העלאת מיסים היא כלי מרכזי של הממשלה לצמצום הגירעון ולמימון הוצאות, והיא יכולה להתבצע בהעלאת שיעורי מס ערך מוסף, מס הכנסה, מס חברות, מס רווחי הון או מיסים עקיפים על דלק, טבק ומשקאות. בישראל שינויים כאלה נעשים בחקיקה במסגרת חוק ההסדרים או בצווים של שר
האוצר, והם משפיעים ישירות על ההכנסה הפנויה של משקי הבית ועל עלויות המעסיקים. כלכלנים חלוקים בשאלת התמהיל: העלאת מיסים עקיפים נחשבת רגרסיבית ופוגעת יותר בעשירונים הנמוכים, בעוד העלאת מס הכנסה משפיעה על תמריצי עבודה. ההחלטות נבחנות מול קיצוצי הוצאות
בעת גיבוש תקציב המדינה ומדיניות המיסוי.
הבחירות ייערכו בסוף אוקטובר, והממשלה החדשה תקבל כמעט ארבע שנים לספוג צעדים כואבים; גירעון גבוה, הוצאות ביטחון מתמשכות וקרן ביטוח לאומי שעלולה להתרוקן כבר בשנים הקרובות; הציפיות לאחרי הבחירות: שילוב של העלאת מסים, ובהמשך: התייקרות דמי הביטוח וצמצום חלק
מהקצבאות
רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר כי בסופו של דבר תימצא הדרך לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה שתלווה במדיניות פיסקלית לא מרחיבה מדיי
המספר היומי 