המעבר לאנרגיה ירוקה הוא אחד מהמהלכים הכלכליים הגדולים של העשורים הקרובים. מדובר בייצור חשמל ממקורות מתחדשים כמו שמש, רוח ומים, במקום משריפת דלקים מאובנים המזהמים את הסביבה.
מעבר להיבט הסביבתי, לתחום יש היגיון עסקי גובר: עלות הטכנולוגיות המתחדשות
ירדה משמעותית לאורך השנים, ומדינות רבות מציבות יעדים מחייבים לצמצום פליטות. כך נוצר שוק גדל של חברות תשתית, ייזום והקמה בתחום האנרגיה הסולארית והרוח.
עבור משקיעים, האנרגיה הירוקה הפכה
לסקטור נסחר בפני עצמו, עם חברות המתמחות בהקמת שדות סולאריים, אגירת חשמל וניהול רשתות חכמות. המגמה קשורה גם לשוק האנרגיה המסורתי, שכן קצב המעבר משפיע על ביקושי הנפט והגז ועל תמחור חברות האנרגיה
הוותיקות בשווקים.
תוכנית התשתיות וההשקעות הבינלאומית של סין, המכונה ״החגורה והדרך״, רשמה במחצית הראשונה של 2026 שיא בהיקף המימון לפרויקטים של אנרגיה ירוקה. על רקע הזינוק במחירי הנפט והגז בעקבות המלחמה בין ארה״ב לאיראן, הגיע המימון הסיני בתחום ל־20.1 מיליארד דולר - יותר
מהסכום שנרשם בכל שנת 2025
נשיא ארה"ב הכריז על השקעה של 70 מיליארד דולר המיועדת לאנרגיה ובינה מלאכותית (AI). למרות הסכום המרשים, עדיין לא נמסרו פרטים על חלוקת ההשקעה: לא ברור איזו כמות מיועדת למרכזי נתונים, ואיזה לפרויקטים של רשת החשמל או לאנרגיות חלופיות. לפי גורמים בבית הלבן,
ההשקעות צפויות לכלול את חיזוק התשתיות, הקמת מרכזי נתונים ושדרוג רשתות חשמל .
התקנות החדשות שפורסמו מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על כל המבנים החדשים (בתנאים מסוימים); גלעד בן צבי, אנליסט האנרגיה של לידר שוקי הון, מסביר מדוע ההשפעה תהיה בעיקר נקודתית ולא תשנה את מפת האנרגיה בישראל
התקנות החדשות שייכנסו לתוקף מחייבות התקנת מערכות סולאריות על מבנים שאינם למגורים ועל בתים פרטיים עם גגות גדולים; המטרה: חיסכון בעלויות, צמצום זיהום והפיכת כל גג לתחנת כוח ירוקה
טראמפ מוביל השקעה גדולה - אבל במה בדיוק?
המדינה מחייבת גגות סולאריים אבל זו לא המהפכה שחיכינו לה