מסים בדרך: למה יש סיכוי גבוה להעלאת מסים אחרי הבחירות

תקופת בחירות היא הזמן שבו פוליטיקאים נותנים ומבטיחים הקלות, תוספות והפחתת יוקר המחיה. העלאת מע"מ, מס חברות או דמי ביטוח לאומי פוגעת מיד בשכר נטו ובהוצאות משקי הבית, ולכן המערכת הפוליטית מעדיפה בדרך כלל לדחות צעדים כאלה עד אחרי הבחירות. שנת בחירות אמורה להיות ללא "שוחד בחירות", אבל אף אחד לא עיוור - אנחנו רואים את ההטבות למגזרים מסוימים, ורואים את הגירעון ואת צרכי הביטחון ואת המדינה עושה שמיניות בתקציב כדי לא להעלות מסים. שר האוצר החדש כבר לא יחזיק בכוח, גם הממשלה תהיה יותר קשובה לצרכים הכלכליים.ץ מסים קל להעלות בשנה שאחרי הבחירות, מסים קשה ובלתי אפשרי כמעט להעלות בשנה שלפני הבחירות 

הבחירות לכנסת יתקיימו ב-27 באוקטובר, והממשלה שתקום בעקבותיהן תקבל חלון נוח יחסית לקידום החלטות כואבות. הבחירות הבאות (לאחר ה-27 באוקטובר) רחוקות, הזיכרון הציבורי צפוי להיחלש לאורך הקדנציה, ולממשלה יש זמן להציג בהמשך שיפור בגירעון, בצמיחה ובהכנסה הפנויה. ישראל כבר חוותה מהלכים דומים בעבר, כאשר העלאות מסים ותוכניות קיצוץ הגיעו בחודשים הראשונים שאחרי הקמת ממשלות חדשות. הפעם הלחץ התקציבי גדול במיוחד, במיוחד על רקע צרכי הביטחון.  

בנק ישראל צופה גירעון של כ-4.9% מהתוצר בשנת 2026 ושל כ-4.2% בשנת 2027, בהנחה שהוצאות הביטחון יישארו בתוך המסגרות הקיימות. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד סביב 69%, והגדלה נוספת של תקציב הביטחון עשויה להרחיב את הפער. גביית המסים החזקה בחודשים האחרונים מעניקה לממשלה מרחב נשימה, אך חלק מהשיפור נובע מתזמון הכנסות, עסקאות גדולות ופעילות חריגה. במקביל, המדינה נדרשת לממן ריבית על חוב גדל, הוצאות ביטחון, שיקום תשתיות, התחייבויות קואליציוניות ושירותים לאוכלוסייה שממשיכה לגדול. להרחבה: הכנסות המסים שוב הצילו את התקציב - הגירעון ירד ל-3.8% מהתוצר - אבל הנתונים "משקרים"

הביטוח הלאומי - סיבה נוספת להעלאת הנטל 

 לצד תקציב המדינה מתפתח משבר נוסף, שפחות מורגש ביום יום אך עשוי להפוך לאחד הסעיפים הכבדים בתקציב הבא. קרן הביטוח הלאומי נשחקת, והתחזיות מצביעות על התרוקנות העתודות בעוד שנים בודדות הרבה יותר מוקדם מהתחזיות הקודמות. הביטוח הלאומי לא יוכל לשלם קצבאות כבר ב-2029. כבר כיום התשלומים לקצבאות גבוהים מהתקבולים השוטפים בחלק מהשנים, והפער נסגר באמצעות הכנסות מהקרן והעברות ממשלתיות. הזדקנות האוכלוסייה מגדילה את מספר מקבלי קצבאות האזרח הוותיק והסיעוד, בזמן שהיחס בין עובדים משלמים לבין מקבלי קצבאות נשחק. כאשר הקרן תגיע לסיומה, תקציב המדינה יצטרך להשלים מדי שנה סכומים גדולים יותר לתשלום קצבאות. הכסף יגיע מאותו תקציב שמממן ביטחון, חינוך, בריאות, תחבורה ותשלומי ריבית. לכן, הממשלה שתקום אחרי הבחירות עשויה לבחור לטפל גם במשבר הזה כבר בתחילת הקדנציה. 

הפתרון הסביר יהיה חבילה המשלבת כמה צעדים. אפשרות אחת היא העלאה רוחבית של דמי הביטוח הלאומי לעובדים ולמעסיקים. אפשרות אחרת היא העלאה ממוקדת לקבוצות מסוימות, למשל בעלי הכנסות גבוהות, עצמאים, מעסיקים או מקבלי הכנסה מסוגים שכיום נהנים משיעור מופחת. הממשלה כבר העלתה בשנת 2025 את שיעורי הביטוח הלאומי במדרגת ההכנסה הנמוכה. ההעלאה נקבעה כהוראת שעה עד סוף 2026, עם אפשרות להאריך אותה בשנתיים נוספות. הממשלה הבאה תוכל להפוך את ההעלאה לקבועה, להרחיב אותה למדרגות נוספות או להעלות את תקרת ההכנסה החייבת בתשלום.

הצד השני של המשוואה נמצא בקצבאות. המדינה יכולה להקפיא חלק מהקצבאות, לשנות את מנגנון ההצמדה, להרחיב מבחני הכנסה, להעלות בהדרגה את גיל הפרישה או לצמצם זכאות בקצבאות מסוימות. קצבאות נכות, סיעוד ואזרח ותיק נהנות מתמיכה ציבורית רחבה, ולכן סביר שהמהלך יתחיל בקצבאות שקל יותר פוליטית לשנות או באוכלוסיות שנתפסות כבעלות יכולת כלכלית גבוהה יותר. להרחבה: האם ביטוח לאומי יפחית את הקצבאות שלכם?

המע"מ נשאר הכפתור המהיר 

לצד הביטוח הלאומי, המע"מ הוא הכלי המהיר ביותר למילוי הקופה. העלאה של אחוז אחד (למרות שמדברים על הפחתת המע"מ) יכולה להכניס למדינה מיליארדי שקלים בשנה, והגבייה מתחילה מיד דרך צריכת מוצרים ושירותים. העלאה מ-18% ל-19% תייקר כמעט כל קנייה ותגדיל את הוצאות משקי הבית במאות עד אלפי שקלים בשנה. גם מס החברות עשוי לעלות מ-23% ל-24%, לצד הארכת הקפאת מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי, מסים נוספים על הבנקים, שינויים במסי רכב והרחבת האכיפה על הכנסות משכר דירה ומהון.

מסים נוספים שעל הפרק הם "המסים החברתיים" - מס על קרנות השתלמות הוא מוצדק. אין סיבה שלא יהיה מס על רווחים בכל שלב של ההשקעה, הרווחים והמימוש. קרן השתלמות היא מוצר חריג, נדיר ולא הוגן כי היא ניתנת בהגדרה לכאלו שחזקים במקום עבודתם - תפקידי ניהול או מגזר ציבורי.  גם מס על שכר דירה הוא מס מבורך. יש כיום מס, אבל עם כל האלטרנטיבות והחלופות, המס נמוך במיוחד. אין סיבה שעל עבודה ישלמו מסים מלאים של עד 50%, על רווחים בבורסה מסים של עד 25% ועל שכר דירה לא ישלמו מס. 

ממשלה חדשה תעדיף להציג את המהלכים כחבילת אחריות תקציבית רחבה: העלאת הכנסות, ייעול הוצאות ושינויים בביטוח הלאומי. מבחינת הציבור, התוצאה עשויה להיראות - שכר נטו נמוך יותר, צריכה יקרה יותר וקצבאות שגדלות בקצב מתון יותר. העיתוי הפוליטי הופך את המחצית הראשונה של 2027 לחלון שבו הסיכוי לצעדים כאלה גבוה במיוחד.

• "אל תבריחו את העשירים": אנדרו קואומו מזהיר מפני בריחת הון מניו יורק למדינות הדרום