אלומיי מזנקת: נופר בדרך ל-71% בעסקת מניות של 250 מיליון שקל
נופר תרכוש מהמוסדיים כ-25% נוספים מאלומיי במחיר של 70 שקל למניה, פרמיה של כ-15%; התמורה תינתן במניות נופר ותדלל את בעלי המניות בכ-3%. עוד לפני הפרסום נרשם באלומיי מחזור חריג של 25.4 מיליון שקל - יותר מפי 30 מהממוצע
אלומיי אלומיי 6.47% מזנקת בכ-8% בתגובה למהלך נוסף שמקדם עופר ינאי להעמקת השליטה בחברה. נופר נופר אנרג'י 2.23% צפויה לרכוש מגופים מוסדיים כ-25% נוספים ממניות אלומיי תמורת כ-250 מיליון שקל, ולהגדיל את החזקתה מכ-45.85% לכ-71%. המהלך נתפס כשלב נוסף בדרך למיזוג אפשרי בין שתי חברות האנרגיה.
המניות צפויות להירכש במחיר של כ-70 שקל למניה, המשקף לאלומיי שווי של כ-970 מיליון שקל. מדובר בפרמיה של כ-15%-16% על המחיר שבו נסחרה המניה לפני פרסום העסקה, כ-60 שקל. לאחר הזינוק היום לכ-65.4 שקל, הפער בין מחיר השוק למחיר העסקה הצטמצם לכ-7%, כך שהשוק מתמחר סבירות גבוהה יחסית להשלמת המהלך, אבל עדיין משאיר מקום לאי ודאות.
בין המוכרים צפויים להיכלל ילין לפידות, מנורה, הפניקס וקרנות נאמנות נוספות. התמורה לא תשולם במזומן, אלא באמצעות הקצאת מניות חדשות של נופר בהיקף של כ-3% מהון החברה. המוסדיים יחליפו למעשה את ההחזקה הישירה באלומיי בהחזקה בנופר, ששווי השוק שלה עמד ערב הפרסום על כ-7.9 מיליארד שקל. לפי השווי הזה, 3% ממניות נופר שווים כ-237 מיליון שקל, סכום הקרוב לתמורה שעליה דווח.
המבנה מאפשר לנופר להרחיב את השליטה באלומיי בלי להוציא כ-250 מיליון שקל מקופתה ובלי להגדיל את החוב הפיננסי. בצד השני, בעלי המניות הקיימים בנופר יספגו דילול של כ-3%. חלקו היחסי של ינאי, שמחזיק כיום בכ-27.7% מהחברה, צפוי לרדת לכ-26.9%, בהנחה שהמניות החדשות יהוו כ-3% מההון לאחר ההקצאה.
עבור המוסדיים מדובר בעסקה נוחה למדי: הם מוכרים את מניות אלומיי בפרמיה על מחיר השוק, אבל לא יוצאים לחלוטין מהחשיפה לפעילות. במקום מניה קטנה יחסית, בעלת סחירות מוגבלת, הם מקבלים מניות בחברה גדולה וסחירה יותר, עם פעילות רחבה בישראל, באירופה ובארה"ב.
הזינוק היום מגיע אחרי פעילות מסחר חריגה שנרשמה באלומיי כבר בשבוע שעבר, עוד לפני שהמהלך נחשף. ביום רביעי האחרון הסתכם מחזור המסחר במניה בכ-25.4 מיליון שקל, יותר מפי 30 מהמחזור היומי הממוצע בחצי השנה האחרונה, שעמד על כ-801 אלף שקל. אלומיי היא בדרך כלל מניה רדומה יחסית, ולכן מחזור כזה בלט במיוחד, אף שבאותו יום לא פורסם דיווח מהותי חדש מטעם החברה. התזמון מעלה פעם נוספת את השאלה המוכרת ובמה שזיכה את הזירה המקומית בשם הלא-מחמיא 'ביצה': האם מישהו ידע משהו וניצל את זה.
נופר השלימה בתחילת השנה את רכישת 45.85% ממניות אלומיי תמורת כ-458.5 מיליון שקל, בעסקה ששיקפה לחברה שווי של כמיליארד שקל. העסקה המקורית בוצעה לפי מחיר של כ-72.6 שקל למניית אלומיי, כך שגם הרכישה הנוספת מתבצעת בתמחור דומה, מעט נמוך יותר.
אם המהלך הנוכחי יושלם נופר תחזיק בכ-71% מאלומיי לאחר השקעה כוללת של כ-709 מיליון שקל. המחיר המשוקלל משקף גם הוא לאלומיי שווי שנע סביב מיליארד שקל, כלומר נופר אינה משנה באופן מהותי את תג המחיר שהצמידה לחברה בעת רכישת השליטה.
דוראד יצאה - אבל נופר ממשיכה לקנות
אחד ההיבטים המעניינים בעסקה הוא שהנכס שעמד במרכז רכישת השליטה המקורית כבר אינו נמצא באלומיי. בעת החתימה על העסקה בדצמבר הציגה נופר את ההחזקה העקיפה בדוראד כאחת הסיבות המרכזיות לרכישה, לצד הרחבת הפעילות בשווקים אסטרטגיים ויצירת סינרגיה בין החברות.
אלא שבמאי השלימה אלומיי את מכירת החזקתה העקיפה בדוראד לקבוצת לוזון תמורת כ-560 מיליון שקל, בעסקה ששיקפה לתחנת הכוח שווי של 4.4 מיליארד שקל. מתוך התמורה שימשו כ-170 מיליון שקל לפירעון מוקדם של סדרת אג"ח מובטחת.
העובדה שנופר מבקשת כעת להגדיל את החזקתה באלומיי גם לאחר היציאה מדוראד מלמדת שהעניין שלה בחברה כבר אינו מבוסס בעיקר על חשיפה לייצור חשמל בגז. אלומיי הפכה לחברת אנרגיה מתחדשת ממוקדת יותר, עם פרויקטים סולאריים באיטליה, ספרד, ישראל וארה"ב, מתקני ביוגז בהולנד ופרויקט האגירה השאובה במנרה.
ברבעון הראשון רשמה אלומיי הכנסות של כ-8.7 מיליון אירו ו-EBITDA של כ-2.1 מיליון אירו, לעומת כ-2.9 מיליון אירו בתקופה המקבילה. הירידה נבעה בין היתר מירידת מחירי החשמל באיטליה ובספרד ומהוצאות גבוהות יותר בפרויקטים בהולנד ובמתקנים חדשים שהחלו לפעול בארה"ב ובאיטליה.
במקביל, המזומנים שהתקבלו ממכירת דוראד, בניכוי פירעון האג"ח והתחייבויות נוספות, מעניקים לאלומיי יכולת לממן חלק מהצבר שבפיתוח בלי להישען רק על גיוסי חוב או הון. מבחינת נופר, הגדלת ההחזקה מעניקה לה שליטה רחבה יותר באופן שבו הכספים האלה יוקצו ובקצב שבו יקודמו הפרויקטים.
בדרך למיזוג?
הגעה להחזקה של כ-71% תעניק לנופר רוב באסיפות בעלי המניות ותצמצם משמעותית את התלות בבעלי מניות חיצוניים. עם זאת, בידי הציבור והמוסדיים יישארו כ-29% מאלומיי, ולכן מיזוג מלא, מחיקה מהמסחר או רכישת מניות המיעוט ידרשו מהלך נפרד ואישורים נוספים.
מיזוג יכול לפשט את המבנה הקבוצתי, לחסוך עלויות של שתי חברות ציבוריות ולהציג למשקיעים פורטפוליו אחד. הוא גם עשוי לשפר את הסחירות של בעלי המניות באלומיי, שיקבלו בתמורה מניות נופר. אבל השאלה המרכזית תהיה יחס ההחלפה: כמה מניות נופר יינתנו עבור כל מניית אלומיי, ואיך יתומחרו המזומנים ממכירת דוראד, הפרויקטים שבפיתוח והחוב בכל אחת מהחברות.
המהלך מצטרף לשורה של עסקאות מימון שמקדמת נופר כדי לתמוך בקצב ההתרחבות שלה. במאי סיכמה החברה על גיוס של 450 מיליון שקל מהפניקס באמצעות זכויות בכורה, הנושאות תשלום שנתי מצטבר של 8.5%. בעוד העסקה עם הפניקס חיזקה את ההון בלי דילול מיידי, העסקה הנוכחית משתמשת במניות הרגילות של נופר כמטבע לרכישה.
עבור ינאי, המהלך מקרב את אלומיי צעד נוסף לתוך נופר, אבל עדיין משאיר פתוח את השאלה אם 71% הם היעד הסופי או רק תחנת ביניים. אם יגיע מיזוג, המבחן לא יהיה רק עצם הפישוט של המבנה, אלא המחיר שיקבלו בעלי מניות המיעוט ומי ייהנה מעיקר הערך שנוצר מהמהלך.
