סין מניות
סין מניות

המהפכה השקטה: סין הופכת ממעצמת ייצור למעצמת הון

לראשונה בהיסטוריה: ההשקעות הפיננסיות של סין עולות על היקף הסחר במוצרים. 4.5 טריליון דולר בשבעה חודשים בלבד


רן קידר | (7)
נושאים בכתבה סין

סין עוברת שינוי היסטורי שמסמן את סוף עידן ה"Made in China" כפי שהכרנו אותו. לראשונה מאז החלה לפתוח את כלכלתה בשנות ה-80, מנוע הצמיחה המרכזי של המעצמה האסיאתית אינו יצוא של אלקטרוניקה, פלדה או טקסטיל, אלא שוק ההון עצמו.

הנתונים מדברים בעד עצמם: בשבעת החודשים הראשונים של 2025, סך ההשקעות הנכנסות והיוצאות מסין הגיע ל-4.5 טריליון דולר, סכום שעולה על כלל היצוא והיבוא של המדינה באותה תקופה. זוהי קפיצה של פי שלושה בהשוואה ל-2020, ושינוי דרמטי עבור כלכלה שבמשך עשורים התבססה על ייצור וסחר בסחורות.

הרפורמות מניבות פירות

המהפך לא קרה בן לילה. בייג'ין עובדת על השינוי הזה מאז המשבר של 2015, כאשר קריסת היואן הובילה לבריחת הון של מאות מיליארדים. מאז, הממשל הסיני פעל בזהירות רבה, אך בנחישות, לבניית תשתית פיננסית מודרנית.

הרפורמות של השנים האחרונות מבשילות כעת לכדי תוצאות מרשימות. פתיחת השוק לרכישת אגרות חוב ממשלתיות על ידי זרים, יצירת ערוצי השקעה חדשים דרך הונג קונג, והקמת מערכות כמו Bond Connect ו-Wealth Connect, הפכו את השוק הסיני לנגיש ובטוח יותר עבור משקיעים בינלאומיים.

התוצאה: גל השקעות שובר שיאים שמשנה את פני הכלכלה הסינית מהיסוד.

הפער מהמערב עדיין גדול, אבל מצטמצם במהירות

למרות הקפיצה המרשימה, סין עדיין רחוקה מהסטנדרטים של השווקים המפותחים. בארצות הברית וביפן, היחס בין השקעות פיננסיות למסחר עומד על 10 ל-1, בעוד שבסין הוא רק מתחיל להתקרב לשוויון.

אך אם קצב הגידול הנוכחי יימשך, המעצמה האסיאתית עשויה לצמצם משמעותית את הפער כבר במהלך העשור הנוכחי, מה שיהפוך אותה לאחד ממרכזי ההון המובילים בעולם.

ניתוק מארה"ב, חיבור לשווקים חדשים

המהפכה הפיננסית מתרחשת על רקע החרפת מלחמת הסחר עם ארצות הברית. מאז חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, המתיחות הכלכלית בין שתי המעצמות הגיעה לשיאים חדשים עם מכסים מוגברים והגבלות רגולטוריות נוקשות.

קיראו עוד ב"גלובל"

הנתונים מעידים על הפגיעה: בחודשים יוני-אוגוסט 2025, היצוא הסיני לארה"ב צנח בכשליש, ושיעור הסחורות האמריקניות מסך היצוא הסיני ירד מ-15% לכ-10% בלבד.

אבל סין לא נשארת תקועה. במקביל לירידה בסחר עם ארה"ב, היא רושמת גידול של 6% ביצוא הכללי שלה, עם זינוקים מרשימים בשווקים חלופיים: 33% עלייה ביצוא לאפריקה, 20% למדינות ASEAN, וכמעט 10% לאיחוד האירופי.

היואן בדרך להפוך למטבע גלובלי

הזרימות הפיננסיות הגוברות משפיעות באופן ישיר על מעמדו הבינלאומי של היואן. יותר עסקאות מתבצעות במטבע הסיני, יותר בנקים מרכזיים מחזיקים אותו ברזרבות שלהם, ומשקיעים מוסדיים מתחילים לכלול אותו בתיקי ההשקעות הסטנדרטיים.

עבור בייג'ין, זהו יעד אסטרטגי ברור: הפיכת היואן לכלי גיאו-כלכלי שיחזק את השפעתה הגלובלית של סין ויפחית את תלותה בדולר האמריקני.

הסכמים להמרת הלוואות ליואן במדינות כמו קניה, מצרים וניגריה מעידים על הכיוון החדש. סין משתמשת במימון ככלי דיפלומטי ובונה אזורי השפעה פיננסיים חדשים במסגרת יוזמת "החגורה והדרך".

האתגרים: איזון בין שליטה לפתיחות

למרות ההתקדמות המרשימה, סין עדיין מתמודדת עם דילמות מורכבות. השקיפות החלקית של המערכת הפיננסית, החשש מהתערבות ממשלתית והיעדר פתיחה מלאה של ערוצי ההשקעה ממשיכים להרתיע משקיעים רבים.

בייג'ין מנסה לפתח מודל ייחודי: איזון עדין בין פתיחות מספקת למשקיעים זרים לבין שמירה על שליטה מרכזית. החשש מיציאת הון פתאומית והתנודתיות של השווקים העולמיים מחייבים את הרשויות לנהוג בזהירות.

2025: רגע מכונן בהיסטוריה הכלכלית

המהפך הנוכחי מזכיר את פתיחת הכלכלה הסינית בשנות ה-80, אך הפעם המוקד אינו מפעלים ופסי ייצור אלא שוק ההון עצמו. אם המגמה תימשך, העולם הפיננסי יצטרך להגדיר מחדש את המושג "השוק הסיני".

סין כבר אינה רק ספקית העולם או צרכנית ענק. היא הופכת למוקד השקעה מרכזי, ולשחקנית דומיננטית בזירה הפיננסית הגלובלית. המשקיעים, הבנקים המרכזיים והמדינות ברחבי העולם נדרשים להסתגל למציאות החדשה הזו, שבה בייג'ין קובעת כללי משחק חדשים בשוק ההון העולמי.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יוסי אלקין 14/09/2025 17:24
    הגב לתגובה זו
    אחרי שנים של מלחמה בעשירי סין ובכלכלה המודרנית כמו בפניקורונה עשה הנשיא שי שינוי כיוון והצטרף לכוחות השוק במקום לנסות לשלוט עליהם סין תחזור לתת את ה10% הממוצעים לשנה ואפשר בהחלט דרך תעודות עוקבות להשקיע לפחות 10 אחוז מהתיק בסין A50 או בהאנג סנג.
  • 5.
    דעה 12/09/2025 11:46
    הגב לתגובה זו
    בסין נמצאו מרבצי זהב עצומים ועדיין הם מייבאים מרוסיה כמויות אדירות. קחו את שערי הזהב והראלי שביצע. הם יכולים לשפוך כסף כמו זבל.
  • 4.
    אנונימישי 12/09/2025 10:27
    הגב לתגובה זו
    מדינה טוטליטרית
  • 3.
    אנונימי 12/09/2025 10:26
    הגב לתגובה זו
    תהליך ארוך מאד שרואים את ניצניו כעת כי אין עדיין חלופות יצור היכולות להחליף את הפעילות בסין באיכות ובמחיר.
  • סוחר ממולח 12/09/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
    עפולה וביביסטים מזמן כבר עקפו את סין בייצור פלאפל
  • 2.
    רק אידיוט ישקיע כסף בבנקים סינים (ל"ת)
    נועם 12/09/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בא 12/09/2025 08:43
    הגב לתגובה זו
    סין הם קנו את הנשיאים הבוגדים בארהב ..ורוב המפעלים מהמערב עברו לקומוניסטיםולכן ..בצרפת לדוגמה...אין תעסוקה ומחליפים ראשממשלה כול שבוע.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.