בג"ץ: יש להסדיר את נושא האפוטרופוסים-לדין והפיקוח עליהם
סולברג מצביע על העדר נהלים של ממש ואפשרויות לניגודי עניינים בנוגע למינוי בעלי תפקידים אלה ודרכי עבודתם, המייצגים קטינים וחסרי ישע בהליכים משפטיים
"התחום של אפוטרופסים-לדין, חובותיהם ודרכי המינוי שלהם, אינו מוסדר די צרכו כפי שניתן היה לצפות" - אומר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג. הוא קורא לסיוע המשפטי במשרד המשפטים להרחיב את הפיקוח עליהם, בין היתר כדי למנוע ניגודי עניינים, ולהנגיש את הנהלים הנוגעים למינויים ולדרכי עבודתם.
אפוטרופוס-לדין מתמנה כדי לייצג קטין, חולה או חסר ישע בהליך משפטי אזרחי ספציפי (למשל: במאבקי משמורת בין הורים או חולים קשים). בניגוד לאפוטרופוס רגיל, הוא אינו בא בנעליו של המיוצג ואינו יכול לקבל החלטות כלשהן במקומו, למעט לגבי אותו הליך. המינוי נעשה בידי משרד המשפטים, באישור בית המשפט, וניתן למנות אדם מסוים או עמותה העוסקת בנושא. לתפקיד זה יש חשיבות רבה ואף מכרעת, שכן הוא המביא בפני בית המשפט את עמדתו של אותו אדם בסוגיות חשובות הנוגעות לחייו ורכושו.
טובת החסוי ואינטרסים מנוגדים
סולברג אומר, כי אין זה ברור האם הכללים החלים על אפוטרופוסים רגילים חלים גם על אפוטרופוסים-לדין, והוא אינו מכריע בנושא. ההסדרה נחוצה במיוחד משום ש"לא תמיד ישנם בני משפחה וצדדים רלבנטיים, המסוגלים לבטא את מצוקתו של חסר הישע לפני הגורמים המוסמכים, במקרים שבהם מי שמונה לייצג את עניינו - אינו ממלא את תפקידו נאמנה.
"עלינו לשים אל לב, כי מדובר בסוגייה רגישה של זכויות אדם, בה נדרשת זהירות רבה. על חברה מתוקנת לדאוג כי בעניינים אלו יותקנו מנגנוני פיקוח ברורים לשמירת זכויותיהם של חסרי ישע, ויוצבו סייגים הרבה, 'גדר לפנים מן גדר'. החשיבות שבהסדרת התחום אף מתחדדת לנוכח מקרים, בהם מלאכת האפוטרופוס-לדין איננה פשוטה כלל ועיקר, והיא מעלה דילמות מורכבות. אלו, דורשות קביעה של כללים ואמות מידה, אשר בכוחם לספק הנחיה לעוסקים במלאכה, ולתרום לבקרה, ודאות ושקיפות".
"דילמות מורכבות כאלה מתעוררות, למשל, כאשר מדובר בניהולם ובקידומם של הליכים משפטיים שיש שאלה אם נכון לנקוט בהם, באשר הם מעוררים מתח בין רצונו של האדם שמונה לו אפוטרופוס (או למצער, רצונו המשוער) לבין טובתו, או בין אינטרסים שונים המרכיבים את טובתו של אותו אדם - אינטרסים כלכליים וחומריים אל מול אינטרסים חברתיים ומשפחתיים. אף יש סכנה לעיתים, כי עמדתו של האפוטרופוס-לדין לגבי מה שטוב ורצוי לאדם שהוא מונה לו כאפוטרופוס, תאפיל על רצונו וטובתו של אותו אדם כפי שהוא עצמו תופס אותה, או היה תופס אותה לוּ היה כשיר לכך".
סולברג מוסיף: "מינוי אפוטרופוס-לדין עשוי אף לעורר שאלות מורכבות באשר לסוגיית ניגוד העניינים... יש לתת את הדעת, במבט כללי, על השפעותיה האפשריות של היכרות מוקדמת בין עורכי הדין המשמשים כאפוטרופסים-לדין ובין עמותות וגופים מוסדיים הפועלים כאפוטרופסים לרכוש ולגוף; במיוחד כאשר אינטראקציות כאלו חוצות תיקים ומתרחשות תוך ייצוג חוסים שונים במקביל.
"יש להקפיד כי 'שרשרת הייצוג', המתרחשת במצבים שבהם האפוטרופוס-לדין מייצג את האפוטרופוס לרכוש אשר מייצג אדם חסר ישע - לא תוביל להתרחקות מרצונו וטובתו של אותו אדם, שהם 'כוכב הצפון' אשר צריך להדריך את האפוטרופוס-לדין, אלא לביקורת ולפיקוח הדדיים, המבטיחים הגנה ושמירה יתרה עליו".
לפרסם ולהנגיש את הנהלים
לדברי סולברג, "פרסום והנגשה של הנהלים הנוגעים לאופן מינויים של אפוטרופסים-לדין, לשיקולים שיש לקחת בחשבון לצורך מינויים אלו, לפיקוח על האפוטרופסים-לדין ולעקרונות דרכי פעולתם - עשויים לתרום לשמירה על זכויותיהם של חסרי-ישע, וליצירת ודאות ואפיקי פעולה ברורים יותר לאפוטרופסים-לדין, כמו גם לקרוביו של האדם חסר הישע הבאים איתם במגע".
בג"ץ דחה את עתירתו של אדם שאשתו חלתה בשנת 2010 במחלת הנטינגטון, ואשר ניהל במשך עשר שנים מאבקים משפטיים סביב ייצוגה וניהול ענייניה. את העתירה הנוכחית הוא הגיש בדצמבר 2023, ויצא נגד המינוי של שלושה עורכי דין מטעם הסיוע המשפטי כאפוטרופוסים-לדין של אשתו ונגד התנהלותם. סולברג הורה אז למדינה להשיב תוך חודשיים, אך היא קיבלה עוד ועוד ארכות (בהסכמת העותר), עד שהאישה נפטרה במארס 2025 - לפני שהוגשה תגובה.
- אמיר ברמלי לא יוצא לחופשות מהכלא בשל חשש שיימלט
- בג"ץ מציע לקיים בהסכמה הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה
סולברג מסביר, כי העתירה שוב אינה רלוונטית עם פטירתה של האישה, וכי הסעד השלישי שביקש העותר היה כוללני - להורות לסיוע המשפטי לנמק מדוע הוא מאשר "מינויים של אפטרופוסים-לדין ללא כל אבחנה, בלא כל נהלים סבירים, תוך ריקון כל מהותו ותכליתו של התפקיד". עם זאת, כאמור, סולברג מתייחס בהרחבה לסוגיות עקרוניות הנוגעות לנושא, תוך קריאה למשרד המשפטים להסדיר אותו. השופטים יחיאל כשר ורות רונן הסכימו עם סולברג. את המדינה ייצגה עו"ד מיכל דניאלי-צ'רני.
