קרן ישראלי ארביב
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

"התקציב מבטא מיסוי של אוכלוסיות מבוססות, במקביל להקלות מיסוי בהייטק"

רו"ח קרן ישראלי ארביב שותפה במחלקת מיסים EY על ההשלכות של העלאת המע"מ וצעדי המיסוי העיקריים - "נטל המס יעלה באלפי שקלים למשפחה בשנה"; ואיזה הקלות יהיו בהייטק?

צחי אפרתי | (6)

ישראל בדרך להעלאות מיסים בתקציב 2025 לאור המלחמה שנכפתה עלינו, איפה נקודות הכשל התקציב? "העלאת המע"מ החלק הפחות חיובי - יש חודש לפני העליות במחירי הרכבים ודירות מקבלן" אומרת רו"ח קרן ישראלי ארביב שותפה במחלקת מיסים EY מהצד שני יש גם נקודת אור מדינת ישראל משקיעה בהייטק בצורה שיטתית ועקבית - תקציב רשות החדשנות במגמת עליה, לאחר המלחמה התקבל תקציב ייעודי וכעת תכנית נוספת בחוק ההסדרים לעידוד ההייטק על ידי צמצום ביורוקרטיה והקלות מס. 

 

כולם מדברים על הגירעון שמנסים לצמצם ועל התקציב שצפוי להיכנס לתוקף, איך זה אמור להשפיע על האזרחים?

"בחוק ההסדרים צפוי להיות פרק משמעותי בתחום המיסוי, שמ-01.01.25 ישפיע על הכיס של רבים. אחד השינויים המרכזיים הוא העלאת שיעור המע"מ ל-18%. בנוסף, יש צעדים מיסויים נוספים, כגון מיסוי חברות ארנק (יחידים הנותנים שירותים באמצעות חברות), מיסוי רווחים כלואים ומס יסף נוסף על השקעות פאסיביות. סעיפים אלה צפויים להעלות את נטל המס באלפי שקלים למשפחה בשנה".

 

נתייחס להעלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%, מצד אחד קל לעלות אותו מצד שני זה מייצר הרבה רעשי רקע וגורמי מקצועי שמתנגדים למהלך – מה המשמעות של השינוי?

"זה לא רק מע"מ אלא גם מיסים עקיפים החלים על מוסדות פיננסיים - בנקים וחברות ביטוח - שיעמדו על 18%. האכיפה של המס פשוטה למדי, כאשר כל המוצרים צפויים להתייקר בכ-1%. זהו מס המבוסס על צריכה, והוא יורגש כמעט בכל סל הצריכה - החל במזון, דרך ריהוט, מכוניות, דירות ועוד.

"שיעור המע"מ ישפיע על מדד המחירים לצרכן ועל תשומות הבנייה, וצפויה התייקרות עקיפה. למשל, בקניית רכב, המחיר יעלה בשל המע"מ שמתווסף גם למס הקנייה והמכסים, מה שמהווה התייקרות נוספת. עם זאת, יש הזדמנות לרכוש רכב או דירה לפני עליית שיעור המע"מ, וליהנות מהמחירים לפני ההתייקרות".

 

האם מנגד יש גם צעדים שמטרתם לאפשר צמיחה ולעודד השקעות בישראל?

"חוק ההסדרים כולל בתוכו פרק על מגזר ההייטק. המדינה ממשיכה לנסות לעודד את המגזר הזה שנחשב לדעת רבים הקטר של המדינה. במסגרת הפרק שצורף לחוק ההסדרים רואים ניסיון לצמצם בירוקרטיה, לדוגמה של קרנות הון סיכון ו-PRIVATE EQUITY    זרות שמשקיעות בישראל, בנוסף יש כוונה להסדיר את המס על הרווחים המחולקים של משקיעים בקרנות – גם בתחום המס וגם בתחום המע"מ. כמו כן, נותנים הקלות לצורך ביצוע עסקאות בצורה של שינויי מבנה בדחיית מס".

 

מה הנתונים באופן כללי בתעשיית ההייטק כפי שאת רואה בשנה האחרונה?  

"אנחנו ממשיכים לראות הרבה עסקאות בשנה האחרונה, גם בצורה של השקעות וגם בצורה של אקזיטים בשווי של למעלה מ-15 מיליארד דולר בשנה האחרונה. בנוסף, אנחנו גם רואים שאחרי ה-7.10 נכנסו גם משקיעים זרים חדשים לשוק, שלא השקיעו בישראל לפני המלחמה, שזה נתון מעודד מאוד, ומראה על מגמה של עלייה. בתחום הסייבר והביטחוני רואים קרנות משמעותיות שבוחרות להשקיע בתחום הזה בישראל".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

 כאשר את בוחנת את התקציב לאור האתגרים האם הוא נותן מענה וראוי ומאוזן?

"בתקציב זה ישנם היבטים שונים, שחלקם פשוטים יותר וחלקם מורכבים יותר. אחד הצעדים הקלים יחסית ליישום הוא העלאת שיעור המע"מ והמיסים העקיפים הנוספים, שאותם ניתן לראות כצד הפחות חיובי של התקציב. מנגד, קיימים מאמצים לעודד את מגזר ההייטק, ובמקביל - מיסוי של אוכלוסיות מבוססות יותר, שנועד לתת מענה לסוגיית הגירעון. אלו מהלכים המשקפים ניסיון לאזן בין צרכים כלכליים שונים ולייצר מקורות הכנסה חדשים למדינה".

 

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    תריאל 08/12/2024 07:23
    הגב לתגובה זו
    רוב העסקים הקטנים בארץ מעלימים מס ולא משלמים מעמ - הכל בשחור ומי שחושב ששילם לכזה וקיבל הנחה טועה הוא משלם את זה בעקיפין ומעודד פה תרבות של מפיה כמובן שאי אפשר לבטל את זה כי הציבור החרדי ימחק הם נהנים מזה הכי הרבה
  • 5.
    גולדפינגר 05/12/2024 17:06
    הגב לתגובה זו
    אבל באופן מעשי העסקים רוכבים על הע"מ ומעלים את מחירי מוצרים כך שבסופו של יום המחיר הסופי לצרכן הוא הרבה יותר גבוה. כיצד היגענו לכך שאוכל עממי כמו מנת שווארמה מתקרבת ל-100 ש"ח.
  • 4.
    אבנר 05/12/2024 00:29
    הגב לתגובה זו
    טוב רק לחרדים שבוזזים את הקופה הציבורית ומסרבים להתגייס לצה"ל.
  • 3.
    מ 04/12/2024 20:39
    הגב לתגובה זו
    המרק מיסו עלה מ 45 ל 76ש"ח. שלא לדבר על השניצל ושאר מותרות. מעמד הביניים שעובד קשה גם חוטף את ההתיקרויות הכי גבוהות במשק. את הסלמון מעושן חתכו את הכמות בחצי והעלו את המחיר. הכל התייקר וזה אפילו לא במדד. פחית קולה עלתה מ 8 ש"ח ל 16ש"ח.
  • 2.
    יובל 04/12/2024 19:52
    הגב לתגובה זו
    תתייעלו תעצרו את כל הכספים הקואליציונים. פשוט כנסת מושחתת שמנוהלת על ידי מושחתים.
  • 1.
    שלמה 04/12/2024 19:28
    הגב לתגובה זו
    מאפשר להם להמשיך לבזוז את הקופה ולהימנע משירות צבאי.
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".