מדד החשיפה ל-AI: המקצועות שיצטמצמו, אלה שיצמחו - ומה צפוי לקרות למשרה שלכם?

כמעט כל דיון על בינה מלאכותית ושוק העבודה מגיע במהירות לשאלה האישית: מה צפוי לקרות למקצוע שלי. הכלי החדש של ביזפורטל מנסה לתת תשובה המבוססת על שימוש אמיתי בטכנולוגיה, במקום על הערכות כלליות או תחושת בטן. בבסיס הכלי נמצא מדד שפיתחו חוקרים במיקרוסופט לצד מחקרים שהתפרסמו בחצי השנה האחרונה. ריכזנו את ההערכות ותרגמנו אותם לציון ומדד כולל. המחקרים ניתחו מאות אלפי משימות בעבודות ותפקיידם שונים ובחנו באיזו תדירות ובאיזו הצלחה סייעה המערכת בכל משימה. כך נוצר ציון התאמה לבינה מלאכותית עבור מאות רבות של מקצועות. מתוך הרשימה נבחרו 255 עיסוקים מוכרים ורלוונטיים . להרחבה: מי ישרוד בעידן ה-AI: המקצועות שמזנקים לעומת אלה שכבר מתכווצים

המדד מודד את מידת החדירה האפשרית של בינה מלאכותית אל העבודה, ולא את הסיכוי שעובד מסוים יפוטר. מקצוע מורכב מעשרות פעולות, חלקן מתאימות למערכת ממוחשבת וחלקן דורשות ניסיון, אחריות, נוכחות פיזית והיכרות עמוקה עם אנשים ועם הארגון. גם מיקרוסופט במחקר הבסיסי מדגישה כי משרה רחבה בהרבה מסכום המשימות שמופיעות במאגר תעסוקתי. בראש הרשימה מופיעים מתרגמים, היסטוריונים, כותבים, אנשי תוכן, נציגי שירות ומוקדני טלמרקטינג. המשותף להם הוא שימוש נרחב במידע, בשפה ובתקשורת. הבינה המלאכותית כבר מסוגלת לחפש, לסכם, לנסח, לתרגם ולהשיב לשאלות במהירות גבוהה ובעלות נמוכה. בתחתית נמצאים גגנים, מעסים, עובדי משק בית, יוצקי בטון ובעלי מקצוע שפועלים בסביבה פיזית משתנה. מערכת יכולה להציע הנחיות, לחשב כמויות או להכין הצעת מחיר, אך העבודה עצמה דורשת גוף, מיומנות ידיים, התאמה לתנאי השטח ותגובה לאירועים בלתי צפויים.

חשיפה גבוהה יכולה להפוך גם ליתרון - קרן המטבע הבינלאומית מציעה להצליב את רמת החשיפה עם מדד נוסף: השלמה. השאלה היא האם הבינה המלאכותית מבצעת את ליבת התפקיד במקום העובד, או מעניקה לו מידע וכלים שמאפשרים לקבל החלטות טובות יותר. מנתחים, עורכי דין, שופטים, מנהלי סיכונים ורופאים עשויים לקבל ציון חשיפה גבוה, משום שחלק גדול מעבודתם כולל ניתוח מידע ומסמכים. עם זאת, האחריות, השיפוט המקצועי והאינטראקציה עם אנשים יוצרים השלמה גבוהה. המערכת יכולה להכין טיוטה, לזהות דפוס או להציע אפשרויות, והאדם נשאר אחראי להחלטה ולתוצאה. מוקדנות, תמלול, הזנת נתונים וטלמרקטינג מאופיינים בחשיפה גבוהה ובהשלמה נמוכה יותר, ולכן הסיכוי לצמצום תקנים בהם גדול יותר. הנה הרשימה המלאה ותובנות נוספות (הכלי ישתכלל עם הזמן, נשמח להערות-הארות שלכם בתגובות-טוקבקים):

בישראל כבר נמדדה התמונה הזאת. בדיקה של בנק ישראל את הרכב משלחי היד במשק מצאה שכחמישית מהמועסקים עוסקים במקצוע תחליפי, כזה שהמערכת מסוגלת לבצע בעצמה חלק גדול ממנו, וכ-39% נמצאים במקצועות משלימים שבהם הטכנולוגיה מגדילה את התפוקה של העובד. כמחצית מהמועסקים בקבוצה התחליפית מרוכזת בשלושה ענפים בלבד: מסחר, שירותים מקצועיים, ופיננסים וביטוח. במגזר הציבורי המצב הפוך, ושם כ-69% מהמועסקים משתייכים למקצועות המשלימים, בעיקר משום שאופי התפקיד שם משלב שיקול דעת, אחריות סטטוטורית ומגע ישיר עם קהל.

המחקרים בשטח מראים שהשפעת הכלים משתנה מאוד בין עובדים. מחקר בקרב יותר מ-5,000 נציגי שירות מצא עלייה ממוצעת של 15% במספר הפניות שטופלו בכל שעה. השיפור הגדול ביותר נרשם אצל עובדים חדשים ובעלי ביצועים נמוכים יותר, שקיבלו באמצעות המערכת גישה מהירה לידע ולשיטות העבודה של העובדים המצטיינים.

בקרב מפתחים מנוסים התקבלה תוצאה הפוכה. ניסוי מבוקר של METR מצא שעבודה עם כלי קוד האריכה את זמן השלמת המשימות ב-19%, אף שהמשתתפים העריכו כי הכלים קיצרו את זמנם בכ-20%. בפרויקטים מורכבים, זמן הקריאה, הבדיקה והתיקון של הקוד שנוצר עשוי לעלות על הזמן שנחסך בכתיבה.

הממצאים האלה מסבירים מדוע רכישת כלי AI לבדה אינה מבטיחה שיפור. התוצאה תלויה בהתאמת הכלי למשימה, באיכות הנתונים, בניסיון העובד וביכולת לבדוק את הפלט. במשימות שגרתיות ומוגדרות היטב השיפור עשוי להיות מהיר. בעבודה מורכבת, שבה כל החלטה משפיעה על מערכת רחבה, נדרש פיקוח אנושי הדוק יותר.

הפגיעה הראשונית מורגשת במיוחד בקרב עובדים צעירים. מחקר של מעבדת הכלכלה הדיגיטלית בסטנפורד, שהתבסס על מיליוני רשומות שכר, מצא ירידה יחסית בתעסוקת בני 22 עד 25 במקצועות החשופים ביותר. האומדן הראשוני עמד על 13%, ובעדכון המחקר הגיע ל-16%. בקרב עובדים מנוסים באותם מקצועות התעסוקה נותרה יציבה או המשיכה לגדול.

הסיבה קשורה למבנה המשרות הראשונות. צעירים נכנסים לארגון דרך מחקר בסיסי, כתיבת טיוטות, בדיקות, מענה ללקוחות ועיבוד נתונים. אלה בדיוק הפעולות שהמערכות מבצעות היטב. עובד מנוסה מחזיק ידע ארגוני, קשרים, הבנת לקוח ויכולת לזהות שגיאה, ולכן הטכנולוגיה פועלת עבורו כמכפיל כוח.

• הבוס יודע? גם אם לא דיברתם פוליטיקה בעבודה, החדשות מגיעות איתכם למשרד
• רוברט האף זינקה ב-22%: חברת ההשמה חזרה לצמוח לראשונה מאז 2022

גם החלוקה המגדרית אינה שווה. כ-4.7% מהנשים המועסקות בעולם נמצאות בקטגוריית החשיפה הגבוהה ביותר, לעומת 2.4% מהגברים. הפער נובע בעיקר מריכוז גבוה של נשים בתפקידי פקידות, אדמיניסטרציה ותמיכה עסקית, שבהם חלק גדול מהפעולות מבוסס על מידע ושפה.

התחזיות הכוללות נשמעות דרמטיות, אך הן מתארות תנועה בשני הכיוונים. הפורום הכלכלי העולמי מעריך כי עד 2030 יידחקו כ-92 מיליון משרות, ובמקביל ייווצרו כ-170 מיליון תפקידים חדשים. המאזן החיובי, 78 מיליון משרות, כולל השפעות של טכנולוגיה, אנרגיה, דמוגרפיה ושינויים כלכליים נוספים, ולא בינה מלאכותית בלבד.

רוצים להתעדכן בכל מה שקורה בשוק העבודה

אותו דוח של הפורום מציג גם מספר שממחיש את קצב השינוי: כ-39% מהכישורים הנדרשים במשרה הממוצעת צפויים להשתנות עד 2030, ומעסיקים ברחבי העולם מצביעים על פער הכישורים כחסם המרכזי בפני שינוי ארגוני. מכאן שההכשרה המקצועית הופכת למרכיב קבוע לאורך הקריירה, במקום אירוע חד פעמי בתחילת הדרך.

הקושי נמצא במעבר בין העבודות. משרת מוקדן שנעלמת היום ומשרת מומחה סייבר שנפתחת מחר דורשות כישורים שונים, ולעיתים נמצאות בעיר אחרת ומציעות מסלול הכשרה ארוך. מדד החשיפה מעניק לעובד מפת אזהרה: ככל שהתפקיד מבוסס יותר על פעולה אחת שחוזרת על עצמה, כך גדל הצורך להרחיב אותו לכיוון של אחריות, שיקול דעת, קשר עם לקוחות ושליטה בכלים החדשים.

• הרווחתם פחות מ-7,289 שקל בחודש? ייתכן שמגיע לכם מענק עבודה
• חיפוש עסקאות לפי רחוב: בכמה באמת נמכרה דירה באבן גבירול