"ב-2036 לא נצטרך כסף": החזון האופטימי של מאסק והאירוניה שמאחוריו

לא בכל יום האיש העשיר בעולם מודיע לשאר האנושות שכסף עומד לאבד מחשיבותו. במקרה של אילון מאסק, אפשר לומר שהוא מדבר מניסיון - בעיקר מהצד שבו יש הרבה מאוד ממנו.

מאסק אמנם כבר אינו טריליונר, לאחר שהירידות במניית ספייס אקס חתכו מאות מיליארדי דולרים מהונו על הנייר, אבל לא צריך לדאוג לו יותר מדי. הונו של מאסק נאמד כיום בכ-725 מיליארד דולר, כך שהוא עדיין יכול להרשות לעצמו להסתכל על הכסף כעל מושג זמני בדרך לעתיד טוב יותר.

הוא איבד קצת כסף ״על הנייר״ בירידה של ספייס אקס. המניה סגרה בשישי במחיר של 115 דולר - כמעט 49% מתחת לשיא של 225 דולר שנרשם לאחר ההנפקה, וכ-15% מתחת למחיר ההנפקה שעמד על 135 דולר. זו בהחלט נפילה כואבת למשקיעים (מניית SpaceX צנחה מתחת למחיר ההנפקה, וכעת הכל תלוי בשיגור סטארשיפ), אבל עבור מאסק היא בעיקר ההבדל בין להיות טריליונר לבין להיות "רק" האדם העשיר בעולם.

את התחזית סיפק מאסק בראיון לזאני מינטון בדוס, העורכת הראשית של The Economist, כאשר נשאל כיצד ייראה העולם בעוד עשר שנים. לדבריו, עד 2031 הבינה המלאכותית עשויה להיות חכמה יותר מכל בני האדם יחד, ועד 2036 היא כבר תהיה חזקה בהרבה מהאינטליגנציה האנושית המצטברת. תחת ההנחה שלא תפרוץ בינתיים מלחמת עולם שלישית, הוא מעריך שהאנושות תיכנס ל"עידן של שפע מדהים", שבו כל אחד יוכל לקבל כמעט כל דבר שירצה.

כשהמראיינת ניסתה להחזיר אותו לקרקע ושאלה כיצד החברות שלו ירוויחו כסף בעולם כזה, מאסק השיב בפשטות: "לכסף לא תהיה חשיבות ב-2036". ההסבר שלו הוא שכסף נדרש כיום כדי לקנות מזון, דיור, תחבורה ושירותים. אבל אם בינה מלאכותית והמוני רובוטים ייצרו יותר מוצרים ושירותים מכפי שבני אדם מסוגלים לצרוך, הצורך בכסף כמנגנון לחלוקת משאבים יפחת מאוד.

בחזון של מאסק, העבודה עצמה תהפוך לפעילות אופציונלית - בערך כמו גינון. אנשים לא יצטרכו לעבוד כדי להתפרנס, אבל יוכלו להמשיך לעבוד משום שהם נהנים מכך או רוצים ליצור משהו בעצמם. במקום שכר בסיסי אוניברסלי, הוא מדבר על "הכנסה גבוהה אוניברסלית", שתאפשר לכל אדם ליהנות מהתפוקה שייווצרה באמצעות המכונות.

ומהיכן יגיע הכסף בתקופת המעבר? גם כאן הפתרון של מאסק פשוט למדי: משרד האוצר יחלק צ'קים. לדבריו, אם תפוקת המוצרים והשירותים תגדל מהר יותר מכמות הכסף, ממשלות יוכלו להגדיל את היצע הכסף בלי לייצר אינפלציה. למעשה, מאסק מעריך שבעתיד הבעיה המרכזית תהיה דווקא דפלציה - ירידת מחירים שנובעת מגידול מהיר מאוד בתפוקה. באותו עולם, לדבריו, גם המיסוי יאבד חלק ניכר מחשיבותו.

על הנייר, זה נשמע כמעט מושלם: הרובוטים עובדים, המדינה מחלקת כסף, המחירים יורדים ובני האדם מגדלים עגבניות להנאתם. אלא שהחלק המסובך נמצא בין הכלכלה של היום לבין גן העדן של 2036.

גם אם הרובוטים מסוגלים לייצר שפע עצום, השאלה היא מי יהיה הבעלים שלהם, של מרכזי הנתונים, של מודלי הבינה המלאכותית ושל האנרגיה שמפעילה אותם. אם הנכסים האלה יישארו מרוכזים בידי קומץ חברות ואנשים, כסף לא בהכרח יאבד מחשיבותו. ייתכן שהוא פשוט יהפוך למרוכז יותר.

• כמעט 700 מיליארד דולר התאדו: כך התכווץ ההון של אילון מאסק
• HSBC על ספייס אקס: גם עם פרמיית מאסק, המניה כבר מתומחרת במלואה

גם גופים כלכליים בינלאומיים מציגים תמונה זהירה בהרבה. ה-OECD מציין כי פיתוח הבינה המלאכותית מרוכז כיום בעיקר בחברות הטכנולוגיה הגדולות, וכי קצב האימוץ אינו אחיד. מחקרים של קרן המטבע מצביעים על כך שהשפעת ה-AI על אי-השוויון אינה חד-משמעית ותלויה, בין היתר, בבעלות על ההון, במבנה שוק העבודה ובמדיניות שתלווה את המעבר.

מאסק עצמו הודה שהדרך לאותו שפע תהיה "קופצנית", ושהסיכונים מהבינה המלאכותית אינם אפסיים. הוא אף העריך כי בעוד עשור בני האדם כנראה כבר לא יהיו בשליטה מלאה, משום שהפער בינם לבין המכונות יהיה גדול יותר מהפער שבין בני אדם לשימפנזים. למרות זאת, הוא אומר שההתפתחות כבר אינה ניתנת לעצירה, ולכן נותר בעיקר "ליהנות מהנסיעה".

ייתכן שמאסק צודק ובעוד עשור נסתכל על כסף כמו שאנחנו מסתכלים היום על כרטיסיות לאוטובוס. אבל עד שהרובוטים יחלקו לכולנו דיור, מזון ותחבורה בחינם, הכסף עדיין חשוב למדי. במיוחד עבור מי שאין לו 725 מיליארד דולר כדי להעביר איתם את תקופת המעבר.