רגע לפני העלאת המיסים: האוצר נהנה מהכנסות מסים של מיליארדים
בעוד האוצר נהנה מזינוק בהכנסות ממסים בשל הקדמת עסקאות לסוף 2024, המשפחה הישראלית צפויה לספוג פגיעה של עד 1,000 שקל בחודש מהתייקרויות והעלאות מסים
הכלכלה הישראלית נכנסת לשנת 2025 עם שורת שינויים משמעותיים שצפויים להשפיע על כיסם של מיליוני אזרחים. כולנו הולכים ללשלם הרבה בשנה הבאה: על פי חישוב שעשינו וקיבל לאחר מכן גושפנקא ממשרד האוצר, משפחה ממוצעת תשלם 10 אלף שקל בשנה על הגזרות.
הגזרות האלו מביאות למהלכים של השבועות האחרונים שמטרתם הקלה במסים, עוד לפני ששנת 2025 נכנסת וזה מגדיל את ההכנסות של המדינה ממסים בחודש דצמבר. מדובר במספרים מאוד גדולים שעשויים להשפיע מאוד לטובה על הגירעון בדצמבר.
העלאת מע"מ , העלאת מס קנייה והעלת מס יסף - יעזרו לתקציב 2024
העלאת המע"מ ל-18% מ-1 בינואר הובילה צרכנים ועסקים רבים להקדים רכישות ועסקאות לדצמבר, מה שצפוי לתרום תוספת משמעותית לקופת המדינה.
גם ברכישת דירה ורכבים יש מע"מ ואנשים מעדיפים להקדים את הקניות כדי לא לשלם את התוספת הזו.
במקביל, ההודעה על התייקרות מס הקנייה על רכבים, במיוחד על רכבים חשמליים שיעלו מ-35% ל-45%, הובילה לגל רכישות בענף הרכב בשבועות האחרונים. יבואני הרכב מדווחים על עלייה חדה בביקושים מצד לקוחות המבקשים להשלים את העסקאות לפני כניסת המיסוי החדש לתוקף.
אולם הזינוק המשמעותי ביותר צפוי להגיע מבעלי ההון, שממהרים למשוך דיבידנדים בהיקפים גדולים לפני העלאת מס היסף ב-2% בשנה הבאה (מ-3% ל-5%). על פי ההערכות, שלושת הגורמים האלו יחד צפויים להניב תוספת הכנסות של כ-5 מיליארד שקל מעל התחזיות המקוריות, מה שעשוי לסייע בהקטנת הגירעון הצפוי ב-2024.
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- איך 52% ישפיעו על רכישת כלי רכב? המספר היומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי בעוד שמס היסףיעלה ב-2%, ומגביר את המוטיבציה לחלק דיבידנדים עוד השנה במס נמוך יותר, באוצר מתדיינים עדיין מול רואי החשבון ועורכי הדין בנוגע למס על רווחים כלואים ועל פניו תשלום של 5%-6% מהרווחים הראויים לחלוקה בשנה אחת יפטור ממס על רווחים כלואים. כלומר, כדאי לכאורה לדחות את התשלום ל-2025 כדי לקבל פטור מהמס של 2% על הרווחים הכלואים.
בימים הקרובים התקנות בנוגע למס על הרווחים הכלואים יסגרו ותהיה תמונה ברורה של המיסוי, אבל בינתיים יש יותר שאלות מתשובות כאשר מה שברור שרואי החשבון ועורכי הדין הצליחו מאוד לרכך את המכה הקשה של המס. בסופו של דבר המס הזה לא יהיה מאוד מהותי, וההכנסות למדינה יגיעו דרך הקלות בפירוק חברות ארנק.
מה צפוי לנו?
ניתוח מעמיק של הצעדים הכלכליים החדשים מגלה כי משפחה ממוצעת צפויה לראות בשנה הבאה ירידה של עד 12,000 שקלים בהכנסה השנתית שלה.- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בעוד המשק הישראלי מתמודד עם אתגרי המלחמה, האוצר מיישם מדיניות פיסקלית מרסנת שמטרתה לגייס מקורות מימון נוספים. הצעדים כוללים העלאות מיסים ישירות ועקיפות, לצד קיצוץ בהטבות סוציאליות. אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא העלאת המע"מ לשיעור של 18%. צעד זה לבדו צפוי להגדיל את הוצאות משק הבית בכ-2,400 שקלים בשנה, כאשר ההשפעה תהיה משמעותית במיוחד ברכישות גדולות כמו דירות ורכבים.
בתחום שוק העבודה, ההחלטה להקפיא את מדרגות מס ההכנסה תוביל לכך שעובדים ישלמו מס גבוה יותר על הכנסתם. משפחה ממוצעת צפויה לאבד כ-1,000 שקלים בשנה רק מצעד זה. המגזר הציבורי יספוג פגיעה כפולה. לא רק שהעובדים יחוו דחייה בתוספות השכר המובטחות, אלא שההפסד המצטבר לכל עובד מוערך בכ-2,230 שקלים עד להחזר המלא בסוף 2026.
שוק הדיור צפוי להיות מושפע משמעותית מההחלטה להשאיר את מס הרכישה למשקיעים על 8% במקום להורידו ל-5%. מהלך זה עלול להוביל לירידה בהיצע הדירות להשכרה ולעלייה במחירי השכירות. משק האנרגיה לא נותר מאחור, עם התייקרות צפויה של 3% בתעריפי החשמל. משפחה שמשלמת כ-500 שקלים בחודש על חשמל תראה עלייה של כ-180 שקלים בחשבון השנתי.
גם בתחום המים צפויה התייקרות של 2%, שתוביל לתוספת הוצאה של כ-50 שקלים בשנה למשק בית ממוצע. אם כל זה לא הספיק, ההורים בישראל יושפעו מהקפאת קצבאות הילדים. משפחה עם שלושה ילדים תפסיד כ-252 שקלים בשנה, סכום שאמנם נראה קטן יחסית אך מצטרף לשאר הפגיעות בהכנסה.
בנוסף, הרשויות המקומיות קיבלו אישור להעלות את הארנונה בשיעור של עד 5.29%. משפחה המשלמת כיום 6,000 שקלים בשנה תצטרך להוסיף כ-300 שקלים לתשלום השנתי. מחירי המזון והמוצרים הבסיסיים צפויים לעלות בין 3% ל-15%, כאשר חברות רבות כבר הודיעו על התייקרויות צפויות. משפחה ממוצעת עשויה לראות עלייה של 100-300 שקלים בהוצאות החודשיות על מוצרים אלו.
בגזרת הרכבים, המס על רכבים חשמליים יעלה מ-35% ל-45%. התייקרות זו צפויה להשפיע על מחירי הרכבים החשמליים בעשרות אלפי שקלים.
הנתון המדאיג ביותר הוא שכבר כיום כשני מיליון ישראלים חיים מתחת לקו העוני, והצעדים החדשים עלולים להגדיל מספר זה משמעותית בשנה הקרובה. אם עד היום היה יקר מדי לחיות בישראל, השנה הבאה צפויה להוכיח לנו שתמיד אפשר יותר יקר.
- 6.אפק 25/12/2024 10:54הגב לתגובה זוביוקר המחייה והעם הטיפש יאמין כרגיל. לא משנה שכל בחירות הבטיח לעם שיוריד את יוקר המחייה, בפועל כל ה 18 שנה שביבי ראש הממשלה יוקר המחייה עלה עקבית והיום אנחנו המדינה הכי יקרה בעולם. הנתונים הם מהלשכה הסטטיסטית הממשלתית ולא המצאה של ימין או שמאל. אלו העובדות.
- 5.סבטלנה 25/12/2024 10:41הגב לתגובה זוהכל הולך לממן את החרדים הפרזיטים וההתנחלויות
- 4.100שקלים גג בחודש........ (ל"ת)רמת אמינות בנט...... 25/12/2024 08:53הגב לתגובה זו
- 3.משה 25/12/2024 08:52הגב לתגובה זועבדו עלינו בעיניים!
- 2.תודה לגראנדמייר 25/12/2024 08:40הגב לתגובה זותמשיך לפנק את המשתמטים
- 1.אברהם 25/12/2024 08:25הגב לתגובה זולהקפיא הכנסות ולייקר הוצאות יגרום למצב בלתי אפשרי שממנו הבנקים יתעשרו עוד עם מתן הלוואות נוספות ברבית גבוהה. כל זה כדי שנמשיך לחיות במצב כלכלי בלתי אפשרי שהמדינה מאפשרת לו לקרות
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
