סין מאיצה את ההשקעות באנרגיה ירוקה
תוכנית התשתיות וההשקעות הבינלאומית של סין, המכונה ״החגורה והדרך״, רשמה במחצית הראשונה של 2026 שיא בהיקף המימון לפרויקטים של אנרגיה ירוקה. על רקע הזינוק במחירי הנפט והגז בעקבות המלחמה בין ארה״ב לאיראן, הגיע המימון הסיני בתחום ל־20.1 מיליארד דולר - יותר
מהסכום שנרשם בכל שנת 2025
עליית מחירי האנרגיה מחזקת את החלופה הסינית
ההסלמה במזרח התיכון העלתה מחדש את שאלת הביטחון האנרגטי במדינות מתפתחות, שרבות מהן תלויות ביבוא נפט וגז. עבורן, פרויקטים סולאריים, מתקני רוח ורשתות חשמל מציעים לא רק הפחתת פליטות, אלא גם דרך לצמצם את החשיפה לתנודות חדות במחירי הדלקים. סין מגיעה לשוק הזה עם יתרון של עלויות ייצור נמוכות ושרשרת אספקה רחבה. חברות סיניות שולטות בחלקים גדולים מייצור הפאנלים הסולאריים, הסוללות, הרכיבים לרשתות החשמל וציוד נוסף הנדרש להקמת תשתיות אנרגיה נקייה.
העלייה בהשקעות משתלבת גם בגידול ביצוא טכנולוגיות נקיות מסין. נתוני המכס בבייג׳ינג מצביעים בחודשים האחרונים על התרחבות במשלוחים של ציוד אנרגיה, בזמן שמדינות רבות מנסות להגדיל במהירות את תפוקת החשמל ולהיערך לביקוש מצד מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית.
יוזמת ״החגורה והדרך״ שוברת שיאים
היקף כלל העסקאות במסגרת ״החגורה והדרך״ הגיע במחצית הראשונה של השנה ל־126.3 מיליארד דולר, לעומת 123.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב־2025. הסכום כלל השקעות בהיקף של 49.8 מיליארד דולר ופרויקטי בנייה בשווי של 76.5 מיליארד דולר. הגידול לא הוגבל לאנרגיה. סין הרחיבה את פעילותה גם בייצור, בטכנולוגיה, במתכות ובכרייה, תחומים שנדרשים לצורך בניית תשתיות חשמל, מפעלים ורשתות אספקה חדשות.
היוזמה הושקה לאחר עליית שי ג׳ינפינג לשלטון, והפכה לכלי המרכזי של בייג׳ינג להעמקת הקשרים הכלכליים עם מדינות מתפתחות. באמצעות הלוואות, השקעות ופרויקטי תשתית, סין הרחיבה את נוכחותה בנמלים, מסילות, תחנות כוח ומכרות ברחבי העולם.
הפעילות החדשה מתרחשת במקביל לניסיון של סין לחזק את מעמדה גם בתחום הבינה המלאכותית. בייג׳ינג מקדמת שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום, ובמקביל מגדילה השקעות בתשתיות החשמל והייצור הנדרשות לתעשייה עתירת מחשוב.
החברות הפרטיות תופסות את מקומן של החברות הממשלתיות
אחד השינויים המרכזיים בגל הנוכחי הוא העלייה במשקלן של חברות פרטיות סיניות. חלקן בכלל הפעילות במסגרת החגורה והדרך הגיע במחצית הראשונה ל־48%, לעומת 13% בלבד ב־2022. המעבר הזה משנה גם את אופי קבלת ההחלטות, כאשר בעוד הגל הקודם נשען במידה רבה על בנקים וחברות ממשלתיות שפעלו לפי יעדים מדיניים, חלק גדל מהפרויקטים החדשים נבחן לפי כדאיות מסחרית, ביקוש מקומי ויכולת להפיק תשואה.
התחזקות המגזר הפרטי מעידה גם על הבשלת תעשיית הקלינטק הסינית. חברות רבות כבר אינן זקוקות לפרויקט ממשלתי גדול כדי להיכנס לשוק חדש, אלא פועלות באמצעות השקעות ישירות, שותפויות מקומיות ורכישת נכסים.
אפריקה ממשיכה למשוך הון סיני
למרות הביקורת על חובות גבוהים, תנאי מימון לא שקופים והיעדר גישה הדדית לשוק הסיני, מדינות אפריקה ממשיכות לגלות עניין ביוזמה. ההשקעות הסיניות ביבשת כמעט שולשו בתוך שנה והגיעו ל־33.5 מיליארד דולר במחצית הראשונה. עבור ממשלות באפריקה, ההון הסיני מספק דרך להקים תשתיות בתקופה שבה מקורות מימון מערביים מוגבלים או מותנים בדרישות מחמירות יותר. עם זאת, העלייה בפעילות מחזירה גם את הדיון ביכולתן של מדינות חלשות לעמוד בחובות ולפקח על פרויקטים גדולים.
מנגד, רוסיה ופקיסטן לא רשמו במחצית פרויקטים חדשים במסגרת היוזמה. ברוסיה נחלשה הפעילות מאז הפלישה לאוקראינה, ובשתי המדינות התקשו החברות לעבור מפרויקטים המובלים בידי ממשלות לעסקאות פרטיות בעלות היגיון מסחרי.
- השוויץ בחבילת תגמול של חצי מיליון דולר - ופוטר
- סין מובילה ב-AI הפיזי, ארה"ב במודלי השפה: המפה שמחלקת מחדש את המשקיעים
הנתונים מצביעים על שינוי בתפקידה של יוזמת החגורה והדרך: פחות התמקדות בתשתיות מסורתיות שממומנות בידי המדינה, ויותר השקעות של חברות פרטיות באנרגיה, טכנולוגיה וחומרי גלם. הזעזוע במחירי הנפט מעניק למהלך דחיפה נוספת, אך הצלחתו תימדד ביכולת להפוך את הפרויקטים לרווחיים בלי להעמיק את התלות הכלכלית והפיננסית של המדינות המארחות.
