל ממשיכה להציג תוצאות חזקות מהפעילות הקיימת. ברבעון שהסתיים במרץ הגיעו ההכנסות לכ-111.2 מיליארד דולר, עלייה של כ-17%, והרווח הנקי טיפס לכ-29.6 מיליארד דולר. ההכנסות משירותים הגיעו לכ-31 מיליארד דולר, והאייפון הכניס כ-57 מיליארד דולר. הצמיחה הזאת מעניקה לחברה זמן להכניס יכולות AI בהדרגה, כחלק ממערכת ההפעלה והמכשירים, במקום לרדוף אחרי היקף השימוש במודלים ציבוריים.
בחודשים האחרונים הרחיבה אפל את Apple Intelligence בכלי כתיבה, תמונות, מצלמה, אוטומציות ואפליקציות מובנות. החברה מנסה להפוך את הבינה המלאכותית לחלק מהשימוש היומיומי במכשיר, גישה שמתרחקת מהצגת צ'אטבוט עצמאי כמוצר המרכזי.
הזהירות עדיין כוללת סיכון. אפל תלויה בכך שהמודלים והשירותים שלה יסגרו את הפער מול OpenAI, גוגל ואנתרופיק. סירי נחשבה במשך תקופה ארוכה לחוליה חלשה, ועיכובים בפיתוח פגעו באמון המשקיעים. הצלחה של המתחרות ביצירת מערכת הפעלה חדשה סביב סוכני AI עשויה להחליש את מעמד האייפון כשער המרכזי לחיים הדיגיטליים.
- החיסרון הפך ליתרון: אפל שוב החברה בעלת השווי הגבוה בעולם
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; הנפט צנח ב-8%, אנבידיה נפלה ב-5%
ועדיין, השוק מעניק כעת פרס למשמעת ההונית. מניית אפל עלתה בכ-24% מתחילת 2026, בזמן שאנבידיה הסתפקה בעלייה מתונה יותר ונפגעה מהחששות סביב מימון הענף. החברה שנראתה מאחור במרוץ ה-AI חוזרת לפסגה דווקא מפני שהשקיעה פחות, שמרה על רווחיות גבוהה והמתינה לראות היכן נוצר ערך אמיתי. המבחן הבא יהיה הדוחות הקרובים והיכולת להראות שהחיסכון בתשתיות מגיע לצד התקדמות ממשית במוצרים.
